הלכה ליום שלישי כ"ה אב תשפ"א 3 באוגוסט 2021              

תאריך ההלכה: כ"ה אב תשפ"א 3 באוגוסט 2021

קטגוריה: ברכות


שאלה: האם מותר לאכול פת לחם בלא נטילת ידים, באופן שהאוכל אינו נוגע בלחם בידיו אלא באמצעות מפית וכדומה?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קז:) אמרו, התירו מפה )כלומר התירו אכילת פת על ידי שיעטוף ידיו במפה, בלא נטילת ידים) לאוכלי תרומה (שהכהנים שהיו באים לאכול תרומה בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מחוייבים ליטול ידיהם קודם אכילתם, כדי שלא יטמאו את התרומה במגעם, והקילו עליהם חכמים, שאם רצו, אינם מוכרחים ליטול ידיהם, ורשאים לאכול את תרומתם באופן שלא יגעו בה בידיהם אלא בהפסק מפה או כפפות וכדומה) ולא התירו מפה לאוכלי טהרות (שבזמן שבית המקדש היו סתם בני אדם שאינם כהנים, שנוהגים בחסידות ואוכלים את כל מאכליהם בטהרה, כדי שלא יטמאו מאכליהם, וממילא אותם בני אדם הוצרכו גם כן ליטול ידיהם לפני שהיו אוכלים כל דבר, כדי שלא יטמא במגעם, ולאנשים אלו לא הקילו רבותינו לאכול באמצעות מפה בלא נטילת ידים) וטעם הדבר שלא הקילו בזה אלא לכהנים הבאים לאכול תרומה ולא לסתם בני אדם, פירש רש"י, שהוא מפני שהכהנים היו מורגלים מאד כל ימיהם לאכול את כל מאכליהם בטהרה (לפי שאצלם נוגע הדבר לאיסור ממש) ולפיכך אין לחוש שיטעו ויגעו בידיהם במאכליהם, על כן היקלו להם שיאכלו לאכול בלא נטילת ידים באמצעות מפה, מה שאין כן סתם בני אדם, שאינם רגילים וזהירים כל כך לאכול בטהרה (שהרי אצלם אין הדבר נוגע לאיסור ממש וממילא אינם זהירים וזריזים כל כך בזה) יש לחוש שיגעו בטעות בידיהם במאכל, לפיכך אין להקל להם לאכול באמצעות מפה בלא נטילת ידיים.

ולאור האמור, כתבו רבים מרבותינו הראשונים, לעניין נטילת ידיים שבזמנינו קודם אכילת פת לחם, שמכיון שבודאי אין אנו בכלל אותם כהנים שהיו זריזים וזהירים לשמור על מאכליהם בטהרה, ממילא תקנת רבותינו ליטול ידים קודם הסעודה שייכת בכל מקרה, ואין להקל בה על ידי אכילה באמצעות מפית. והעושה כן, לבטל נטילת ידים מכיון שאוכל על ידי מפית, מבטל תקנת חז"ל. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סימן קסג) ומובן שכל זה שייך גם לענין הבא לאכול דבר שטיבולו במשקה שביארנו בעבר שחייב בנטילת ידיים.

ולסיכום: אין להקל לאכול פת לחם בלא נטילת ידים, אפילו אם אינו נוגע בפת בידו, וכגון שאוכל באמצעות מפית וכדומה, שבכל מקרה חייב בנטילת ידים. אלא שעדיין יש אופן שבו הקילו לאדם לאכול פת בלא נטילת ידים, וכמו שנבאר בהלכה הבאה.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אישה חייבת ב"מים אחרונים"?
איזה חלקים בתפילה שחרית אישה צריכה להתפלל?

כ"ה אב תשפ"א / 3 באוגוסט 2021

מדברי מרן זצ"ל נראה שגם נשים תטולנה מים אחרונים, אבל הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל כתב שהן לא נהגו בזה, וגם אצל מרן זצ"ל נשים לא נזהרו בזה, והגרש"ז כתב שיש להן על מה שתסמוכנה, ומי שתחמיר, תבוא עליה ברכת טוב. 

אשה חייבת בברכות השחר וברכות התורה, וחייבת בתפילת העמידה אחת בכל יום. ונכון שתאמר בבוקר ברכות השחר, ותקרא קריאת שמע, כדי לקבל עול מלכות שמים, ולאחר מכן תתפלל איזו תפילה שתוכל, שחרית, או מנחה או ערבית. וכל זה למנהג הספרדים, אבל האשכנזים נוהגים בזה בשיטות אחרות.

ואשה שיש לה פנאי ורוצה להתפלל שלוש תפילות, תבוא עליה הברכה.

למנהגינו, האשה אינה יכול לברך "בשם ומלכות", ברוך שאמר, ישתבח, יוצר אור ואהבת עולם, וגאל ישראל. אלא תאמר "ברוך מלך מהולל בתשבחות" וכדומה. 

 

האם אישה חייבת ב"מים אחרונים"?
איזה חלקים בתפילה שחרית אישה צריכה להתפלל?

כ"ה אב תשפ"א / 3 באוגוסט 2021

מדברי מרן זצ"ל נראה שגם נשים תטולנה מים אחרונים, אבל הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל כתב שהן לא נהגו בזה, וגם אצל מרן זצ"ל נשים לא נזהרו בזה, והגרש"ז כתב שיש להן על מה שתסמוכנה, ומי שתחמיר, תבוא עליה ברכת טוב. 

אשה חייבת בברכות השחר וברכות התורה, וחייבת בתפילת העמידה אחת בכל יום. ונכון שתאמר בבוקר ברכות השחר, ותקרא קריאת שמע, כדי לקבל עול מלכות שמים, ולאחר מכן תתפלל איזו תפילה שתוכל, שחרית, או מנחה או ערבית. וכל זה למנהג הספרדים, אבל האשכנזים נוהגים בזה בשיטות אחרות.

ואשה שיש לה פנאי ורוצה להתפלל שלוש תפילות, תבוא עליה הברכה.

למנהגינו, האשה אינה יכול לברך "בשם ומלכות", ברוך שאמר, ישתבח, יוצר אור ואהבת עולם, וגאל ישראל. אלא תאמר "ברוך מלך מהולל בתשבחות" וכדומה. 

 

שאל את הרב