הלכה ליום שלישי ז' חשון תשע"ט 16 באוקטובר 2018              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת טאוס ז"ל

שנפטרה ביום שישי ג׳ מר-חשון התשע״ט ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

תאריך ההלכה: ז' חשון תשע"ט 16 באוקטובר 2018

קטגוריה: תפילה


ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך.

תקנת חכמים לשאול גשמים
תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ליל שבעה במרחשון חל בלילה האחרון, כלומר, בתפלת ערבית שבמוצאי יום שני, התחלנו באמירת "ברך עלינו", "ותן טל ומטר לברכה". וברכת השנים היא ברכה כוללת על צרכי בני אדם הנצרכים לשפע שיושפע אליהם ממרומים. ובכלל הברכה ענין הפרנסה והברכה שתהיה שרויה בכל מעשה ידינו.

והטעם שכל עניני הפרנסה תלויים בברכת השנים, הוא משום שהגשמים כשמם כן הם, "גשם", מלשון גשמיות, כי הדבר הבסיסי ביותר שאנו מקבלים ממש מאת ה' מן השמים, הוא הגשם, שאנו זקוקים לו כדי לחיות, ובכלל ברכת הגשמים כלולים כל עניני הגשמיות הדרושים לאדם לעבודת ה'. ובדורות הקודמים, היו בני האדם מרגישים יותר את הצורך בגשמים, כי היו יודעים שלולי הגשם, ימותו כולם ברעב ובצמא. אבל בדורינו, שה' יתברך מסתיר פניו, סבורים בני האדם הסכלים, שיוכלו להסתדר גם בלי גשם, על ידי סינון מי הים וכדומה. אך באמת שחובה על כל האדם לתקוע את האמונה בה' בלבו, כי כל הטובות שיש בעולם, וכל השפע שהשפיע ה' יתברך לעולם בדורות האחרונים, הכל הוא מאת ה', ועלינו לנצל את השלוה היחסית והשקט הנפשי שיש להרבה בני אדם בזמנינו, כדי להוסיף עוד ועוד בעבודת ה', ולבטוח בה' ולהודות לו על כל הטובות אשר גמלנו, ולא להפנות חלילה את הטובה ולעשות ממנה רעה, כמו שיש בני אדם הבוטחים בעצמם ואומרים כוחינו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה, וה' יתברך עתיד להפרע מהם בעולם הזה ובעולם הבא.

הטעם שלא מבקשים גשמים מיום שמחת תורה 
אף על פי שהיה מן הראוי לבקש טל ומטר כבר ממוצאי חג הסוכות, מכיון שכבר נכנסנו לעונה הראויה לירידת גשמי ברכה, (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא מליל שבעה במרחשון, משום שבחג הסוכות היו כל ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם, ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו עולי רגלים מחמת הגשמים, תקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון. ואף שבזמנינו לא שייך כל טעם זה, מכל מקום אין לשנות מתקנות חז"ל.

בקשה על הפרנסה
הרוצה לבקש על פרנסתו מאת ה' יתברך בתוך ברכת השנים, רשאי לעשות כן, רק יזהר בלשונו שתהיה הבקשה מנוסחת היטב ובקצרה. ויוכל להוסיף את בקשתו לפני שמסיים "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים".

וברבים מן הסידורים הנדפסים כיום, ישנו נוסח מתוקן לבקש על הפרנסה בברכת "שמע קולינו". 

ברכת השנים בחוץ לארץ 
בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית.

ובמקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם  הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו".

ולגבי ארצות שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין זה בעבר, וכתבנו את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן הסכמת גדולי הפוסקים.

סוף מעשה במחשבה תחילה
יש להזהר מאד שלא יטעה אדם להמשיך בברכת השנים כמנהגו בימות הקיץ, שמלבד מה שבכך הוא בא לידי עון ברכות לבטלה, עוד שיש בזה חסרון בעצם הנהגתו שהוא מזלזל בתפלה עד שאינו שם לבו למה שמוציא בפיו. וכמו כן לגבי אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שאף על פי שהטועה ואומר "מוריד הטל" כמנהגו בקיץ, אינו חוזר ומתפלל שוב את תפלת העמידה כמו שביארנו, מכל מקום כתבו המקובלים שיש בדבר חסרון גדול בתפלה. (וראה בחמדת ימים בדיני שמיני עצרת מש"כ בזה). ובתשומת לב מועטת יוכל כל אדם להנצל מטעויות אלה.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

הבת שלי מחוץ לארץ נסעה אתמול לארץ, צריכה לומר ברכנו או ברך עלינו או ברכנו ולומר ותן טל בשומע תפילה? ט' חשון תשע"ט / 18 באוקטובר 2018

מהר"ש ויטאל ועוד מגדולי הפוסקים כתבו, שבן חוץ לארץ שמגיע לארץ מיד אחרי ז' בחשוון, ישאל גשמים יחד עם בני ארץ ישראל כאילו הוא דר בארץ ישראל.

מה יעשה אדם שיצא לנסיעה לחו"ל של כשבוע ושם עדיין לא מזכירים "ברכת השנים" ואילו בארץ כן מזכירים. איך ינהג ?לפי המקום או לפי א"י? ט' חשון תשע"ט / 18 באוקטובר 2018

אם בדעתו לשוב לארץ ישראל, ינהג כבני ארץ ישראל.

שאל את הרב