הלכה ליום ראשון כ"ב טבת תש"פ 19 בינואר 2020              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן נעמי ע"ה

שאתמול היה יום אזכרתו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדתו

תאריך ההלכה: כ"ב טבת תש"פ 19 בינואר 2020

קטגוריה: שבת


שינה בשבת – מרן זצ"ל בלילות שבת

שאלה: האם יש מצוה לישון בשבת, בכדי לקיים "שינה בשבת תענוג", או שעדיף יותר לעסוק במשך כל היום בתורה הקדושה?

תשובה:  כבר בדברי רבותינו הראשונים נזכר כי מצוה לישון בשבת, שהרי "שינה בשבת תענוג", ומצוה על האדם לענג את השבת בכסות נאה, ובמאכל ומשתה כראוי, וכן הדבר הזה, שמצוה עליו לישון בשבת, כדי לענג את השבת.

מי צריך לישון בשבת?
אולם בתלמוד ירושלמי (הביאו רבינו המאירי על מסכת שבת קיח:) אמרו, במה מענג את השבת? מר אמר, (כלומר, חכם אחד אמר), מענג אותה בשינה, ומר אמר (וחכם אחר אמר), מענגה בתלמוד תורה. ופירשו בגמרא, דלא פליגי (שאין כאן מחלוקת כלל), אלא שחכם אחד דיבר לגבי תלמיד חכם, ואילו החכם השני דיבר לגבי בעל בית.

וביאר רבינו המאירי, שתלמיד חכם שבכל ימות השבוע הרי הוא יגע בתורה, מצוה עליו לישון מעט בשבת, שלא יהיה שכלו לָאֶה (מתעייף) יותר מדי. אבל בעל בית, שאינו עוסק כל כך בתורה בכל ימות השבוע, מצוה עליו יותר שיעסוק בתורה ביום השבת.

אך רבותיו של המאירי פירשו את דברי הירושלמי להיפך. כלומר, תלמיד חכם, שתענוג גדול הוא בשבילו לעסוק בתורה, מצוה עליו לענג את השבת בתלמוד תורה, שהיא עיקר התענוג עבורו. ואילו בעל בית, שאינו מתענג כל כך בתלמוד תורה, מענג את השבת בשינה. וכדברי רבותיו של המאירי מתבאר בדברי עוד מרבותינו הראשונים. (הביאם מרן החיד"א במחב"ר סימן רצ).

ומבואר אם כן שיש מחלוקת בדבר, האם יישן אדם בשבת בצהריים, או שטוב לו יותר לעסוק בתורה.

על פי הקבלה
והנה על פי הקבלה, כפי שכתב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י, מתבאר שהשינה בשבת טובה לצדיקים, ושרבינו האר"י בעצמו היה ישן בשבת שעתיים, בכדי לענג את השבת. ומבואר שהוא סובר כשיטת המאירי, שרק תלמידי חכמים יישנו בשבת, אבל בעלי בתים, טוב להם יותר שיעסקו בתורה כל היום כלו.

לכל הדעות איך יש לנהוג
ולכל השיטות, בודאי שלא נכון הדבר שאדם ישן בשבת כל היום כולו, כמו שיש נוהגים ללכת לישון מיד אחר סעודת הבוקר ועד תפלת מנחה וסעודה שלישית. שאין זו דרך נכונה לענג את השבת אך ורק בהנאות גופניות, ולגזול מהנשמה את כל תענוגה בתלמוד התורה הקדושה. וכבר אמרו רבותינו במדרש (תנחומא ויקהל), שהקדוש ברוך הוא נתן את השבת לישראל בכדי שיעסקו בה בתורה.

ובפרט בשבתות אלה שאנו עומדים בהן, שהן קצרות מאד, והלילות ארוכים, שראוי לכל אדם לקבוע עצמו לשמיעת שיעורים וקריאת הפרשה ופירושיה מדי שבת בשבתו, ובשכר זאת יזכו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.

הנהגות ממרן זצ"ל
ונזכיר כאן מדרכו בקודש של מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שבלילות השבת של החורף, היה מנהגו עוד בשנים שהיו בניו ובנותיו ילדים קטנים, שהיה לומד עד שעה מאוחרת בליל שבת. ומאחר והסעודה היתה מסתיימת בערך בשעה שמונה, היה יושב אחר כך במשך כמה שעות ולומד. ומאחר והבית היה קר מאד, לכן היה רגיל לקחת את מעילו, ומניח אותו למעלה מראשו, וכך היה מתכסה ולומד בחשק רב עד שעת לילה מאוחרת.

וסיפרנו פעם, שלפני כשלשים שנה, כשביקר מרן זצ"ל בארצות הברית, התארח בביתו של הרב רבי דוד עוזרי בניו יורק. וכמובן, שהרב עוזרי סידר למרן זצ"ל ולרעייתו הרבנית חדר מיוחד לישון בו.

בערב שבת, שאל מרן זצ"ל את הרב עוזרי, האם יש איזו מנורת לילה בסמוך לחדר, כדי שאוכל ללמוד מעט בליל שבת? השיב לו, בודאי, הנה סידרנו מנורה מיוחדת בתוך הארון הגדול שבחדר, וכאשר כבוד הרב יפתח את הארון, יאיר החדר, וכאשר יסגור את הארון, יוכל לישון.

בבוקר יום השבת, שאל הרב עוזרי את הרבנית, האם הסתדרתם היטב בחדר? השיבה לו הרבנית, אכן, היה טוב מאד, הרב לקח כסא, הכניסו לארון, סגר את דלת הארון אחריו, וישב ולמד כל הלילה.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב