שאלות ותשובות הלכה יומית

לחץ על השאלה לצפיה בתשובה

תאריך השאלה:
כ"ט ניסן תשע"ו / 7 במאי 2016

שעה ורבע שהן זמניות (פלג המנחה), לפני צאת הכוכבים, מותר להתפלל ערבית, ובפרט בשעת הדחק, כמו שפסק מרן בסימן רלג. ויש אומרים שיש לחשב את הזמן משעת שקיעת החמה. ויש להם על מה שיסמכו. לפיכך, בימים אלה, שזמן פלג המנחה הוא קודם לשעה שש וחצי, יתפללו בשעה שש וחצי, ויענו תפלותיכם מן השמים.

 

תאריך השאלה:
ט"ו אדר תשע"ו / 24 בפברואר 2016

מנהגינו לומר גם פרשת העקדה. וכן נוהגים גם רבים מבני מרוקו, ובכללם גדולי תורה רבים ועצומים. וכן היה מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

תאריך השאלה:
י"ד אדר תשע"ו / 23 בפברואר 2016

אין הבדל בין אנשים לנשים בדינים אלו. ולכן רק אם אין לה כל ברירה, היא רשאית לשבת בשעת התפלה.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


קריאת שמע וברכותיה לנשים

שאלה: האם נשים חייבות בקריאת שמע בכל יום?

תשובה: בהלכה הקודמת הזכרנו את דברי רבותינו במסכת קדושין (לד., וכן בברכות כ: ועוד), שהנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא. כלומר, כל מצוה שהיא ב"קום עשה" כגון מצות לולב, סוכה, תפלין וכדומה, והיא תלויה בזמן, כגון מצות לולב, ששייכת דוקא בחג הסוכות, הנשים פטורות ממנה. ולמדו כן רבותינו מן הפסוקים.

ומעתה, "קריאת שמע", בודאי שהיא בכלל מצות עשה, והיא גם תלויה בזמן, כי התורה הגבילה את זמן מצות קריאת שמע לשעות הבוקר והערב, כמו שנאמר: וְדִבַּרְתָּ בָּם וכו', "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", וקבלו רבותינו (בברכות י:), שפירוש הדברים הוא שיש לקרוא קריאת שמע בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם קמים. לכן שנינו במשנה במסכת ברכות (דף כ.) שהנשים פטורות מקריאת שמע.

ובכל זאת כתב אחד מרבותינו הראשונים בספר אהל מועד (שער קריאת שמע), שאף שהנשים פטורות באופן כללי מקריאת שמע, בכל זאת הן מחוייבות לקרוא את הפסוק הראשון של קריאת שמע, שהרי אף הן מחוייבות במצוה הבסיסית ביותר של כל יהודי, להאמין בה' יתברך שהוא אל יחיד. וקריאת הפסוק הראשון של קריאת שמע, היא קבלת יחוד ה'.

ומרן הבית יוסף (סימן ע) הביא את דברי האהל מועד, אבל מדברי שאר רבותינו הפוסקים משמע שאינם סוברים כדעת האהל מועד בענין זה, ולדעתם אי אפשר לחייב את הנשים מן הדין, אפילו בקריאת פסוק ראשון של קריאת שמע. (אף שבודאי שהן מחוייבות במצוות האמונה ויחוד ה').

ולמעשה פסק מרן השלחן ערוך, שהנשים פטורות מקריאת שמע, אבל נכון הוא שתקראנה את הפסוק הראשון של קריאת שמע בכל יום, כדי שתקבלנה עליהן עול מלכות שמים.

וכבר ביארנו בהלכה הקודמת, שלדעת מרן השלחן ערוך, נשים שמקיימות מצוה שהן פטורות ממנה, אינן מברכות על המצוה עם הזכרת שם ה'. וכתבנו שלדעת הרמ"א שהאשכנזים  נוהגים כדבריו, נשים מברכות אפילו על מצוות שהן פטורות מהן.

