הלכה ליום רביעי כ"ב טבת תשע"ד 25 בדצמבר 2013              

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת האשה היקרה, בת גדולים, המדוכאת ביסורים

מרת מרגלית בת מרים ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.
נפשה בטוב תלין וזרעה ירש ארץ

הוקדש על ידי

משפחתה

תאריך ההלכה: כ"ב טבת תשע"ד 25 בדצמבר 2013

קטגוריה: שבת


שינה בשבת תענוג – מעשה ממרן זצ"ל בביקורו בארצות הברית

שאלה: האם יש מצוה לישון בשבת, בכדי לקיים "שינה בשבת תענוג", או שעדיף יותר לעסוק במשך כל היום בתורה הקדושה?
 
תשובה:  הנה כבר בדברי רבותינו הראשונים נזכר כי מצוה לישון בשבת, שהרי "שינה בשבת תענוג", ומצוה על האדם לענג את השבת בכסות נאה, ובמאכל ומשתה כראוי, וכן הדבר הזה, שמצוה עליו לישון בשבת בצהריים, בכדי לענג את השבת.
 
אולם בתלמוד ירושלמי (הביאו רבינו המאירי על מסכת שבת קיח:) אמרו, במה מענג את השבת? מר אמר, (כלומר, חכם אחד אמר), מענג אותה בשינה, ומר אמר (וחכם אחר אמר), מענגה בתלמוד תורה. ופירשו בגמרא, דלא פליגי (שאין כאן מחלוקת כלל), אלא שחכם אחד דיבר לגבי תלמיד חכם, ואילו החכם השני דיבר לגבי בעל בית.
 
וביאר רבינו המאירי, שתלמיד חכם שבכל ימות השבוע הרי הוא יגע בתורה, מצוה עליו לישון מעט בשבת, שלא יהיה שכלו לָאֶה (מתעייף) יותר מדי. אבל בעל בית, שאינו עוסק כל כך בתורה בכל ימות השבוע, מצוה עליו יותר שיעסוק בתורה ביום השבת.
 
אך רבותיו של המאירי פירשו דברי הירושלמי להיפך. כלומר, תלמיד חכם, שתענוג גדול הוא בשבילו לעסוק בתורה, מצוה עליו לענג את השבת בתלמוד תורה, שהיא עיקר התענוג עבורו. ואילו בעל בית, שאינו מתענג כל כך בתלמוד תורה, מענג את השבת בשינה. וכדברי רבותיו של המאירי מתבאר בדברי עוד מרבותינו הראשונים. (הביאם מרן החיד"א במחב"ר סימן רצ).
 
ומבואר אם כן שיש מחלוקת בדבר, האם יישן אדם בשבת בצהריים, או שטוב לו יותר לעסוק בתורה.
 
והנה על פי הקבלה, כפי שכתב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י, מתבאר שהשינה בשבת טובה לצדיקים, ושרבינו האר"י בעצמו היה ישן בשבת שעתיים, בכדי לענג את השבת. ומבואר שהוא סובר כשיטת המאירי, שרק תלמידי חכמים יישנו בשבת, אבל בעלי בתים, טוב להם יותר שיעסקו בתורה כל היום כלו.
 
ולכל השיטות, בודאי שלא נכון הדבר שאדם ישן בשבת כל היום כולו, כמו שיש נוהגים ללכת לישון מיד אחר סעודת הבוקר ועד תפלת מנחה וסעודה שלישית. שאין זו דרך נכונה לענג את השבת אך ורק בהנאות גופניות, ולגזול מהנשמה את כל תענוגה בתלמוד התורה הקדושה. וכבר אמרו רבותינו במדרש (תנחומא ויקהל), שהקדוש ברוך הוא נתן את השבת לישראל בכדי שיעסקו בה בתורה.
 
ובפרט בשבתות אלה שאנו עומדים בהן, שהן קצרות מאד, והלילות ארוכים, שראוי לכל אדם לקבוע עצמו לשמיעת שיעורים וקריאת הפרשה ופירושיה מדי שבת בשבתו, ובשכר זאת יזכו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
 
ונזכיר כאן מדרכו בקודש של מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ), שהיה עוסק בתורה כל ימי חייו, ובימי השבת היה עוסק בתורה בשקיעות מיוחדת, ומעיין בנושאים שונים שבמשך השבוע לא מצא זמן לעיין בהם. ואפילו ביום הכפורים, עד ימי זקנתו, היה לומד רוב שעות הלילה, ולא ישן אלא מעט מאד.
 
ופעם, לפני כעשרים שנה, כשביקר מרן זצ"ל בארצות הברית, התארח בביתו של הרב הגדול רבי דוד עוזרי שליט"א, שהוא אחד מעמודי התווך בקהלות הספרדים בניו יורק. וכמובן, שרבי דוד סידר למרן זצ"ל ולרעייתו הרבנית חדר מיוחד לישון בו.
 
בערב שבת, שאל מרן זצ"ל את רבי דוד, האם יש איזו מנורת לילה בסמוך לחדר, כדי שאוכל ללמוד מעט בליל שבת. השיב לו רבי דוד, בודאי, הנה סידרנו מנורה מיוחדת בתוך הארוך הגדול שבחדר, וכאשר כבוד הרב יפתח את הארון, יאיר החדר, וכאשר יסגור את הארון, יוכל לישון.
 
בבוקר יום השבת, שאל רבי דוד את הרבנית, האם הסתדרתם היטב בחדר? השיבה לו הרבנית, אכן, היה טוב מאד, הרב לקח כסא, הכניסו לארון, סגר את דלת הארון אחריו, וישב ולמד כל הלילה.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב