הלכה ליום רביעי ט' סיון תשע"ט 12 ביוני 2019              

תאריך ההלכה: ט' סיון תשע"ט 12 ביוני 2019

קטגוריה: תפילה


המשך דיני תפילת התשלומין

בהלכות האחרונות דברנו על אדם ששכח להתפלל תפילה אחת, שהדין הוא שאדם זה צריך להשלים את אותה התפילה שלא התפלל, על ידי שבתפילה שאחריה יתפלל פעמיים תפילת שמונה עשרה, הראשונה לשם תפילת חובה, והשנייה לשם תפילת תשלומין.

נחלקו הפוסקים אם תפילת התשלומין חייבת להיות סמוכה ממש לתפילת החובה, שיש סוברים שצריך שתהא תפילת התשלומין סמוכה ממש לתפילת החובה, דהיינו שכשמסיים תפילת שמונה עשרה מיד חוזר ומתפלל תפילת התשלומין. ויש סוברים שאין צריך להסמיך התפילות זו לזו כלל, ולדבריהם בודאי שאדם ששכח להתפלל ערבית, או ששכח להזכיר יעלה ויבא בתפילת ערבית של חול המועד וכדומה, יכול להתפלל שחרית עם הציבור, ואחר תפילת שמונה עשרה יכול לומר "אשרי" ו"ובא לציון", ולסיים כל התפילה עם הציבור, ואחר כך עומד ומתפלל את תפילת התשלומין.

והגאון רבי דוד יוסף שליט"א כתב,שלכתחילה ראוי ונכון להתפלל תפילת התשלומין מייד אחרי תפילת החובה, בלא שיפסיק ביניהן כלל, ולכתחילה צריך שיסמוך תפילת התשלומין לתפילת החובה ממש, ואף לא ימשיך באמירת "אשרי ו"ובא לציון" ושאר התפילה בין התפילות, ובודאי שלא יפסיק בינהן באכילה או בעסקיו, אלא יזדרז להתפלל מייד תפילת התשלומין. ומכל מקום בדיעבד אם הפסיק בין התפילות, בין אם הפסיק באמירת "אשרי" וכו' ובין אם הפסיק באכילה וכדומה, צריך מייד להפסיק בעיסוקו ולהתפלל תפילת התשלומין, ויעשה קודם לכן תנאי של נדבה, ויאמר: "אם אני חייב לחזור, תהיה תפילה זו לתפילת חובה, ואם איני חייב לחזור תהיה תפילה זו תפילת נדבה."

ומכל מקום כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שמי שמתפלל שחרית או מנחה עם הציבור וצריך להתפלל תפילת תשלומין, רשאי לשמוע חזרת התפילה מפי השליח ציבור, ורק לאחר מכן לעמוד לתפילת התשלומין, משום שחזרת השליח ציבור אינה נחשבת להפסק כלל.

לא תיקנו חכמים תפילת תשלומין, אלא רק למי שלא התפלל בשגגה, אבל אם לא התפלל במזיד ובשאט נפש, הרי זה בכלל מעוות לא יוכל לתקון, ואין לו תשלומין.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שאם אדם לא התפלל במזיד, אין לו תשלומין ע"כ. אבל בשולחן ערוך פסק שיתפלל על תנאי נדבה. י"א סיון תשע"ט / 14 ביוני 2019

מן הדין אינו חוזר. ונכון שמרן בשלחן ערוך כתב שאם ירצה יוכל להתפלל נדבה. אבל בזמן הזה שלא מכוונים כל כך, ונוהגים שלא להתפלל נדבה בכלל, כתבו כמה מגדולי האחרונים שאין להתפלל כלל. וכן פסק הכף החיים בסימן קח ועוד. וכן כתב מרן זצ"ל בהליכות עולם ח"א בפרשת משפטים ועוד.

כתבתם - ״לא תיקנו חכמים תפילת תשלומין, אלא רק למי שלא התפלל בשגגה, אבל אם לא התפלל במזיד ובשאט נפש, הרי זה בכלל מעוות לא יוכל לתקון, ואין לו תשלומין״.
תוכלו בבקשה להביא לי דוגמאות לאנשים שאין להם תקנה לתשלומין?
למשל שאדם ישן שנת שחרית ועבר חצות יום, האם יש לו תשלומין במנחה?

כ"ח אב תשע"ה / 13 באוגוסט 2015

מי שישן ולכן לא התפלל, אף על פי שיש פשיעה במה שלא דאג לכך שיהיה מי שיעיר אותו, בכל זאת לענין תפלת התשלומין נחשב לשוגג. אבל אם אדם ידע שזמן התפלה עומד לעבור, ובמזיד, מתוך רצון לעשות דבר אחר לא התפלל, הרי זה מעוות שאין לו תקנה, ואינו יכול להתפלל תפלת התשלומין.

מה ההלכה כאשר שכח לומר יעלה ויבוא בתפילת מנחה בראש חודש שהוא יום אחד. ונזכר רק בערבית האם בתפילת התשלומין מזכיר יעלה ויבוא? י"ז סיון תש"ע / 30 במאי 2010

שלום רב!

בתפילת ערבית אינו מזכיר יעלה ויבא, שכבר יצא ראש חודש, ולא שייך להזכיר יעלה ויבא.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב