הלכה ליום שלישי כ"ו אב תשע"ט 27 באוגוסט 2019              

תאריך ההלכה: כ"ו אב תשע"ט 27 באוגוסט 2019

קטגוריה: ברכות


על המחיה – על מחייתה

שאלה: בברכת "על המחיה", האם יש לסיים "על המחיה ועל הכלכלה", או רק "על המחיה"? ומתי אומרים על מחייתה?

לאחר שאוכלים מיני מזונות, כגון עוגות או עוגיות, או אטריות וכיוצא בזה, ואוכלים שיעור של "כזית" (כעשרים ושבעה גרם), מברכים ברכה אחרונה שהיא ברכת "על המחיה".

ונחלקו רבותינו הפוסקים, כיצד יש לסיים את נוסח הברכה. האם יש לומר "ברוך אתה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה", או שיש להוסיף גם  "וְעַל הַכַּלְכָּלָה"?

ומרן הבית יוסף (בסימן רח) הביא בשם הסמ"ג, שמסיימים "על הארץ ועל המחיה". וכתב שזו הלשון שכתב רבינו משה (הרמב"ם), וגם בעל הלכות גדולות כתב כן, שיש לסיים "על הארץ ועל המחיה", ולא "על המחיה ועל הכלכלה".

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ח סימן יא, הליכות עולם ח"ב עמוד קכא) הביא את דברי הפוסקים בזה, והוכיח שלא נכון לסיים "על המחיה ועל הכלכלה", והביא שכן פסק גם הגאון רבי זלמן בעל התניא בסידורו. כי זו היא נוסחת הגמרא ורוב רבותינו הראשונים, ספרדים ואשכנזים. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין (אגרות משה חיו""ד ח"ג סימן קעט אות ד) ועוד מגדולי הפוסקים.

ולגבי השאלה השנייה, מתי יש לומר "עַל הָאָרֶץ וְעַל מִחְיָתָהּ". הנה כשאוכל מיני מזונות, שהקמח שממנו הם נעשו גדל בארץ ישראל, אז יש לברך "עַל הָאָרֶץ וְעַל מִחְיָתָהּ". ובזמנינו כמעט ולא מצוי קמח מתוצרת ישראל, כי רוב ככל הקמח מגיע מחוץ לארץ, ולכן אין לסיים "וְעַל מִחְיָתָהּ" אלא "וְעַל הַמִּחְיָה", מלבד מקרים שאוכל דבר שהקמח שלו גדל בארץ ישראל, כגון מצה שמורה מתוצרת ישראל, שאז ידוע שהקמח שלה גם הוא גדל בישראל, שהרי צריכים להשגיח היטב על החטים משעת הקצירה שלא ירטבו, ודבר זה נעשה בארץ ישראל.

ולסיכום: יש לסיים רק "על הארץ ועל המחיה", ואין לומר "על מחייתה" אלא כשמדובר בקמח שגדל בארץ ישראל. 

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב