הלכה ליום שלישי ד' ניסן תשע"ט 9 באפריל 2019              

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה בקרוב של

הרב דוד אברהם בן מרסל סימי

בתוך שאר חולי ישראל, כדי שיוכל לשוב לשבת על התורה ועל העבודה.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

תאריך ההלכה: ד' ניסן תשע"ט 9 באפריל 2019

קטגוריה: פסח


והגדת לבנך - והוספה בענין הבחירות

----------------------

בענין הבחירות, נתבקשו מהני תרי צנתרי דדהבא, הגאונים בני מרן זצ"ל, לחרוג מן השורה, ולהודיע בשער בת רבים, כי חלילה לנטות מן הדרך אשר הטווה לנו מרן רבינו זצ"ל, אשר מסר נפשו להרמת קרן התורה, ויסד את תנועת ש"ס הפועלת על פי דרכו מצוותו ובקשתו, ומצוה רבה לתמוך ולסייע לתנועה זו, לשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב.

----------------------

שאלה: האם מקיים אדם את מצות "והגדת לבנך" בליל הסדר, גם כאשר הוא מלמד את בנותיו על נס יציאת מצרים, או שאינו מקיים את המצוה, אלא מי שמלמד את בניו דוקא?

תשובה: הנה נאמר בתורה, "והגדת לבנך" לגבי מצות לימוד הבנים על נס יציאת מצרים בליל פסח. ולכן אנו נוהגים ששואלים הקטנים ארבע קושיות, והאב משיב להם כל אחד לפי חכמתו, ומספר להם מענין נס יציאת מצרים, אם על ידי קריאת ההגדה, ואם בתוספות של דברים אחרים. אך באמת יש להסתפק בדבר, האם עיקר מצות והגדת לבנך שייכת גם לגבי בנות. שהרי מפורש בתורה נאמר והגדת "לבנך", ומשמע שהבנות אינן בכלל המצוה. אלא שיש מקום לומר שמה שנאמר בתורה "לבנך" אין הכוונה בזה למעט את הבנות, אלא נקטה התורה לשון כללית, ששייך לפרשה אף לבנות.

ומרן רבינו הגדול זצוק"ל, האריך בענין זה בספרו שו"ת חזון עובדיה (סימן כא), והביא ראיה שאף הבנות הן בכלל מצוה זו. שכתב התרומת הדשן, שאסור לתת לילד קטן מצה בערב פסח. וטעם הדבר הוא בכדי שתהיה המצה חדשה לילד בליל פסח, בכדי שיהיה שייך לדבר איתו על מצוות המצה (כמו שאנו אומרים "לא אמרתי, אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך"). וכתב המגן אברהם על דברי התרומת הדשן, שהוא הדין שאסור לתת לבת קטנה מצה בערב פסח, בכדי שתהיה המצה חדשה עבורה. ומוכח מזה שאף הבנות שייכות במצות והגדת לבנך.

ועוד הביא ראיה לדבר, שהרי אמרו חז"ל בגמרא (פסחים קטז.), חכם (אם הבן חכם), בנו שואלו. (כלומר, הבן שהוא חכם ויודע לשאול שאלות, הוא ישאל בליל פסח, ואביו ישיב לו). ואם אינו חכם, אשתו שואלתו. ומבואר אם כן בגמרא, שמה שנאמר בתורה "והגדת לבנך", אין זה בכדי למעט את הבנות, אלא אף הן שייכות במצוה זו, שהרי אפילו אם אין לאדם ילד שישאל, אשתו שואלת והוא משיב. משמע שעיקר המצוה היא בסיפור יציאת מצרים, לבניו או לבנותיו או לאשתו.

וגם באמת מצד הסברא, מסתבר שאין לחלק בין בנים לבנות בענין סיפור יציאת מצרים, שהרי מטרת סיפור יציאת מצרים, היא כדי להחדיר בלבותיהם הרכים של הילדים, את האמונה שלנו בה' יתברך, שגאלנו ממצרים, ועשה אותנו לעם סגולה, וקדשנו בכל מצוותיו. ובענין האמונה בה' אין שום חילוק בין בנים לבנות. ואדרבה, אמונתן של בנות ישראל ונשות ישראל עמדה לישראל בכל הדורות יותר מאמונתן של הבנים והאנשים, וכמו שאמרו רבותינו בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים, שהיו הן דבוקות יותר באמונה בה' יתברך. וכן היה בכל הדורות, כשעמדו ישראל בנסיונות קשים ומרים, היו הנשים מוחזקות יותר באמונתן בה', וכן מבואר בגמרא בכמה מקומות.

ולכן לסיכום, אף הבנות בכלל מצות והגדת לבנך, ויש לספר להן בהרחבה כמה שניתן מענין סיפור יציאת מצרים, לקיים את מצות התורה ללילה זה. ואסור לאדם להתמקד בסיפור יציאת מצרים עם בניו דוקא.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב