הלכה ליום ראשון כ"ו טבת תשע"א 2 בינואר 2011              

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו הטהורה של

מהר"ר יששכר (מאיר) בן לאה זצ"ל

אחד מגדולי ראשי הישיבות בדורינו, סבל כל ימיו יסורים קשים ומרים והעמיד תלמידים כבנים הרבה מאד
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

תאריך ההלכה: כ"ו טבת תשע"א 2 בינואר 2011

קטגוריה: תפילה


דין מי ששכח לברך ברכות השחר - והספד להגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל (בסוף ההלכה)

לפני כמה ימים, ביארנו מהו זמן ברכות השחר, והסברנו, כי מי ששכח לברך ברכות השחר, רשאי לברכן כל היום כולו, לכל הפחות עד שקיעת החמה, מכיון שברכות אלו אינן מוגבלות בזמן, שיצטרכו לברכן דוקא בבוקר, אלא זמנן כל היום כולו.

ונשאלנו על ידי הרבה מהלומדים, האם אין חילוק בזה בין ברכות השחר לברכות התורה. ומכיון שכבר ביארנו ענין זה בעבר, לא נאריך בו כעת, אלא בקיצר נמרץ.

ברכות השחר, שהן הברכות הנאמרות בכל יום מברכת "אלוהי נשמה" ועד לסיום ברכות התורה, הכל חייבים לאמרן, אנשים ונשים, וכמו שביארנו בהלכות ברכות השחר ובהלכות תלמוד תורה.

והזמן הראוי לברכות אלו הוא קודם שמתחילים בסדר תפילת שחרית, אבל אם התפלל כבר כל סדר תפילת שחרית, אף על פי שמעיקר הדים רשאי לברך כל ברכות השחר כל היום כולו, מכל מקום פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאינו רשאי לברך את ברכת "אלוהי נשמה", וטעם הדבר, מפני שנפטר מברכה זו בברכת "מחיה המתים" שבתפילת העמידה, שהרי בכלל ברכת מחיה המתים נכלל גם עניינה של ברכת אלוהי נשמה המסיימת "המחזיר נשמות לפגרים מתים".

ולפיכך, אף על פי שמי שלא התפלל בכלל מסיבה כל שהיא, עליו לברך ברכת אלהי נשמה מתי שיזכר, ואפילו בשעות אחר הצהריים, מכל מקום, מי שהתפלל שחרית, ונזכר בשעות הצהריים שלא בירך ברכות השחר, אינו חוזר על ברכת אלהי נשמה, לפי שנפטר מברכה זו בברכת "מחיה המתים" שבתפלת העמידה.

ומלבד ברכת אלהי נשמה, כמו כן אינו רשאי לברך ברכות התורה אחר שהתפלל (ברכות התורה הן שלושת הברכות האחרונות שאחר ברכות השחר, ברכת אשר קדשנו וכו' על דברי תורה, ברכת והערב נא, וברכת אשר בחר.) וטעם הדבר, לפי שנפטר מברכות אלו בברכת "אהבת עולם" שלפני קריאת שמע, שהרי בברכה זו נכלל גם כן ענינן של ברכות התורה, שהרי אנו אומרים שם "ותן בליבנו בינה וכו' ללמוד וללמד".

אבל שאר ברכות השחר יש לאמרן גם לאחר התפילה במשך היום כולו, מתי שנזכר ששכח לברכן.

וכתב עוד מרן הרב שליט"א שמי ששכח לברך ברכות השחר ונזכר באמצע פסוקי דזמרה (המזמורים שמברכת ברוך שאמר ועד ברכת ישתבח, נקראים "פסוקי דזמרה") לא יפסיק באמצע פסוקי דזמרה כדי לברך ברכות אלו, כיוון שיוכל לאמרן אחר התפילה, ורק ברכת "אלוהי נשמה" יברך בין ישתבח ליוצר, כלומר בסיום פסוקי דזמרה (אחר המילים "מלך אל חי העולמים אמן", לפני תחילת  ברכת יוצר אור), משום שאם לא יברך ברכת אלוהי נשמה וימתין עד לאחר התפילה, שוב לא יוכל לברכה, מפני שיפטר ממנה בברכת מחיה המתים כמו שביארנו. ואם נזכר ששכח לברך ברכות השחר אחר שהתחיל בברכת "יוצר אור" יוכל לברך ברכת אלוקי נשמה בין הברכות של קריאת שמע (לפני שיתחיל אהבת עולם) או בין הפרקים של קריאת שמע (לדוגמא אחרי "ובשעריך" שבריאת שמע) מפני שמותר להפסיק במקומות אלו לצורך ברכה שאם לא יברכנה עכשיו, לא יוכל לברכה אחר כך.

