הלכה ליום רביעי כ"ז כסלו תש"פ 25 בדצמבר 2019              

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אביטל חלפי בת אילה

שהניתוח יעבור בהצלחה בעזרת השם יתברך

הוקדש על ידי

אילה חלפי

תאריך ההלכה: כ"ז כסלו תש"פ 25 בדצמבר 2019

קטגוריה: חנוכה


אמירת ההלל בחנוכה ובראש חודש

חיוב אמירת הלל בברכה בימי החנוכה
בכל יום משמונת ימי החנוכה בתפלת שחרית גומרים את ההלל, ומברכים על ההלל לפניו ולאחריו כפי שמודפס בסידורים. ואף למנהג הספרדים, שאין אנו מברכים על ההלל בראש חודש, מכל מקום בימי החנוכה שאמירת ההלל היא מן הדין ממש, ולא בתורת מנהג בלבד, יש לברך עליו כדין שאר המצוות. ומובן שגם בימי ראש חודש טבת החלים בתוך ימי החנוכה, (ובשנה זו תש"פ, יחול יום ראש חודש טבת בימים שבת וראשון הבאים עלינו לטובה), יש לברך על קריאת ההלל כדין שאר ימי החנוכה. (שלחן ערוך סימן תרפג).

דין הנשים באמירת ההלל

הטעם לפטור את הנשים מאמירת ההלל
ולענין חיוב נשים באמירת ההלל. הנה לכאורה נראה שהנשים פטורות לגמרי מאמירת ההלל בימי החנוכה, שהרי נשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא, (מצות עשה שהזמן גרמא, היא כל מצוה שהיא ב"קום ועשה", ולא ב"שב ואל תעשה", וכן שהזמן גורם לחיובה, כלומר שאינה שייכת אלא בזמן מסויים. כגון מצות לולב, שהיא בקום עשה, והיא תלויה בזמן, שרק בימי הסוכות חייבים בנטילת לולב). ואם כן נראה שגם ממצות אמירת ההלל בימי החנוכה הנשים פטורות.

הטעם לחייב את הנשים באמירת ההלל
אולם יש מקום לחייב את הנשים באמירת ההלל, כשם שהן מחוייבות באמירת ההלל בליל פסח. והטעם שנשים מחוייבות באמירת ההלל בליל פסח, הוא משום ש"אף הן היו באותו הנס", כלומר, מכיון שההלל נתקן כדי להודות לאל על הנסים שעשה לאבותינו, ואף לנשים נעשו אותם הנסים, לכן אין שום טעם לפוטרן מאמירת ההלל. וכשם שהן מחוייבות בשתיית ארבע כוסות. ואף לגבי מצות הדלקת נרות חנוכה, אמרו בגמרא (במסכת שבת דף כג.) שנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה הואיל ואף הן היו באותו הנס של חנוכה. ולפי זה נראה שגם באמירת ההלל בימי החנוכה הן מחוייבות.

החילוק בין הלל בליל פסח להלל בחנוכה
אלא שמדברי הרמב"ם ועוד מרבותינו הראשונים מבואר שנשים פטורות מאמירת ההלל בימי החנוכה. וביאר מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (בספר חזון עובדיה על חנוכה עמו ריד), שיש חילוק בין חיוב אמירת ההלל בליל פסח, לבין חיוב אמירת ההלל בימי החנוכה. משום שבאופן עקרוני, רצו רבותינו לפטור את הנשים ממצות אמירת ההלל, הואיל וכל תקנות חז"ל הן בדומה למצות שנצטוינו מן התורה. והואיל והתורה פטרה את הנשים מאמירת הלל, גם רבותינו רצו לפטרן ממצוה זו. אלא שבליל פסח, מחמת חיוב שתית ארבע כוסות, הוכרחו רבותינו לחייב את הנשים גם באמירת הלל, היות וכוס רביעי של ליל הסדר יש לשתותה יחד עם אמירת ההלל. (כי מצות ארבע כוסות נתקנה כנגד ארבע מצוות של ליל הסדר, כוס ראשון על מצות הקידוש, כוס שני על מצות ההגדה, כוס שלישי על מצות ברכת המזון, וכוס רביעי על מצות ההלל). והאריך עוד בהסבר הדברים.

ברכה על ההלל לנשים
ולכן אף שחייבו את הנשים בהדלקת נרות חנוכה, משום שאף הן היו באותו הנס, מכל מקום באמירת ההלל נשים פטורות. ולכן גם אשה שלבה נשא אותה בחכמה לומר את ההלל בימי החנוכה, אל לה לברך על אמירתו, היות והיא אינה מצווה באמירתו. וכדין אשה הנוטלת לולב, שאינה מברכת על מצוה זו, אף על פי שיש לה שכר טוב על מעשיה כדין מי שאינו מצווה ועושה.

ולסיכום: חובה לומר הלל בכל יום מימי החנוכה, ויש לגמור את ההלל בברכה. ונשים פטורות מאמירת ההלל, ולכן גם אשה שרוצה לומר הלל, לא תברך על קריאתו.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אומרים הלל ב ב' טבת? ב' טבת תש"פ / 30 בדצמבר 2019

אומרים הלל ביום ב' בטבת, שהוא היום האחרון של חנוכה.

גם יחיד חייב בברכת ההלל? כ"ז כסלו תש"פ / 25 בדצמבר 2019

בודאי, אין זו חובה של ציבור דוקא.

מה הטיעונים בעד ונגד לברך על ההלל בראשי חודשים?

ד' שבט תשע"ז / 31 בינואר 2017

קיצור הדברים, בגמרא מסכת סוכה (מד:) אמרו שאין לברך על מנהג חבטת ערבה. ומכאן למד רש"י במחזור ויטרי שאין לברך על ההלל בראש חודש כי אינו אלא מחמת מנהג. וכן פסק הרמב"ם בפי"א מהלכות ברכות. אבל התוספות במסכת סוכה (שם) כתבו בשם רבינו תם שיש לברך על ההלל בראש חודש, מפני שאינו דומה מנהג ההלל בראש חודש למנהג חבטת ערבה, כי אמירת הלל הוא מנהג חשוב שראוי לברך עליו. ומרן השלחן ערוך (סימן תכב) פסק כדעת הרמב"ם. שכן מנהג ארץ ישראל וסביבותיה, שלא לברך על ההלל בראש חודש. אבל הרמ"א פסק כרבינו תם, שכן המנהג באשכנז. לפיכך אנחנו שאנו נגררים תמיד אחר הוראות מרן השלחן ערוך, אין אנו מברכים על ההלל בראש חודש. ובפרט שיש בדבר חשש ברכה לבטלה. ואף שיש מהספרדים שנהגו בארצותיהם לברך על ההלל, מכל מקום אחר שעלו לארץ ישראל, פסק מרן זצ"ל בשו"ת יחוה דעת ח"ד (סימן לא) שעליהם לנהוג כדעת מרן. וכמו שכתב בספר מנהגי ארץ ישראל, שגם בבתי הכנסת של החסידים שעלו לארץ ישראל נהגו כמנהג ארץ ישראל וחדלו מלברך על ההלל בראש חודש. ואף שלמעשה אחר כך הפרושים האשכנזים שעלו לארץ המשיכו במנהגם לברך, מכל מקום אנו הספרדים ההולכים תמיד אחר הוראות מרן, עלינו להמנע מברכה זו.

שאל את הרב