הלכה ליום שלישי כ"ד טבת תשע"ט 1 בינואר 2019              

ההלכה מוקדשת להצלחת

יהושע שמעון ישראל בן מזל

שהשם יתברך יעזרהו, ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח.

הוקדש על ידי

אחיו

תאריך ההלכה: כ"ד טבת תשע"ט 1 בינואר 2019

קטגוריה: כללי


ריבית

אסור להלוות (בין יהודים) בריבית. והוא איסור מן התורה, כמו שנאמר: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא, וכו', לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ". ולמשל, מי שמלוה לחבירו סך מסויים למשך חודש, ומתנה עמו שיחזיר לו את ההלואה בתוספת אחוזים, הרי זו רבית. וכפי שנוהגים אנשי דמים ומירמה, שנותנים לאדם בהלוואה אלף דולר, והוא מתחייב שיחזיר אלף ומאתיים דולר. הרי זו ריבית האסורה מן התורה, ואותם שעוסקים בכך גדול חטאם מנשוא, ולא יקומו בתחיית המתים.

קבר לעולם
ומסופר על הגאון רבי עקיבא איגר, שבעירו היה אדם אחד רע מעללים, קמצן ומלווה בריבית. כאשר היו באים לבקש ממנו צדקה, תמיד היה מסרב לתת. גם כאשר אנשי החברא קדישא שהיו אחראים על עניני צדקה היו פונים אליו, היה משלחם ריקם. לאחר כמה שנים, כשמת אותו רשע, פנו בניו לאנשי החברא קדישא בבקשה לקבור את אביהם. אנשי החברא קדישא מצאו להם הזדמנות להפרע מאותו קמצן, ואמרו לבניו, מחיר קבר הוא כאלף זהובים. נבהלו הבנים, והתלוננו על כך שמדובר בסכום מופרז, פי כמה וכמה ממחיר הקברים הרגיל. לכן הגישו תלונה דחופה לאציל הגוי שמלך על העיר, בבקשה לחייב את אנשי החברא קדישא לקבור את אביהם. האציל, שמע את שאירע, ומפני דחיפות הענין, מיד הזמין אליו את רב העיר, רבי עקיבא איגר. שאל את רבי עקיבא איגר, מדוע המחיר יקר כל כך? השיב לו הרב, תראה אדוני, בדרך כלל, מחיר קבר אצל היהודים עולה כמאה זהובים, אולם זאת מאחר ואנו מאמינים בתחית המתים, ולכן אנו דורשים סכום סמלי, לכמה שנים של שימוש. אבל אדם זה, שהיה מלווה בריבית, הרי לא יקום בתחית המתים, ובניו מבקשים לקנות לו אחוזת עולם, לכן המחיר בהתאם...

חומרת עוון הריבית
כתב רבינו הטור, מאד מאד צריך אדם ליזהר באיסור רבית, וכמה לאוין (איסורים) נאמרו בו, ואפילו הלווה הנותנו (כלומר שאינו מקבל רבית, אלא הוא הלווה שנותן רבית למלוה) עובר על איסור רבית, וכן העדים והערבים בהלואה ברבית, כולם עוברים על איסור רבית. וכל המלוה ברבית נכסיו מתמוטטין וכאילו כפר ביציאת מצרים ובאלקי ישראל.

הבנקים
ברוב הבנקים בארץ ישראל, נעשים כל פעולות הבנק שהם בין יהודים, על פי "היתר עיסקה", שהוא ענין שלא נאריך בו, אך הוא מבטל לדעת הפוסקים את איסור הריבית בתנאים מסויימים. וכאשר נעשים עסקים בין אנשים פרטיים, עליהם לשים לב, שאם יש איזה חשש של ריבית, עליהם לפנות לתלמיד חכם הבקי בעניני ריבית, שיערוך ביניהם הסכם שיועיל על פי "היתר עיסקה".

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב