הלכה ליום חמישי ט' סיון תשפ"א 20 במאי 2021              

ההלכה מוקדשת להצלחת

חיילי צבא הגנה לישראל

שה' יתברך יחזק ידיהם, וינוצחו כל אויביהם, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות

הוקדש על ידי

הלכה יומית

תאריך ההלכה: ט' סיון תשפ"א 20 במאי 2021

קטגוריה: כללי


שאלה: אדם המתעורר משנתו באמצע הלילה וברצונו לשתות מים, האם הוא חייב ליטול את ידיו לפני שיברך על המים?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את חיוב נטילת ידים, והסברנו בקצרה את טעמי המצוה. ושנים מהם, טעמו של הזוהר הקדוש, שבשעה שישן אדם, יוצאת ממנו נשמתו, וטועם טעם מיתה, ורוח רעה שורה על כל גופו, וכשחוזרת נשמתו בקומו משנתו, נשארת הרוח רעה לשרות על ידיו, ועל כן צריך ליטול ידיו כדי להעבירה. והטעם שנזכר בדברי הרא"ש, כי ידיו של אדם עסקניות הן, ועל כן יש להניח שנגעו במקומות בלתי נקיים, ולפיכך תקנו חכמים נטילת ידים בשחרית.

ולנדון שאלתינו, באדם הקם בלילה משנתו ורוצה לשתות מים להרוות צמאונו, האם חייב להטריח עצמו ליטול ידיו בכדי שיוכל לברך על המים ולשתות. הדבר תלוי במחלוקת הראשונים, כי דעת הרא"ה שאין אדם רשאי לברך קודם שיטול ידיו. אולם הרא"ש כתב שמהגמרא נראה שאין חיוב מעיקר הדין ליטול ידיו קודם שיברך, כי לא תיקנו נטילת ידים, אלא לקריאת שמע ולתפילה, אבל שאר הברכות רשאי לברך גם קודם שיטול ידיו, אלא אם כן  יש לחוש שנגע במקומות המכוסים בבגדים, שאז חייב לשטוף את ידיו, או לשפשפם היטב בבגדיו, גם בלי קשר לחיוב נטילת ידים של שחרית.

ומרן השלחן ערוך (סי' ד סכ"ג) פסק כדעת המיקלים בזה. ולכן אדם הקם בבוקר ורוצה לשתות מים, אינו חייב מעיקר הדין ליטול את ידיו, ורשאי לברך ולשתות אחר שישפשף את ידיו היטב בבגדיו. ואם ישן בבגד המכסה את כל גופו, אינו חייב מן הדין לשפשף את ידיו בבגדיו, ורשאי לברך מיד על המים ולשתות. (וכמו שכתבנו גם כן לענין ברכת הברקים והרעמים, שאדם הקם משנתו בשמעו קול רעם, רשאי לברך מיד "שכוחו וגבורתו מלא עולם", ואינו צריך ליטול את ידיו קודם לכן). אולם עליו להזהר שלא יגע במים ששותה אלא בכלי שהם נמצאים בו בלבד, מפני שרוח רעה שורה על ידיו.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני שמה בקבוק לידי מעל המיטה בשינה לשתות מהמים שבתוכו בבוקר?

א' אלול תשפ"א / 9 באוגוסט 2021

אין בזה איסור. 

היי , רציתי לדית אם אני שמה בקבוק מים מעל המיטה וישנה איתו גם אל נגעתי בן באמצע בלילה בלי נטילה אפשר לשתות את המים יום אחרי בבוקר?

ל' אב תשפ"א / 8 באוגוסט 2021

אפשר לשתות. רק מה שהיה מתחת למיטה אין לשתות.

שלום רב. אנחנו יודעים שבבירכת "אתה בחרתנו" - בחג שבועות אנחנו אומרים: "וַתִּתֶּן לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה: (בשבת: שבתות למנוחה ו) מועדים לשימחה, חגים וזמנים לששון, את יום חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ", ולעומת זאת בשמיני עצרת אנחנו אומרים: "וַתִּתֶּן לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה: (בשבת: שבתות למנוחה ו) מועדים לשימחה, חגים וזמנים לששון, את יום שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ" - למה בשמיני עצרת אתה אומר "זמן שמחתנו" ולא קורא לו אולאי "זמן תחילת תורתינו"? כי בפועל, זה מה שאנחנו עושים בחג הזה, מסיימים את התורה ומתחילים אותה מחדש! ואם אתה אומר ששמיני עצרת הוא חג בפני עצמו (לא קשור לסוכות) (ואמרו עליו שהשם נתן אותו כי קשה לא להיפרד מאיתנו), אז אתה לו מראה בכלל שוני בין החגים! למה אתה לא עושה כמו שעושים בחג פסח ובחג שבועות, נותן שם של זמן? נכון, כל החגים הם שמחים, אבל קראת לסוכות כבר "זמן שמחתינו". תודה רבה.

ט' סיון תשפ"א / 20 במאי 2021

מה שמתחילים לקרוא בתורה משמחת תורה, זהו מנהג שהחל מתקנת עזרא ואילך. וגם אז, בארץ ישראל לא נהגו כך, אלא היו קוראים במשך שנתיים את כל התורה, ולא כפי שאנו נוהגים, לכן לא שייך היה לקרוא לשמיני עצרת זמן התחלת התורה, כי אין זה דבר שהוא במהותו של אותו היום טוב מן התורה. תבורך מפי עליון,

שאל את הרב