הלכה ליום רביעי ב' טבת תשע"ח 20 בדצמבר 2017              

תאריך ההלכה: ב' טבת תשע"ח 20 בדצמבר 2017

קטגוריה: ברכות


נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שבפרוסת לחם. ויש להזהר שלא לאכול משקל פת שהוא גבולי, אלא יקח פחות משיעור זה, כדי שלא יכנס לספק).

כתב מרן הבית יוסף (סימן קנח) בשם הרוקח,  שהאוכל פחות מ"כביצה" פת, יש להסתפק אם הוא חייב בנטילת ידיים. ולכן עליו ליטול את ידיו בלא ברכה.

כלומר, מאחר ויש ספק בידינו אם האוכל כביצה פת, (ולהלן נסביר כמה הוא שיעור "כביצה"), חייב ליטול את ידיו או אינו חייב ליטול את ידיו, לכן יש להורות שיטול ידיו, אבל לא יברך. כדי שלא יכנס לחשש "ברכה לבטלה".

ומרן הבית יוסף הסביר את הספק בזה. שהרי עיקר הטעם שהצריכו רבותינו ליטול ידיים לפני הסעודה, הוא כדי שהידיים לא יטמאו את האוכל. והוא ענין שהיה נוהג בזמן שבית המקדש היה קיים. וכלל גדול בידינו, שכל מאכל שאין בו שיעור כביצה, אינו מקבל טומאה. כלומר, מרוב שהוא קטן, אין בו שיעור שיוכל להטמא.

ולכן יש מקום לומר שלא חייבו חכמים ליטול ידיים על פת בפחות משיעור כביצה. אולם מצד שני יתכן שרבותינו לא חילקו בזה בין שיעור שהוא יותר מכביצה לשיעור שהוא פחות מכביצה.

לכן למעשה, גם מרן השלחן ערוך פסק, שמי שאוכל פת פחות משיעור כביצה, יטול את ידיו, אך לא יברך על הנטילה.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל דן בספרו הליכות עולם (ח"א עמוד שטז) כמה הוא שיעור כביצה לענין זה. ולהלכה העלה, שכל שאוכל כחמשים גרם פת, יטול ידיו בלא ברכה. (משום ששיעור כביצה הנוגע לעניננו הוא שיעור ביצה בלא קליפתה. שמשקלה פחות ממשקל ביצה בקליפתה).

ולסיכום: האוכל פחות מחמשים גרם פת, יטול ידיו בלא ברכה. ורק כשאוכל יותר מחמשים גרם פת, יטול ידיו בברכה.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

כשאוכל פחות מכזית האם יברך המוציא? כ"ה טבת תשע"ח / 12 בינואר 2018

יברך המוציא אבל לא ברכת המזון.

כפי שכתוב בכל ספרי ההלכה והיה ידוע לנו , כביצה זה 54 גרם.  לכן תמיד ברכנו על נטילת ידיים מ- 54 גרם.
כעת מתחדש לנו שזה פחות מ-54 גרם,   כמה?  האם מ- 51 גרם או ...? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

שיעור כביצה הוא בערך חמשים ושנים גרם פת. ואי אפשר לצמצם את השיעור בצורה מדוייקת, לכן יש להשתדל שלא לאכול שיעור שהוא בספק.

מה קורה לגבי ברכת המזון? מתי לברך אחרי איזה שיעור? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

יש לברך ברכת המזון משיעור כזית. כלומר, כעשרים ושבע גרם.

אם לא אוכל 50 גרם פת ללא ברכה על נטילה האם בכל זאת חייב ברכת המזון? מאיזו מידה חייב בברכת המזון?
מי שאוכל פרוסת לחם 1 אינו מברך על נטילה אבל חייב ברכת המזון? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

כל שאוכל עשרים ושבע גרם, חייב בברכת המזון.
 
מי שאוכל פרוסת לחם אחת, אינו מברך על הנטילה אבל חייב בברכת המזון.

איך ינהג אדם שעשה קיצור קיבה. הוא לא יכול לאכול מהר את המוציא.
אחרי המוצא צריך לאכול תוך 4 ד' נכון? זה לוקח לו הרבה יותר זמן, מה לעשות? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

אם אוכל כזית בתוך שבע וחצי דקות, נכון להחמיר שיטול ידיו בלא ברכה.

לכאורה הלכה זו סותרת את ההלכה ששלחתם לפניה, ונראה לי שכוונתכם שאם אוכל משמעותית פחות מ 50 גרם אינו צריך ליטול (וממילא לא לברך), ואם אוכל כחמישים גרם או יותר, אך פחות משיעור כביצה, ייטול בלי ברכה, ואם אוכל כביצה או יותר, ייטול בברכה. האמנם כך? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

אם אוכל כזית, יטול בלא ברכה. אוכל כביצה, יטול בברכה. וברכת המזון צריך לברך משיעור כזית.

שאל את הרב