הלכה ליום רביעי י"ח כסלו תשע"ח 6 בדצמבר 2017              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מאיר בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

תאריך ההלכה: י"ח כסלו תשע"ח 6 בדצמבר 2017

קטגוריה: חנוכה


דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג?

תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא.

מי שמדליקים נרות בביתו
הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בביתו ומדליקים נרות חנוכה, יצא ידי חובתו בהדלקה שמדליקים בביתו, ואינו צריך להדליק במקום שנמצא בו. כי מצות נר, "איש וביתו", כלומר, שמצות הדלקת נרות חנוכה פוטרת את כל בני הבית בהדלקה אחת שמדליקים בבית. ולכן אנו נוהגים שרק אבי המשפחה, מדליק נרות בביתו, כי בהדלקה שלו יוצאים כל בני הבית ידי חובתם.

אולם למנהג האשכנזים, כל אחד ואחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, ולכן יש אומרים, שאם בעל הבית אינו נמצא בביתו, והוא לן במקום אחר, עליו להדליק במקום שנמצא שם, ויש חולקים.

ולהלכה כתב הגאון הראשון לציון מורינו ורבינו רבי יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקוט יוסף (עמוד תפו), שכל מי שמדליקים עליו בביתו יוצא ידי חובת ההדלקה בהדלקה שמדליקים בביתו. ואינו רשאי לכוין שלא לצאת ידי חובה בהדלקה שבביתו, ולהדליק בעצמו, מאחר וכבר יצא ידי חובה בהדלקה שבביתו, ואינו רשאי להוציא עצמו מן החיוב ולברך בפני עצמו.

מי שאין מדליקים בביתו
מי שנוסע מביתו, ויודע שאין בביתו מי שידליק נרות חנוכה, וכגון שבניו ואשתו נמצאים עמו במקום שנמצא. והוא מתארח בבית של יהודי, ומשלם לו עבור על הוצאותיו, כגון עבור אכילה וכדומה. הדין הוא, שעליו להשתתף עם בעל הבית בהוצאות נרות החנוכה, כלומר, שישלם לבעל הבית סכום כסף כלשהו, כדי שיקנה לו חלק בשמן ובפתילות או בנרות של חנוכה. או שיתן לו בעל הבית במתנה חלק בשמן ובפתילות של נרות חנוכה (ויוסיף בעל הבית מעט שמן עבור האורח), ואז יוצא האורח ידי חובתו בהדלקת בעל הבית.

וכתב הגאון הראשון לציון שליט"א (עמוד תעה), שהוא הדין כאשר האדם מסתפק עם מדליקים עליו בביתו, שגם כן עליו להדליק בברכה. והוכיח כן מלשון המהרש"ל ועוד. ולכן אף כאשר יש ספק אם מדליקים עליו בביתו, עליו להדליק במקומו "בברכה".

חיילים בצבא
חיילים ספרדים המשרתים בצבא, יכולים לסמוך על הדלקת נר חנוכה של אביהם בביתם, ואינם צריכים להדליק נרות כלל. וחיילים אשכנזים, אם יש להם חדרים בפני עצמם בצבא, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם. וכדין אורח שביארנו.

אולם יש להוסיף, שכתב מרן השלחן ערוך (סימן תרעז), אודות מי שנמצא בכפר של גויים, שאין שם נר חנוכה כלל, שאף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה. זכר לנס חנוכה. ולכן, גם חיילים ספרדים, שנמצאים בחזית, ואינם רואים כלל נר חנוכה, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם.

ואם אין להם חדר בצבא, כגון שהם חונים על פני השדה, או שהם שוכנים בשוחות בלי קירוי וכדומה, ישתדלו להדליק נר חנוכה בתוך עששית (בית מגן מן הרוח העשוי זכוכית), ולא יברכו על ההדלקה. (חזון עובדיה, חנוכה, עמוד קנב והלאה).

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

על הניסים והקריאה

אורך השיעור: 01:09:09         הורד     (15.83 MB)

מי ומי המדליקין

אורך השיעור: 00:57:03         הורד     (13.06 MB)

דיני השמנים שנותרו מחנוכה

אורך השיעור: 00:55:46         הורד     (12.77 MB)

הלכות החנוכה הלל וקריאת התורה

אורך השיעור: 01:10:58         הורד     (28.43 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אם בלילה הראשון אשתי הדליקה נר חנוכה בצאת הכוכבים מפני שאני התאחרתי להגיע, בלילה השני כאשר אני מדליק בזמנו עליי לברך שהחיינו?
כלומר, האם מפני"שמצוות נר חנוכה, נר איש וביתו" אני יוצא בהדלקת אשתי לכל העניינים, או שברכת שהחיינו חוזרת על האדם המדליק ואז אני חייב ,

כ"ז כסלו תשע"ו / 9 בדצמבר 2015

אם לא היית נוכח בלילה הראשון, עליך לברך שהחיינו בלילה השני. וכן אשה שלא היתה בלילה הראשון, תברך שהחיינו בלילה השני בזמן שמדליקים נרות.

כתבתם "אולם יש להוסיף, שכתב מרן השלחן ערוך (סימן תרעז), אודות מי שנמצא בכפר של גויים, שאין שם נר חנוכה כלל, שאף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה. זכר לנס חנוכה. ולכן, גם חיילים ספרדים, שנמצאים בחזית, ואינם רואים כלל נר חנוכה, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם"
ראה שם ס"ק י"ד במשנ"ב, כי לכאורא משמדליקין עליו בביתו, להיכן נעלם הכלל של סב"ל?

כ"ו כסלו תשע"ו / 8 בדצמבר 2015

אף על פי שכן כתב המשנה ברורה, אבל הגאון רבי חיים פלאג'י במועד לכל חי סימן כז כתב שאין זה דומה למה שכתב מרן בסימן תרעו, שאם מדליקין עליו בביתו אין מברכין על הראיה, ששונה הדין כשאין שם ישראל שמדליק כלל. וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה עמוד קנח, והוסיף שנכון לכתחילה לנהוג כהמשנה ברורה שיכוין בפירוש שלא לצאת ידי חובת מה שמדליקים בביתו.

האם למנהג הספרדים קיימת בעיה כאשר כל אחד מבני הבית מעוניין להדליק בעצמו אך רק בעל הבית מברך? כ' כסלו תשע"א / 27 בנובמבר 2010

שלום רב!

ספרדים שרוצים להדליק כל אחד ואחד בלי ברכה, הרי דינם כדין כל מי שירצה להדליק בכל יום מימות השנה נרות חנוכה, שהוא מנהג חסר טעם, כיון שאין זה מנהגינו. וכבר אמר פעם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל, שספרדים שעושים כן עוברים על "בל תשחית" בשריפת שמן ללא צורך.
ומכל מקום נהגו שילדים קטנים מאד שיש להם מנורת חנוכה של עצמם, מדליקים בה נרות צבעוניים וכדומה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב