הלכה ליום שלישי ט' אייר תשע"ח 24 באפריל 2018              

תאריך ההלכה: ט' אייר תשע"ח 24 באפריל 2018

קטגוריה: שבת


חלות מתוקות

בהלכה הקודמת ביארנו שיש חיוב לאכול פת בשיעור כביצה (חמישים וארבעה גרם) בכל אחת מסעודות השבת. וכעת נדון לענין חלות מתוקות שרבים נוהגים לבצוע מהן בסעודות השבת, האם ברכתן המוציא לחם מן הארץ וממילא יוצאים באכילתן ידי חובת סעודות שבת, ולאחריהן יש לברך ברכת המזון, או שברכתן בורא מיני מזונות כמו עוגה וממילא לא יוצאים באכילתן ידי חובת סעודות שבת, וברכתן האחרונה היא על המחיה.

מרן בשלחן ערוך (סימן קסח) כתב, פת הבאה בכסנין (היא הפת שנאמר עליה בגמרא שברכתה בורא מיני מזונות) יש אומרים שהיא עיסה (בצק) שעירב בה דבש או סוכר או שמן ותבלין, והוא שיהיה טעם התערובת ניכר בעיסה. וכן הלכה שנותנין עליה דין פת הבאה בכסנין. כלומר שברכתה מזונות. וכתב על זה הרמ"א, ויש אומרים שזה נקרא פת גמור (וברכתו המוציא לחם מן הארץ) אלא אם כן יש בה הרבה דבש כמיני מתיקה שקוראים "לעקיך" שהדבש והתבלין עיקר. וכן נוהגים באשכנז.

ומכאן נבא לדון אודות החלות המתוקות במצויות בזמנינו, שאמנם מורגשת בהן היטב המתיקות, אבל בודאי אי אפשר לומר ש"הדבש והתבלין עיקר" אלא מטרת הדבש או הסוכר רק לתת טעם טוב בחלה. ולפיכך לדעת הרמ"א ולמנהג אשכנז ברכת החלות המתוקות היא המוציא לחם מן הארץ, ויוצאים בהן ידי חובת סעודות שבת. וכן גם כתב הרמ"א בדרכי משה (אות ב') שבשבתות וימים טובים מברכים המוציא וברכת המזון על החלות המטובלות הרבה, והתבלין (כגון סוכר וכדומה) ניכרים בהם בטעם ובמראה. אולם לדעת מרן הבית יוסף, לא קבעו חכמים ברכת המוציא וברכת המזון, אלא על לחם שנעשה מעיסה שנילושה במים, אבל כל שיש בה תערובת ממי פירות (כגון מיץ תפוזים) או תבלין (כגון סוכר ודבש), אם טעם התערובת ניכר בעיסה ברכת הפת הזו בורא מיני מזונות. אולם ברור שאף לדעת מרן, אם לא עירבו בעיסה אלא מעט שמן וסוכר, באופן שטעמם אינו ניכר כלל, כמו בלחמים המצוים בזמנינו, בודאי שברכתם המוציא לחם מן הארץ, ורק אם ניכר טעמם ממש, כמו בחלות מתוקות, ברכתם בורא מיני מזונות.

לפיכך, לדעת מרן הבית יוסף שקבלנו הוראותיו, אין לברך על חלות מתוקות ברכת המוציא אלא ברכת מזונות, כדין עוגה, ולפיכך אין להן דין לחם כלל ואין יוצאים באכילתם ידי חובת סעודות שבת. ולמנהג אשכנז דין החלות הללו כדין לחם לכל דבר ויוצאים באכילתם ידי חובת סעודות שבת.

ולהלן אי"ה נוסיף עוד מעניין זה.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

לחמניות או חלות שעירב בהן סוכרזית באופן שיש מתיקות האם ברכתם מזונות או צריך דווקא סוכר? ג' סיון תשע"ט / 6 ביוני 2019

אם מורגשת בהן המתיקות ממש, ברכתן מזונות.

מהו שעור קביעת סעודה לחיוב ברכת המוציא להלכה בלחמניות מתוקות ? , כי ראיתי בזה כמה שיטות ולא מובן לי העניין , ובעניין זה האם הולכים לפי הנפח או המשקל , ואם אני אוכל פחות מהשעור אבל זוהי סעודתי האם אני צריך לברך המוציא או לא? ט"ו טבת תשע"ט / 23 בדצמבר 2018

השיעור הוא מאתיים וששה עשר גרם. ואם אוכל פחות אפילו שזו סעודתו אינו מברך המוציא. והולכים על פי נפח, שהוא קרוב למשקל.

בהמון מאפיות יש חלות שנקראות חצי מתוקות, מה הדין שלהם? כמובן שיש הבדל בטעם בין חצי מתוקות ללא מתוקות אבל האם ההבדל הקטן הזה משנה את ברכתן לבורא מיני מזונות? ט' אייר תשע"ח / 24 באפריל 2018

פעמים רבות, ואולי גם לרוב, חלות חצי מתוקות, ברכתן המוציא לחם מן הארץ לדעת מרן השלחן ערוך.

אני ספרדי נשוי לאשכנזיה, האם בשביל שלום בית, אני יכול לקדש על חלות מתוקות?

ט"ו תמוז תשע"ה / 2 ביולי 2015

תקח מן החלות המתוקות, אבל תוסיף עליהן שתי פיתות, ותברך עליהן המוציא, ותחלק לכל אחד מבני הבית כזית, ואחר כך יאכלו גם מהחלות המתוקות.

אם אני קובע סעודה בליל שבת, או כל יום, אני יכול לברך המוציא? י"א חשון תשע"ב / 8 בנובמבר 2011

אם הנך קובע סעודה על חלה שברכתה מזונות, אתה רשאי לברך עליה המוציא. אבל צריך שתאכל ממנה שיעור "קביעות סעודה" כמו שביארנו.

מה הדין לגבי חלות שבעלי המאפיות מכנים אותן בתואר: חצי מתוקות – כיצד מברכים עליהן ("המוציא" או "מזונות")? י"א חשון תשע"ב / 8 בנובמבר 2011

הדבר תלוי, שאם ניכרת המתיקות בחלה, ברכתה מזונות, ואם היא אינה ניכרת, ברכתה המוציא.

ספרדי שמתארח אצל אשכנזי בשבת:
האם יוצא ידי חובת סעודת שבת באכילת חלות מתוקות (כאשר לא הוגשו לפניו חלות שאינן מתוקות)? ג' אדר ב תשע"א / 9 במרץ 2011

שלום רב!
 
כבר דיברנו בענין זה, בהלכה המצורפת לשאלה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב