הלכה ליום שישי י"ב אייר תשע"ט 17 במאי 2019              

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת ידידינו היקר מזרע קדושים

ר' דוד שמעון גודשמידט ז"ל

שנפטר באופן פתאומי בליל שבת האחרונה
ה' יתברך ינחם את רעייתו וכל משפחתו,
יזכו לראותו בתחיית המתים במהרה בימינו
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

ידידו יעקב

תאריך ההלכה: י"ב אייר תשע"ט 17 במאי 2019

קטגוריה: כללי


שאלות ותשובות הלכה יומית - נקדישך ונעריצך – לכעוס על הילדים – שינוי שם משפחה

שאלה: האם נכון לומר "נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ" או "נַקְדִּישְׁךָ וְנַעֲרִיצְךָ"?

תשובה: מנהגינו לומר "נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ", ואף על פי שבהמשך נוסח הקדושה יש לשון זכר, "הַמְּשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה", מכל מקום אין צורך שכל הקדושה תהיה באותו מטבע לשון. וכן כתב מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן י) ועוד מגדולי הפוסקים, שבעניני התפלה אין לשנות וללכת על פי כללי הדקדוק. וכן כתב הגאון רבי אליהו מני רבה של חברון. ואמנם בשנים האחרונות התחכמו בכמה סידורים ומחזורים להשוות את הלשונות, ולכתוב הכל בלשון זכר, או בלשון נקבה, מכל מקום מרן רבינו זצ"ל לא נהג כן, וכן גדולי עולם שהיו לפניו לא שינו מן הנוסח הקבוע בתפלה, שאין אנו יודעים את שורשם של הדברים שנתקנו בדורות הקודמים על ידי גדולי עולם. וכבר מצאנו כיוצא בזה הרבה מאד בלשונות הפסוקים, שבתחילה משמשת לשון זכר ואחר כך לשון נקבה, או להיפך, כמו שנאמר: "וַה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ", וכן "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָך". ו"מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה".

 

שאלה: כשאני מחנכת את הילדים, האם מותר לי לדבר בכעס מפני התנהגותם השלילית?

תשובה: במסכת כתובות (קג:) אמרו, "זרוק מרה בתלמידים". ולכן כתב הרמב"ם (בפרק ד מהלכות תלמוד תורה) שאם רואה הרב שהתלמידים מתרשלים בדברי תורה ומתרפין עליהן, ולפיכך לא הבינו היטב, חייב לרגוז עליהם כדי לחדדם ולזרזם. עד כאן. והוא הדין לגבי הורים עם ילדיהם. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל השמיענו בענין זה מעשה שהיה עם הגאון רבי ישראל מסלנט, שפעם תלמידיו התרשלו בלימודם, לכן עמד רבי ישראל וצעק עליהם בדברי תוכחה ברוגז ובכעס, רק באמצע דבריו שתק והסב פניו אל הקיר, ואחד התלמידים שישב שם, שמע את רבי ישראל אומר לעצמו, "לא לכעוס בלב, אלא רק למראה הפנים, כי כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". ושוב חזר לדבר את דברי תוכחתו. וסיים מרן זצ"ל ואמר: "כזה ראה וקדש"! (ראה בענף עץ אבות עמוד שנח). ויש לדעת כי על פי דין התורה, אסור לצער תינוק שלא על פי הדין. כלומר, מותר לחנכו, אבל אם מצערים אותו לחינם, יש בדבר איסור מן התורה. (ראה ברכי יוסף סימן שעב).

 

שאלה: אני מאומץ מגיל שנתיים, האם כדאי לקרוא את שם משפחתי על שם משפחת הורי המאמצים?

תשובה: כתב הגאון מרן החיד"א (בספר ככר לאדן מערכת גימל), ששמע מפי רבני ירושלים הזקנים, אודות הגאון רבי גבריאל איספראנסה (שמובא כמה מקומות בדברי גדולי האחרונים), שבילדותו נשאר יתום מאב ומאם, ובאה אשה חשובה ולקחה אותו וגדלה אותו ושכרה לו מלמדים למקרא ומשנה ותלמוד, ונעשה אדם גדול. ואשה זו היה שמה "איספראנסה". ורבי גבריאל שרצה לכבדה, עשה את כינוי שם משפחתו על שמה של אותה האשה, לעשות יקר וזכר לזו שהטיבה לו כל כך. נמצא, שאותם הורים שגידלו אותך במסירות והביאו אותך לחיי העולם, ראויים הם שתוסיף את שמם ככינוי לשמך, מצד הכרת הטוב וזכרון הטובה שהטיבו לך.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

בנקדישך ונעריצך יש לעורר נשים שיושבות, לעמוד? (כי הן לא אוחזות בתפילה עם הציבור) ומה לגבי ברכת כהנים כשיש כהנים? י"ח אייר תשע"ט / 23 במאי 2019

ברכת כהנים אין צורך לעורר. אבל בקדושה, בודאי שחובה לעמוד.

שאל את הרב