הלכה ליום שלישי ג' טבת תש"פ 31 בדצמבר 2019              

תאריך ההלכה: ג' טבת תש"פ 31 בדצמבר 2019

קטגוריה: כבוד רבו

  מרן זצ"ל עם האדמו"ר מגור שליט"א


כבוד רבו המובהק

בהלכות הקודמות ביארנו, שלעניין דיני כבוד תלמיד חכם, יש שלושה סוגים של תלמידי חכמים שאנו דנים בהם. והרב שלגביו נוהגים כל דיני הכבוד, והוא במעלה הגבוהה ביותר מבחינת יחס הכבוד שיש לנהוג כלפיו, הוא "רבו המובהק", שהוא רב שלמד ממנו התלמיד את רוב חכמתו. וכגון אנשים שלא היתה להם בקיאות בתורה כלל, והם לומדים את כל תורתם מפי תלמיד חכם אחד, הרי שלאותו תלמיד חכם יש דין רבו המובהק מבחינתם.

וכתבנו גם שלגדול הדור המפורסם בחכמתו יש דין רב מובהק לכל ישראל. ולהלן נזכיר בקצרה עוד מספר דינים השייכים לרבו המובהק. ובעתיד אם ירצה ה' יבוארו דיני כבוד כלפי רבו שאינו רבו המובהק, וכלפי תלמיד חכם שאינו רבו כלל.

לקרוא לרב בשמו
אסור לתלמיד לקרוא לרבו המובהק בשמו, לא בחייו ולא אחרי מותו, וכפי שביארנו בהלכות כיבוד אב ואם. ואפילו בתוספת תואר "רבי", לא יקראנו בפניו. ובזמן הזה אסור לקרוא לכל תלמיד חכם בשמו, משום שהדבר נחשב לזלזול בכבוד התלמיד חכם. וכגון אם שמו "יוסף", לא יקרא לו "יוסף", אבל רשאי לקרוא לו "רבי יוסף" וכיוצא בזה, שאין בדיבור זה לשון זלזול. מה שאין כן כלפי רבו המובהק, שלא יקרא לו בשמו כלל, אפילו לא בתוספת התואר "רבי".

לומר "שלום"
אסור לומר לרבו "שלום" ולהחזיר לו "שלום" כדרך שאר העם, אלא שוחה לפניו (דהיינו מעין קידה) ואומר לו ביראה ובכבוד "שלום עליך רבי", ואם רבו הקדים לו שלום, יאמר לו "שלום עליך מורי ורבי" (ונראה שכמו כן יכול לומר "שלום כבוד הרב" "שלום כבוד מורינו הרב" וכיוצא בזה).

ואם הרב מוחל על כבודו, ומרשה שיאמרו לו "שלום" כפי שאומרים לכל אדם, מותר לומר לו "שלום" כרגיל. וכבר הזכרנו שכיוצא בזה הורה מרן זצ"ל לנכדו. 

לשבת ליד רבו
לא ישב ליד רבו, עד שיאמר לו רבו "שב". וכשנפרד מרבו, לא יחזיר אחוריו לצד רבו, אלא יפסע לאחור ופניו כלפי רבו.

וסיפרנו פעם מעשה שהיה, לפני כעשר שנים, שהגיע לבית מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל האדמו"ר מגור שליט"א, לדבר עמו באיזה ענין ציבורי. והגיע יחד עם שלוחו, הרב יעקב ליצמן הי"ו. ומנהג חסידי גור, שאינם יושבים כלל בנוכחות האדמו"ר שלהם. ולכם גם כאשר ישב האדמו"ר בפני מרן זצ"ל, נותר הרב ליצמן עומד על מקומו. פנה אליו מרן זצ"ל ואמר לו "שב!", אך הוא נותר לעמוד מפני כבוד האדמו"ר שלו. ולאחר כמה רגעים, שוב פנה מרן זצ"ל להרב ליצמן ואמר לו "שב!", אך הוא נותר עומד, ואז פנה האדמו"ר להרב ליצמן, ואמר לו, "אם כבוד הרב אומר לך לשבת אז תשב!". 

מתי מותר לשבת?
חייב לעמוד בפני רבו משיראנו מרחוק, ולא ישב עד שילך רבו, ויעלם מעיניו. וכן היה המנהג כלפי מרן זצ"ל, שכאשר היה נכנס לאיזה בית מדרש או אולם, היו הקהל כולו עומדים על רגליהם עד שהיה הוא יושב במקומו. וכן הורה פעם הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, שכאשר נכנס מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לישיבת פורת יוסף, אמר כי חובה על כל התלמידים לעמוד בפניו, ושלא ישבו עד שמרן עצמו ישב.

כשמזכיר את רבו שאמר איזה דבר הלכה, בתוך שנים עשר חודש מפטירת רבו, צריך להוסיף אחרי שאומר את שם רבו "הריני כפרת משכבו", וכפי שביארנו בהלכות כבוד אב ואם.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

והרי אמרתם שגדול הדור נחשב כ"רבו המובהק".. והיום לעניות דעתי מקובל שאנו קוראים לגדולי הדור (אמנם לא בפניהם) בשמותם בתוספת כינוי "רבי"/"הרב"... כשרוצים להגיד דבר תורה בשמם או לספר סיפור בשמם או להגיד שיש שיעור של גדול הדור כזה או אחר... אם כן מה הכוונה שאסור להגיד את שמם?

ט' שבט תשע"ו / 19 בינואר 2016

הכוונה היא, שבפני הרב, אסור לקרוא לו בשמו. למשל אם לרבו קוראים יוסף, לא יקרא לו "רבי יוסף", אבל שלא בפניו רשאי להזכיר שמו בתוספת התואר רבי או הרב כמו שכתבתם.

כתבתם שאסור לקרוא לרבו המובהק בשמו גם אחרי מותו.אםכן,כיצד ניתן לציין את שמו כאשר אומרים דבר הלכה או השקפה ?

כ"ג טבת תשע"ו / 4 בינואר 2016

יש להוסיף תואר "רבי".

שאל את הרב