וכמו כן הדין לגבי ברכות התורה שיאמרם לפני ברכת יוצר, ואם נזכר בהן אחר שהתחיל בברכת יוצר, יוכל לברכן בין הפרקים של ברכות קריאת שמע לפני ברכת אהבת עולם. כאמור. אולם אם נזכר ששכח ברכות התורה באמצע פסוקי דזמרה, יברך מייד ברכת "אשר בחר בנו" כדי שיוכל להמשיך בפסוקי דזמרה שאסור לאמרן בלא ברכה זו, ואחר כך יברך את שאר הברכות "על דברי תורה" "והערב נא", וכמבואר.

 

הגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל

יחד עם כל בית ישראל, אנו מבכים מרה את פטירתו של אחד מגדולי ראשי הישיבות בדורינו, רבי יששכר מאיר זצ"ל, ראש ישיבות הנגב, שהיה עמוד התווך בעיר נתיבות במשך יובל שנים.

הרב ז"ל היה גדול בתורה, ומלבד יחודיותו בלימוד הש"ס בפלפול וסברא, והעמדת התלמידים במסירות נפש במשך עשרות שנים, עלינו לזכר את צדקותו מעשיו הטובים, וללמוד מהם.

כל ימיו סבל יסורים קשים ומרים, בהיותו סובל מאד מסוכרת נעורים, ולא זכה לבנים ובנות. אולם כל יסוריו לא הכניעו את רוחו האמיצה, והיה יגע בתורה ובעבודת ה' בחדווה ובשלימות. נספר רק עובדה אחת מדרך חייו. היתה ילדה אחת בעיר נתיבות שבהיותה בת עשר, נתברר כי היא סובלת מסוכרת נעורים. כאשר נודע לה על כך, נכנסה הילדה לדיכאון עמוק. ובפרט גדול היה הפחד שלה מזריקות האינסולין שהיה עליה לקבל בכל יום.

ראש הישיבה לא חשך מאמץ בכדי לעודדה, ובמשך תקופה ארוכה היה מגיע לביתה לבקר אותה מידי יום, והיה מדבר איתה במשך זמן ארוך, ומעודד ומשמח אותה, והיה מספר לה על עצמו, וכמה ניתן לגדול למרות המחלה. ואכן דבריו נשאו פרי, והילדה גדלה לתורה ולמעשים טובים בשמחה ואושר.

כל ימיו הטריח את עצמו למען תלמידיו. מכירים אנו רבים מהם, אשר לא יאומן כי יסופר כמה היה טורח עם כל אחד ואחד להדריך אותו במהלך החיים, ביחס הנכון לאשה ולילדים, ובשאר עניני החיים. ובפרט טרח ויגע הרבה להעמיד את התורה בקרב בני הספרדים במרוקו, ואחר כך בארץ ישראל. לא לחינם זכה להערכה עמוקה מקדוש ישראל רבי ישראל אביחצרא זצ"ל (באבא סאלי), וממרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א.

אמרו חז"ל (מועד קטן דף כז עמוד ב), "בכו בכו להלך", אמר רב יהודה, זה ההולך בלא בנים. אולם גילו רבותינו במדרש, "ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש", אלו מעשיהם של צדיקים, שאין פרי מפואר יותר ממעשי הצדיקים, העושים פירות בעולם הזה, והקרן קיימת להם לעולם הבא.

יראה כל אחד ללמוד משהו ממעשיו של אותו צדיק, ונזכה לראותו עומד חי בתחיית המתים, ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים. אמן.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שבירך ברכות השחר ועמד להתחיל בברכות התורה, והנה הוא רואה שעומד לעבור זמן ק"ש, האם מותר לו לדלג על ברכות התורה כדי לקוראה בזמנה, ולאחר מכן יברך את ברכות התורה? ג' אב תשע"א / 3 באוגוסט 2011

שלום רב!

אם בודאי יעבור זמן קריאת שמע, יקרא קריאת שמע קודם ברכות התורה.
תשובת הרה"ג רבי אהרן דגן.
 
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב