הלכה ליום ראשון א' סיון תש"פ 24 במאי 2020              

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיה בת מזל בת אוסנת

הוקדש על ידי

דוד סיידה

תאריך ההלכה: א' סיון תש"פ 24 במאי 2020

קטגוריה: יום טוב


חג השבועות – ימי הקורונה

חג השבועות, זמן מתן תורתינו הקדושה, אשר היא חיינו ואורך ימינו, יחול בעזרת ה' עם סיום ימי ספירת העומר, ביום שישי הבא עלינו לטובה. ונבאר דינים השייכים להלכות יום טוב. (כל אחד משלושת החגים, סוכות, פסח ושבועות, נקרא "יום טוב").

מלאכת אוכל נפש
נאמר בתורה (שמות יב) לגבי ימים טובים, כלומר, יום טוב ראשון של סוכות, ויום שמחת תורה, ויום טוב ראשון ואחרון של חג הפסח, ויום חג השבועות, "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם". כלומר, כל מלאכה שאסור לעשותה ביום השבת, אסור לעשותה גם ביום טוב, מלבד מלאכת "אוכל נפש", כלומר, מלאכה המיועדת להכנת מזון למאכל, שמותר לעשותה בימים טובים. 

ובכלל מלאכת "אוכל נפש" שהתירה התורה לעשות ביום טוב, נכללת כל מלאכה שהיא מיועדת עבור מאכלי החג, כגון, בישול, טיגון, אפיה, צליה, וכיוצא בזה.

השבתון בימים טובים
והטעם שציותה התורה על שבתון ממלאכה בימים טובים, ביאר בספר החינוך, שהוא כדי שיזכרו ישראל הנסים הגדולים שעשה להם השם יתברך ולאבותיהם, ויודיעום לזרעם אחריהם, ואילו היו מותרים בעשיית מלאכה, היה כל אחד פונה לעסקיו, וכבוד הרגל ושמחת החג היו נשכחים מעם ישראל, אבל על ידי השבתון ממלאכה יהיו פנויים להתקבץ בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לשמוע דברי תורה, ובהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל, ילמדו לקח ותבונה מפי גדולי ישראל בהלכות ובאגדות, וכפי מה שאמרו: משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשים הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת (הוא חג השבועות) בעצרת והלכות חג (סוכות) בחג, שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. וכן אמרו חז"ל: "לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בהם בדברי תורה". ולכן נצטוינו על שבתון מוחלט, חוץ ממלאכת אוכל נפש (כגון הכנת תבשיל לסעודת החג באופנים שנבאר). וכן שנו חכמים,  "אין בין יום טוב לשבת אלא מלאכת אוכל נפש בלבד". כלומר, אין חילוק בין איסור מלאכה בשבת לאיסור מלאכה ביום טוב, אלא דברים המיועדים לאוכל נפש.

חציו לה' וחציו לכם
ומכל מקום יש לחלק את שעות היום של החג, מחציתם לבית הכנסת ובית המדרש, ומחציתם לאכילה ושתיה ושמחת החג.

ימי הקורונה
השנה (שנת התש"פ) לצערינו בהרבה מקומות (כל מדינה ומדינה לפי מצבה) לא ניתן בכלל לקיים את תפילות או הלימוד בבתי הכנסת. ובכל זאת יש שרוצים להשאר ערים בליל חג השבועות וללמוד בבתיהם. ויש לדעת, כי רוב בני האדם אינם מצליחים להשאר ערים כל הלילה בצורה כזו, ובודאי ירדם בשעה מאוחרת מאד, ולאחר מכן לא יקום בזמן לתפלה במנין לפני סוף זמן קריאת שמע. ולכן החכם עיניו בראשו, שיכין את עצמו על ידי שעון מעורר, או שילך לישון בכוונה בשעה מוקדמת יותר, כדי שלא יתאחר להתפלל שחרית של חג השבועות, שהיא תפלה יקרה מאד. והרי ההקפדה על זמן קריאת שמע, בפרט ביום מתן תורתינו, היא חובה קדושה מן הדין ממש, ואילו הלימוד כל הלילה בליל חג השבועות אינו חובה מן הדין, אלא מנהג יפה שנהגו בו. לכן יש לשקול את הדברים בשקל הקודש, שלא תצא חס ושלום תקלה מתחת ידינו.

המנהג שנהגו לשטוח עשבים בבתי הכנסת, שייך גם במקומות שמתפללים שם ואינם בית הכנסת. (ואפילו בבתים יש מקום למנהג זה).

ובהלכה הבאה נבאר אילו מלאכות אסור לעשותן ביום טוב, אף על פי שהן מיועדות לאוכל נפש.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב