הלכה ליום חמישי ד' שבט תשע"ו 14 בינואר 2016              

תאריך ההלכה: ד' שבט תשע"ו 14 בינואר 2016

קטגוריה: ברכות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם".

עד מתי אפשר לברך? 
צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך אלא בסמוך לראייה או לשמיעה כשיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" לראיית הברקים והרעמים, ואם עבר זמן כשיעור זה, לא יברך, אלא ימתין לברק או לרעם אחרים.

האם יברך בשם ומלכות? 
נחלקו רבותינו הראשונים, אם יש לברך את ברכות הברקים והרעמים "בשם ומלכות" (כלומר, עם הזכרת המילים ה' אלהינו מלך העולם), שדעת רבינו הראב"ד, שאין לברך ברכות אלו בשם ומלכות, אלא יש לברך "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם". אולם לדעת רוב רבותינו הראשונים, יש לברך ברכות אלו בשם ומלכות כדין כל הברכות, ודחו את דברי הראב"ד מן ההלכה, וכמו שאמרו במסכת ברכות (דף מ:) שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה נחשבת לברכה, וכדבריהם פסק מרן רבינו יוסף קארו בשולחן ערוך, שיש לברך ברכות אלו בשם ומלכות, כלומר בהזכרת שם ה' ואלוקינו כפי שאנו נוהגים בכל ברכה שאנו מברכים.

דברי "פתח הדביר" ודעת מרן זצ"ל 
והגאון רבי חיים פונטרימולי, מחבר הספר "פתח הדביר", הביא שיש נוהגים לברך על הרעמים ברכת עושה מעשה בראשית בלא הזכרת שם ומלכות, ומתחילה היה תמה על מנהגם זה, שכאמור אינו נכון להלכה, שכל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה, אלא שלבסוף כתב ליישב מנהג זה, כי בהיות ועל פי הדין, צריך לברך מיד בהישמע קול הרעם, ואם לא בירך בעת שמיעת קול הרעם, מברך בתוך כדי דיבור של שמיעת הרעם (כלומר תוך כדי שיעור זמן אמירת שלום עליך רבי, כאמור), ולא יותר, ואין הכל יכולים להבחין בדיוק בשיעור זמן זה, וגם יש עוד מחלוקות בענייני ברכות אלו הדורשים בקיאות מיוחדת, לפיכך נמנעו מלהזכיר בברכות אלו שם ומלכות, שלא יבואו לידי הזכרת שם שמים לבטלה. וסיים, שמכל מקום הבקי בהלכה צריך לברך בשם ומלכות כתקנת חז"ל.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, דחה דברים אלו, וכתב שמכיוון שההלכה בעניין זה מפורסמת, וגם לא נדרשת חכמה מיוחדת כדי להבין מהו שיעור זמן זה, לכן יש להורות להלכה כעיקר תקנת חכמינו וכדעת הפוסקים ומרן השולחן ערוך, לברך ברכות אלו בשם ומלכות כדין כל הברכות. וזו אחת ההלכות שמרן זצ"ל קבע לדורות, שיתרגלו כולם לברך ברכת אלו בשם ומלכות, כדעת מרן השלחן ערוך. ודבריו עשו פרי, שרבים שינו ממנהגם בזה, והחלו לברך בשם ומלכות כהלכה.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

ראיתי אם איני טועה בשם הרב מאזוז שליט"א שפסק שיש לברך ברכה אחת על הברק והרעם, היות ומיד לאחר הברק יש רעם, מה דעת הגר"ע בנושא?
לכאורה אולי עובר זמן שלום עליך רבי [בד"כ 8 שניות עוברות בין ברק לרעם], ואז אולי פספסנו הברכה על הברק.

ד' שבט תשע"ו / 14 בינואר 2016

לדעת מרן זצ"ל ורוב הפוסקים, יש לברך ברכה נפרדת על הרעם ועל הברק, וכמו שכתבנו בהלכה יומית.

הנה כמה שנים נסתפקתי מה הכונה ראית ברקים? כי למעשה בדרך כלל לא רואים הברקים ממש ברקיע השמים, כי לפעמים אדם נמצא בבנין, ואחוריו לחלון, ורואה "אור" היוצא מהברק מול פניו על הכותל שלפניו - ולכן לא ראה הברק עצמו אלא האור היוצא ממנו - וכן בלילה על מטתו אינו "רואה" הברק אלא האור של הברק - האם חייב לברך במקרים הללו? ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

מסתבר שאין צורך שיראה הברק עצמו, שהרי כמעט לעולם אינו נראה ממש, כי דרכו להאיר ביום המעונן. וסוף סוף נראה אורו. וכן פסק בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סימן כא. והביא ראיה לדבריו. ע"ש.

שאל את הרב