הלכה ליום ראשון ה' שבט תשע"ח 21 בינואר 2018              

תאריך ההלכה: ה' שבט תשע"ח 21 בינואר 2018

קטגוריה: ברכות


חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות.

ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא מונח לפני המברך, שהלכה זו, היא ראש וראשון לכל הלכות ברכות.

שימתין עד שיובא המאכל לפניו
אין מברכין לא על אוכל ולא על משקה עד שיביאוהו לפניו, כלומר שיהיה המאכל או המשקה מונח לפני המברך בעת הברכה. ומבואר בתלמוד ירושלמי, שמי שבירך על מאכל בזמן שאותו מאכל לא היה לפניו, ורק אחרי שבירך הביאוהו לפניו, צריך לחזור ולברך שנית על אותו מאכל לפני שיאכל ממנו.

נמצא שהמברך על מאכל בשעה שהוא אינו מונח לפניו, בירך ברכה לבטלה, ועתה עליו לחזור ולברך שנית. וכדברי הירושלמי פסקו מרן השלחן ערוך וכל הפוסקים, משום שאם לא היה לפניו מאותו מאכל בעת שבירך, לא היה לברכה "על מה לחול", ולפיכך צריך לחזור ולברך שנית. ואפילו אם כיוון בעת שבירך, על אותו המאכל שיובא לפניו, צריך לחזור ולברך.

מאכל עטוף
אולם אם היה המאכל מונח לפניו בזמן הברכה, אלא שהיה מונח בתוך קופסא, או שהיה עטוף בנייר, אינו חוזר לברך עליו, כיוון שהיה מונח לפניו ובידו הדבר לקחת ממנו לאכלו. אך בודאי לכתחילה יש לנהוג כמו שביארנו כבר, שמצווה שיאחוז את מה שמברך עליו ביד ימינו, ולא יסתפק במה שהמאכל מונח לפניו, אפילו אם אינו עטוף בנייר וכדומה.

עומד בסמוך לנחל או לברז זורם
מי שעומד על אמת המים, (כלומר, עומד סמוך לנחל או נהר זורם), ורוצה לברך על המים, מברך ושותה, אף על פי שהמים ששותה לא היו לפניו בזמן שבירך. וטעם הדבר, מפני שבאמת המים, המים עתידים בודאי לבוא לפניו, כדרכו של נהר שזורם כל הזמן, ואין הדבר דומה לפירות וכדומה שהובאו לפניו אחר שבירך, מפני ששם אין הדבר ברור כל כך שהפירות יובאו לפניו. וכן הדין אם שותה מים מן הברז, שיכול לברך ולשתות מן המים שזורמים אחר כך.

באופן שהמאכל בודאי יובא לפניו
ומכל מקום כתב הפרי מגדים, שאף לגבי פירות ושאר מאכלים, אם הדבר ברור שהם יובאו לפניו, וכגון שהם נמצאים בחדר הסמוך וכיוצא בזה, לא יחזור לברך כאשר הם יובאו לפניו, משום שיש מקום לומר שדינם שווה לדין אמת המים שהזכרנו, ולכן מחמת הספק אין לברך שנית. ובודאי שכל זה רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך להיזהר שיהיה המאכל לפניו ממש וכמו שביארנו.

ולסיכום: יש לברך על מאכל, רק כאשר המאכל מונח לפני המברך. ואם המאכל לא היה מונח לפניו בשעת הברכה, עליו לחזור ולברך שנית בשעה שיובא המאכל לפניו. אולם אם היה הדבר ברור שהמאכל יובא לפניו, כגון שהיה מונח בחדר סמוך וכדומה, בדיעבד אינו חוזר לברך שנית על המאכל.

העומד בסמוך לנהר זורם, או לברז פתוח, רשאי לכתחילה לברך על המים העתידים לבא לפניו, ולשתות מהם.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב