הלכה ליום רביעי כ"ט חשון תשע"ז 30 בנובמבר 2016              

תאריך ההלכה: כ"ט חשון תשע"ז 30 בנובמבר 2016

קטגוריה: כללי


הכנסת כלב לבית הכנסת

שאלה: האם מותר לאדם עיור להכנס עם הכלב שלו לבית הכנסת?

תשובה: בגמרא במסכת מגילה (כח.) תנו רבנן, בתי כנסיות אין נוהגין בהם קלות ראש, אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין נאותין בהן. ומבואר בדברי רבותינו הראשונים, כי יש חיוב לנהוג ביראה עם בית הכנסת, כעין מה שהיה חיוב לנהוג במורא בבית המקדש. ויש אומרים שאיסור זה הוא מן התורה.

ולענין הכנסת הכלב לבית הכנסת, עלינו לדון אם יש בזה איסור משום "מורא בית הכנסת" או לא. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא דן בזה בספריו, ואנו נביא מהנראה בדברי הפוסקים בזה.

והנה הדבר ברור, שקדושת הר הבית והעזרה של בית המקדש, חמורים יותר מקדושת בתי הכנסת שלנו. ולכן אם נמצא ראיה לכך שהיו מכניסים בהמות להר הבית, נוכל ללמוד גם לגבי הכנסתם לבית הכנסת. ובאמת שבבית המקדש היו נוהגים כל ישראל להכנס עם הבהמות שלהם כדי להקריב אותם על גבי המזבח. ואם כן מצאנו שאין איסור בהכנסת בהמה לבית המקדש, ובודאי שאין בזה איסור בבית הכנסת, ובפרט שהכנסת הבהמה נעשית לצורך התפילה, כדי שיוכל העיור להגיע לבית הכנסת ולהתפלל. ובמשנה במסכת שקלים (פ"ז) מבואר שהיו מכניסים בהמות להר הבית כדי למכור אותן לעולים לרגל. ומוכח שאין איסור בהכנסת בהמות לבית המקדש, וכן הדין לגבי בית הכנסת.

ויש שרצו להחמיר בזה לגבי כלב, באומרם שהכלב הוא חיה בזויה לעומת בהמות האחרות שאפשר להכניסם לבית הכנסת. ומכל מקום מאחר ולא מצאנו בדברי רבותינו פסול מיוחד בהכנסת כלב לבית הכנסת, נראה יותר שהכנסתו לבית הכנסת אינה פגיעה ב"מורא" מבית הכנסת יותר מהכנסת בהמה אחרת. ובכל דברי הפוסקים שדנו בזה, לא מצאנו שחילקו בין הכנסת בהמה להכנסת כלב. גם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (חאו"ח סי' מה) כתב להקל בזה במקום צורך, שאם אין אפשרות אחרת, אז יש להתיר לעיור להכניס את כלבו פנימה לבית הכנסת. והביא ראיה לדבריו מהתלמוד ירושלמי. ואף שיש שכתבו לדחות את ראיית האגרות משה, מכל מקום הרי ידוע לנו שמותר להכניס בהמות אפילו לשטח הר הבית, וכן לבית הכנסת, ולא מצאנו סברא לאסור הכנסת כלב יותר משאר הבהמות. ובפרט אם אין ברירה אחרת, והכלב מתנהג בצורה שקטה והציבור לא מפחדים ממנו, אין סברא להחמיר כל כך על העיור ולמנוע ממנו את ההגעה לבית הכנסת כדי שלא יכניס את כלבו לשם.

וכן פסק הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א בילקוט יוסף (הלכות קדושת ביהכ"נ), שיש להשתדל שישאירו את הכלב בחוץ, ובמקום שאין אופן אחר יוכל להכניסו פנימה.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות בית כנסת

אורך השיעור: 01:04:33         הורד     (34.74 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

בזמנם לא היה שימוש כזה בכלבים כמו היום. רק בישובי הספר ולכן לא מצאו לפסוק בדבר שאינו שכיח, אך כיום מאחר שרבו הכלבים בבתים בעיקר של חילוניים כנראה הדברים שונים. לא נמצא כלב בבני ברק או במקומות של אנשים יראי השם אני לא מדבר נגד הפסיקה אלא בהסתכלות על הפסיקה. אין כל בעיה להשאיר את הכלב בחוץ ולעזור לעיוור להיכנס. כלב זה לא תינוק הוא עלול לעשות את צרכיו בבית הכנסת וגם להפחיד את הציבור שאפילו בורח מחתולים.

ג' כסלו תשע"ז / 3 בדצמבר 2016

ראשית, כתבנו שהיו מכניסים בהמות טמאות. ואין סברא לחלק בין כלב לבין שאר בהמות.

שנית, גם בזמן חז"ל היה מצוי כלב, שמוזכר הרבה בתלמוד, ובפרט הרועים שהיו משתמשים בכלבים, ולא נזכר בשום מקום שאסור להכניסו.

שלישית, כלב מחונך, אין חשש שיעשה צרכיו בבית הכנסת.

ומה שכתבתם שאפשר להשאירו בחוץ. גם אנו כתבנו שפשוט שאם אפשר להשאירו בחוץ, אזי אין להכניסו פנימה.

שאל את הרב