הלכה ליום שלישי ה' כסלו תש"פ 3 בדצמבר 2019              

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה לבחור

דניאל משיח בן תמר

הוקדש על ידי

משפחתו

תאריך ההלכה: ה' כסלו תש"פ 3 בדצמבר 2019

קטגוריה: כבוד אב ואם


אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים.

במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה.

ראשית, דנו הפוסקים האם הדין כן דוקא בעניני העולם, כלומר, בעניני חולין, שבהם אסור לחלוק על אביו, אבל בדברי תורה מותר לחלוק על אביו. וטעם הדבר שיש לחלק בזה, הוא משום שהתורה, כתוב בה "אמת", שאסור לשנות את דברי התורה מחמת שום דבר. וגם לא מחניפים בתורה לשום אדם. ולכן, יש לומר שאסור לבן לעצור את עצמו שלא להתבטא בדברי תורה נגד דברי אביו. ועוד טעם שיש לומר כן, כתב בספר "דרישה", שכאשר הבן חולק על אביו בדברי תורה, אין זה נראה שהוא עצמו סותר דברי אביו, אלא התורה, שהיא תורת חיים, היא זו הסותרת דברי אביו.

ומרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, הביא בספרו כמה ראיות לדבר, שמותר לבן לחלוק על אביו בדברי תורה. שכן מצאנו בש"ס בכמה מקומות, שהבן חולק על אביו. לדוגמא, בגמרא במסכת עירובין (לב.) אמר רבינו הקדוש, "ונראים דברי מדברי אבא". כלומר, הכריע הלכה שלא כמו אביו. וכן בעל תרומת הדשן, הביא ראיות רבות שמותר לחלוק על אביו בדברי תורה, שכן מצאנו הרבה בתלמוד, שרבי חלק על אביו רבן שמעון בן גמליאל בכמה הלכות, ורבא חלק על רבה שהיה רבו המובהק, ובראשונים, הרא"ש חלק על רבו המהר"ם בכמה מקומות. ובאמת שכן כתב בפירוש הרא"ש, לגבי רבינו רש"י, שהאיר עיני ישראל בתורה, ונחלקו עליו יוצאי ירכו נכדיו בעלי התוספות, כי התורה, תורת אמת היא, ואין מחניפין בה לשום אדם.

ועל כל פנים לכל הדעות, גם כאשר חולק על דברי אביו בדברי תורה, מוכרח שיעשה כן דרך כבוד גדול, וגם יעיין היטב, כראוי לכבודו של אביו, שמא צדקו דבריו, שאם הוא טועה ואביו צודק, והוא מכריע הלכה נגד אביו, מלבד מה שחטא בכך שהורה של כדין, חטא גם כלפי אביו, שזלזל בחינם בכבודו.

וכן מצאנו בגמרא במסכת קדושין (פ:), שרב יחזקאל, אביו של רמי ושל רב יהודה, היה מלמד את רמי בנו, וגרס לא נכון במשנה. אמר לו רב יהודה, אבא, אל תקרא כך, אלא תקרא כך, שהיא הגירסה הנכונה. שמע זאת שמואל, אמר לרב יהודה, שיננא (כלומר, שנון, תואר חיבה), לא תימא לאבוך הכי!, כלומר, אל תאמר לאביך ככה, אלא כיצד יאמר לו? יאמר לו, אבא, כך וכך אפשר לגרוס, וכיוצא בזה, שיהיו הדברים בדרך כבוד.

עוד נקודה בה דיברו הפוסקים, האם אסור לסתור דברי אביו, דוקא כאשר עושה כן בפניו, או אפילו שלא בפניו. שרבינו המאירי כתב, שלא אסרו לסתור דברי אביו, אלא בפניו דוקא, אבל שלא בפניו, מותר. וכגון, שאביו אומר, שתנור של חברה מסויימת הוא הטוב ביותר. והבן סובר, שתנור של חברה אחרת הוא מעולה יותר. ובני הבית יודעים שאביו חושב אחרת, והוא מביע דעה שונה מאביו, שאז, בודאי שאסור לו לומר שאביו אינו צודק, ועדיף תנור של חברה אחרת, אבל שלא בפני אביו, לדעת המאירי, יש להקל בדבר.

ולענין הלכה, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שבדברי תורה ושלא בפני אביו, רשאי להקל לחלוק עליו, בפרט צירוף שני הטעמים שהזכרנו, שהתורה היא תורת אמת, וגם, שלדעת כמה פוסקים אין איסור בזה שלא בפניו.

אולם יש לציין, שהדברים תלויים עדיין במה שנבאר עוד בהמשך, בדין מורא אב ואם, האם כאשר האב מוחל על כבודו, רשאי הבן שלא להזהר בכל הדברים ששיכים לדין מורא, או לא. שאם נאמר שאב שמחל על מוראו, מוראו מחול, הרי שמותר לבן לסתור דברי אביו אפילו בפניו, אולם אם נאמר שאב שמחל על מוראו אין מוראו מחול, אין להקל בדבר בשום אופן.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב