הלכה ליום חמישי י"ז תמוז תש"פ 9 ביולי 2020              

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמחה בת חילווה ועזרא דוד בן רחל

הוקדש על ידי

דן בן שמחה

תאריך ההלכה: י"ז תמוז תש"פ 9 ביולי 2020

קטגוריה: בין המצרים ותשעה באב


בין המצרים – גזירות חז"ל

כל הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", על שם הפסוק (במגילת איכה פרק א פסוק ג) "כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, שְאֵלוּ הימים, הם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש בעוונות הרבים, ומאז ועד היום עם ישראל אינו יושב בטח, ותמיד קמים עליו אויבים מבית ומחוץ.

הפרושים ורבי יהושע
בגמרא במסכת בבא בתרא (דף ס.) אמרו רבותינו, שלאחר חורבן בית המקדש, באו הפרושים (אנשים יראי שמים), והנהיגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין, מפני שהיו אומרים, הרי בית המקדש חרב, ואין קרבנות של בשר על גבי המזבח, ולא מנסכים יין על גבי המזבח, אם כן איך יתכן שיהיה שלחנינו מלא, ושלחנו של הקדוש ברוך הוא חסר? לכן נמנעו מלשתות יין ולאכול בשר.

אולם אילו היו אלה הפרושים רוצים רק להחמיר על עצמם, אין בכך כלום, אלא שאותם הפרושים רצו שינהגו כן כל ישראל, ולא ראו בעין יפה את מי שאוכל בשר ושותה יין.

חכמי ישראל, לא רצו לגזור על ישראל גזירות קשות כמנהג הפרושים, מפני שידעו רבותינו, שאין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בה. לכן נטפל רבי יהושע בן חנניה לאותם הפרושים. אמר להם, מפני מה אינכם אוכלים בשר ואינכם שותים יין? אמרו לו, וכי אפשר שבית אלוקינו שמם ואין קרבנות ואין ניסוך היין ואנו נאכל בשר ונשתה יין? אמר להם רבי יהושע, אם כן, מדוע אתם אוכלים פירות? הרי אין לנו כעת מצוות ביכורים שהיו מביאים לבית המקדש, נכון וראוי לכם לפרוש גם כן מאכילת פירות! השיבוהו הפרושים, נכונים דבריך! נדיר את עצמינו מפירות שבעת המינים שמהם מביאים ביכורים, ונאכל רק מיני פירות אחרים!

אמר להם רבי יהושע, אם כן, מדוע נאכל לחם? הרי אין לנו מנחות על גבי המזבח! מדוע נשתה מים? הרי אין ניסוך המים על גבי המזבח! שמעו הפרושים את דבריו ושתקו. אמר להם רבי יהושע, בודאי חייבים אנו להתאבל ולהשתתף בצער השכינה, אך להתאבל יותר מדאי גם כן לא ראוי, כי הציבור לא יוכלו לעמוד בגזירות כאלה. גם אדם שלא יאכל בשר, ילך ויחלש, ויתרשל לאחר מכן בלימוד התורה. לכן אין לנהוג אבלות בכל השנה בתוקף גדול כל כך, אלא בקצת דברים שתיקנו רבותינו זכר לחורבן, וכפי שביארו בגמרא שם.

מזה למדנו, שאף על פי שאנו אוכלים בכל השנה בשר, ושותים יין, מכל מקום בימים הללו נהגו ישראל מעצמם בכמה וכמה מנהגי אבלות על החורבן, וכפי שנבאר. ואף על פי שרוב המנהגים הללו לא באו מכח תקנת חכמינו, אלא ישראל נהגו בהם מעצמם, מכל מקום חובה קדושה לשמור על המנהגים הללו, שהוקבעו כדין ממש בכל תפוצות ישראל.

דרגות האבלות בימים אלה, ושבוע שחל בו תשעה באב
בימים הללו, נהגו ישראל בכמה מנהגי אבלות שביארנו אותם באריכות בשנים הקודמות, והשנה נבאר אותם בקצרה. ותחילה יש להסביר, שישנן שלוש דרגות למנהגי האבלות בימים הללו. הדרגה הראשונה, מיום שבעה עשר בתמוז ועד ראש חודש אב, שבימים הללו נוהגים מעט מנהגי אבלות. והדרגה השנייה, מיום ראש חודש אב, שאז מוסיפים על מנהגים אלה עוד מנהגים אחרים. ולאחר מכן בשבוע שחל בו תשעה באב, נוהגים מנהגי אבלות נוספים.

ברכת "שהחיינו"
מאחר והימים הללו מועדים לפורענות, וכמה וכמה אסונות גדולים אירעו בהם לעם ישראל, לכן נהגו שלא לברך ברכת "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש שלוקחים בימים הללו. כי איך נוכל לברך בשמחה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", והוא זמן של צער ופורענות?

לפיכך, אין לברך ברכת שהחיינו על בגד חדש או פרי חדש בימי בין המצרים. ובשבתות שבימי בין המצרים, אפשר להקל בדבר. ובשבת שחלה אחר ראש חודש אב, יש להחמיר בזה לגבי בגד חדש, אבל לגבי פרי חדש, אפשר מן הדין להקל.

ופסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמותר לקנות בגדים חדשים בימי בין המצרים, עד ראש חודש אב. אך אין ללובשם עד לאחר תשעה באב.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב