הלכה ליום חמישי י"ד תמוז תשפ"א 24 ביוני 2021              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן כורשיד ז״ל

רוח ה׳ תניחנו בגן עדן הוא וכל בני ישראל השוכבים עימו בכלל הרחמים והסליחות אכי״ר.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

תאריך ההלכה: י"ד תמוז תשפ"א 24 ביוני 2021

קטגוריה: כללי


טבילת הידיים במי הים

בהלכה הקודמת ביארנו, שמי שנמצא על חוף הים, ומעוניין לאכול פת לחם, אינו יכול לקחת ממי הים בכלי וליטול את ידיו, כי מי הים המלוחים, פסולים לנטילת ידיים.

טבילת הידיים במי מעיין, ים, מקוה
וכל זה לגבי "נטילת ידיים", אבל יש עוד אופן לטהר את הידיים כדי לאכול לחם. והוא על ידי "טבילת הידיים". כלומר, הטבלת הידיים במי הים ממש, בלי להעביר את המים לכלי.

ולדוגמא, אדם הנמצא סמוך למעיין מים, אינו צריך ליטול את ידיו בכלי דוקא, אפילו אם המים מתוקים, אלא רשאי לטבול את ידיו במי המעיין, ומיד אחר כך רשאי לגעת ולאכול פת לחם.

וכן הנמצא בסמוך לים, אף על פי שהמים הנמצאים בו הם מלוחים, מכל מקום הוא רשאי להתקרב מעט לים, ולהטביל את ידיו בתוך מי הים. ובזה יוצא ידי חובת טבילת הידיים לסעודה.

וכן הדין לגבי מי שיש לו מקוה טהרה, שיכול לטבול את ידיו במי המקוה, ויוצא בזה ידי חובת טבילת הידיים, כדין הנוטל את ידיו. ואפילו אם המים אינם ראויים לשתיה, וכגון ששמו הרבה "כלור" במים כדי לשמור עליהם נקיים, בכל זאת הם ראויים וכשרים להטבלת הידיים בהם.

הטובל את ידיו, כמה פעמים יטבול ידיו, ומה יברך?
הטובל את ידיו, אינו צריך לטובלם כמה פעמים במים, כפי שאנו נוהגים בנטילת ידיים, אלא די לו בטבילת הידיים פעם אחת ותו לא.

המטביל את ידיו במים, מברך "על נטילת ידיים", כדין הנוטל ידיו מן הכלי. ולא יברך "על טבילת ידיים". (הכל מבואר בשלחן ערוך סימן קנט). ואם טעה ובירך "על טבילת ידיים" או "על שטיפת ידיים", יצא ידי חובתו. (הלכה ברורה בסוף הסימן).

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הוא הדין בבריכה שהיא מחוץ לאדמה שיש בו 40 סאה ?

י"ז תמוז תשפ"א / 27 ביוני 2021

מים בבריכה, דינם כמים בתוך כלי, שאינם מטהרים אפילו כשיש בהם ארבעים סאה. רק מים שמכונסים באדמה נחשבים כמי מקוה שמטהרים. תבורכו,

ההלכה ברורה כותב לברך "על נטילת ידיים" רק במי מעין או מקוה שהם מתוקים, הוא לא כותב על מי ים שהם מלוחים ופסולים משתיית כלב. אמנם בילקוט יוסף כתב לברך גם על מי ים, "על נטילת ידיים", מה הדין? ט"ז סיון תשע"ז / 10 ביוני 2017

יש להקל בזה גם בטבילת ידיים בים. והוא דין מוסכם. וכן כתב בהלכה ברורה ח"ח עמוד קצט.

האם לפי הרמ"א ולמנהג האשכנזים, מברכים על נטילת ידיים  או  טבילת ידיים ? י"ב סיון תשע"ז / 6 ביוני 2017

יברך על נטילת ידיים גם למנהג האשכנזים. ואף שהרמ"א בסימן קנט כתב לברך על טבילת ידיים או על שטיפת ידיים, מכל מקום רבים מגדולי האחרונים מאשכנז כתבו שאין המנהג כן.

מתי מברכים על הנטילה, לפני ההטבלה או אחרי? י"ב סיון תשע"ז / 6 ביוני 2017

יברך לאחר הטבילה

באלו מצבים עושים רק טבילה לידיים? י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

אין עדיפות לנטילת ידיים, על פני טבילתן. ובכל עת שרוצה ושיכול לטבול את ידיו, כגון שיש לפניו מעיין, נהר או אגם או ים או מקוה, יכול לטבול את ידיו.

האם אפשר בבקשה, לקבל את המקור של שתי ההלכות האחרונות? כ"ח אייר תשע"ג / 8 במאי 2013

מקור הדברים מבואר בהלכה, בשלחן ערוך סימן קנט, ובאחרונים, ובהלכה ברורה שם.

מדוע כשמטבילים הידיים ישירות במים המלוחים ללא נטלה,זה מותר כשהמים עדיין בעצם מלוחים ולא ראויים אפילו לשתיית כלב? מה השוני בעצם שמתיר זאת? כ"ח אייר תשע"ג / 8 במאי 2013

ישנם דינים חלוקים בין נטילת ידיים לטבילת ידיים. כי טבילת ידיים מועילה כמו שטבילה במקוה (לידיים), ולגבי דיני טבילה לא שייך פסול מים מלוחים.

שאל את הרב