הלכה ליום שני י"א אלול תש"פ 31 באוגוסט 2020              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אירן שרה בת מרים ז"ל

אישה צדיקה וחכמה נשמתה צרורה בגן עדן. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

תאריך ההלכה: י"א אלול תש"פ 31 באוגוסט 2020

קטגוריה: ברכות


נסיעה בדרכים – ברכת הגומל

 

לפני ימי חודש אלול, למדנו הלכות ברכת הגומל, ובימים הללו נבאר עוד כמה דינים הנוגעים לברכת הגומל, כדי להשלים את הנושא.

ביארנו, שלמנהג הספרדים, הנוסע מעיר לעיר מרחק רב יותר משיעור "פרסה", עליו לברך לאחר מכן ברכת הגומל.

שיעור פרסה, כמה הוא?
שיעור פרסה, הוא כארבעה קילומטר דרך. וזמן ההליכה ברגל של שיעור פרסה, הוא שבעים ושתים דקות. ועתה עלינו לברר, כיצד יש לשער את שיעור ה"פרסה" שעליו יש לברך ברכת הגומל. האם הוא שיעור פרסה קבוע, כלומר, ארבעה קילומטר, ואין חילוק אם הולך אותו ברגל או בנסיעה ברכב, שלעולם כל שעברו עליו ארבעה קילומטרים של דרך, עליו לברך הגומל. או שמא, שיעור זה הוא מצד "זמן" השהייה בדרך, שהליכה בשיעור "פרסה" לוקחת כשבעים ושתים דקות, ואם כן אדם הנוסע במכונית, לא יברך ברכת הגומל אלא אם ישהה בנסיעה מחוץ לעיר שיעור זמן של שבעים ושתים דקות.

ולהלכה העלה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (עמוד שסד), כי יש למדוד את שיעור הדרך על פי משך זמן ההליכה או הנסיעה, שאם הוא הולך ברגל מעיר לעיר, ושוהה בהליכתו שיעור זמן של שבעים ושתים דקות, עליו לברך הגומל בחזרתו, וכן אם הוא נוסע ברכב או טס במטוס, ושוהה בנסיעתו שבעים ושתים דקות, עליו לברך בחזרתו ברכת הגומל, אבל אם אינו נוסע במכוניתו אלא זמן מועט, אף על פי שעובר בדרכו יותר מארבעה קילומטר, לא יברך.

צירוף ההליכה והחזרה
גם אם אין בין שתי הערים מרחק דרך של שבעים ושתים דקות, אבל בצירוף ההליכה והחזרה יש שיעור כזה, מצטרפות ההליכה והחזרה לענין זה, ועליו לברך הגומל, ובתנאי שיהיו הנסיעה והחזרה ביום אחד. (ויום אחד לענין זה, הכוונה אפילו אם יצא לעיר בבוקר, וחזר לביתו בלילה. חזון עובדיה עמ' שסה).

אדם הנוסע כל יום לעיר אחרת
אדם הרגיל לנסוע בכל יום ויום ללמודיו או לעבודתו מחוץ לעיר, אין לו לברך הגומל בכל יום, אלא ביום השבת בלבד.

תפלת הדרך
כבר ביארנו שכל דברינו אמורים לפי מנהג הספרדים ההולכים אחר הוראות מרן השלחן ערוך, אבל האשכנזים, גם בארץ ישראל, אינם נוהגים לברך הגומל אלא כשנוסעים ממדינה למדינה ממש, כגון על ידי טיסה לארץ אחרת וכדומה. אבל לענין תפילת הדרך, אין חילוק בין מנהג הספרדים למנהג האשכנזים, שכל שיש בדרך שיעור של שבעים ושתים דקות נסיעה (או הליכה) בין שתי הערים, יש לומר תפילת הדרך בשם ומלכות. (דהיינו בהזכרת שם ה').

ולסיכום: שיעור "פרסה", הוא שיעור נסיעה או הליכה של שבעים ושתים דקות. ומי שיוצא לעיר אחרת, ושוהה בנסיעה שבעים ושתים דקות, אפילו ששוהה כן רק בצירוף זמן ההליכה והחזרה, עליו לומר בנסיעתו תפלת הדרך בשם ומלכות. ולמנהג הספרדים, עליו לברך גם ברכת הגומל בפני עשרה בני אדם. וכפי שביארנו.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לעניין תפילת הדרך נסיעה וחזרה מצטרפות?
תודה

י"א אלול תש"פ / 31 באוגוסט 2020

כן, כשם שמצטרפים לגבי ברכת הגומל.

מה הדין בנסיעה מעיר לעיר שבאופן רגיל נמשכת פחות מ 72 דקות, אך בשעות מסוימות מחמת הפקקים נמשכת יותר מ72 דקות. האם הפקקים מצטרפים לשיעור הזמן ויש לו לברך או לא ?
וכן אדם שנוסע ברכב מעל המהירות המותרת ( שלא כדין ) ובכך מקצר את זמן השהיה בכביש לפחות מ 72 דקות, האם צריך לברך או שמא אומדים את זמן הנסיעה לפי המהירות המותרת בכביש? י"ט אב תשע"ח / 31 ביולי 2018

הפקקים מצטרפים לזמן. ואם נוסע מהר ולא עוברים עליו שבעים ושתים דקות, אינו מברך.

האם נשים גם חייבות בברכת הגומל כמו גברים? ט"ו סיון תשע"ח / 29 במאי 2018

אין שום הבדל בין אנשים לנשים לענין ברכת הגומל

מזדמן לי לעיתים נסיעות של שמונים דקות (ללא פקקים). אך עד שאני יוצא מהעיר לוקח כרבע שעה כך שמהרגע שאני בדרך ועד שאני מגיע לוקח פחות ממהלך פרסה. האם מתחשבים גם בדרך בתוך העיר לעניין ברכת הדרך והגומל או שאין לי לברך? ז' אלול תשע"ז / 29 באוגוסט 2017

יש לחשב רק את הנסיעה שבין הערים, ולא את הנסיעה שבתוך העיר

מה בקשר לאדם שעוסק בספורט ועושה הליכה או ריצה של למעלה משבעים ושתים דקות?
או אדם שצועד מרחק יותר מארבעה קילומטרים? כ"ח אב תשע"ו / 1 בספטמבר 2016

במקרים כאלה, מאחר ואינו יוצא מן העיר, אינו מברך הגומל, כי אינו בכלל "הולכי דרכים".

לא ראיתי שנעשתה הבחנה במקרה של תאונה ,אפילו תאונה ליד הבית, ו/או מבלי להפגע אישית(רק נזק לרכב).אז מה הדין לגבי אמירת הגומל במקרים כאלה? כ"ח אב תשע"ו / 1 בספטמבר 2016

אדם הנוסע בעיר, ורכבו נפגע, והוא לא נפגע, אינו מברך הגומל, ואפילו אם הוא היה בסכנה מסויימת, כיון שניצול, והנס הוא לא יוצא מגדרו של עולם, לא תיקנו רבותינו שום ברכה על ענין כזה. רק טוב להודות לה', ויודה לה' בלא ברכה בשם ומלכות. 

שאל את הרב