ומכלל הדברים אנו למדים שגם ברכות קריאת שמע, כלומר, ברכת "יוצר אור" ו"אהבת עולם", וכן ברכת "אמת ויציב", ובתפלת ערבית ברכת "המעריב ערבים" וברכת "אהבת עולם", וכן ברכת "אמת ואמונה", הנשים אינן מברכות את הברכות הללו בשם ומלכות. אבל למנהג האשכנזים, הנשים מברכות גם את הברכות הללו.

ולסיכום: נשים פטורות מן הדין מקריאת שמע. אבל נכון שתקראנה לכל הפחות את הפסוק הראשון של קריאת שמע בכל יום. ואם הן מתפללות את כל נוסח התפלה, אינן מסיימות את ברכות קריאת שמע בהזכרת שם ה', (כלומר, בסיום הברכות, אומרות "ברוך יוצר המאורות" וכן על זה הדרך). אבל מנהג האשכנזים שהנשים מתפללות את כל נוסח התפלה בהזכרת שם ה'.

תאריך השאלה:
י' אדר תשע"ו / 19 בפברואר 2016

רשאי להשלים אחר חצות, אולם מעיקר המנהג, אם בטל זמנו בטל קרבנו, ומסתבר שאין כל כך טעם בהשלמת הקרבנות אחר חצות היום

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


תפלת שחרית בשעה מאוחרת

בהלכה הקודמת ביארנו, כי יש להתפלל תפלת שחרית בבוקר, עד סוף ארבע שעות מזריחת השמש, כך שבימים אלה, סוף זמן תפלה (בארץ ישראל) הוא בערך בשעה עשר בבוקר.

מי שהתאחר עד לאחר ארבע שעות
מי שהתאחר ולא התפלל עד שעברו ארבע שעות מזריחת החמה, אף שעשה שלא כדין, שהפסיד את זמן התפלה, בכל זאת רשאי עדיין להתפלל עד זמן "חצות היום", שהוא אמצע היום (כי "חצות" מלשון "חצי"), כעבור שש שעות מזריחת החמה, ובימים אלה בארץ ישראל זמן חצות היום הוא קרוב לשעה שתים עשרה בצהרים (11:53). 

אולם לכתחילה אסור להמתין עד שעה מאוחרת כל כך להתפלל שחרית, אלא יש לדקדק ולהתפלל תמיד בתוך ארבע שעות מזריחת החמה. ויש אומרים שאם נשתהה עד אחר ארבע שעות בכוונה (במזיד), אף שרשאי להתפלל עד חצות היום, לא יתפלל אלא בתנאי "נדבה", שיאמר, שאם הוא רשאי עוד להתפלל, הרי תפלתו תהיה לשם תפלת שחרית, ואם אינו רשאי להתפלל, תהיה זו תפלת נדבה.

תפלת שחרית אחר חצות היום
אם עבר זמן חצות היום, שוב אינו רשאי להתפלל שחרית. ואם היה הדבר בשוגג או באונס גמור, עליו להתפלל תפלת תשלומין, כלומר להתפלל פעמיים תפלת מנחה, פעם ראשונה בתורת תפלת מנחה, ומיד לאחריה לעמוד שוב ולהתפלל תפלת העמידה לשם תפלת תשלומין של שחרית. ואף על פי שמייד בסמוך לחצות היום, עדיין לא הגיע זמן תפלת מנחה, עד שתעבור חצי שעה נוספת, מכל מקום, אין להתפלל תפלת שחרית אחר חצות היום, אפילו בסמוך ממש לחצות.

תפלת נשים אחר חצות היום
ביארנו כבר בכמה הזדמנויות, כי למנהגינו, הנשים חייבות בכל יום רק בתפלה אחת מן הדין. ותפלה זו תהיה, או תפלת שחרית, או מנחה, או ערבית, כפי שתרצה. והנה, אחר חצות היום, אסור להתפלל תפלת שחרית, וכמו כן, אסור להתפלל תפלת מנחה, עד שתעבור עוד חצי שעה. ולכן יש להסתפק, אם אשה יכולה להתפלל בשעה כזו שאינה שייכת לא לתפלת שחרית ולא לתפלת מנחה, שלכאורה מכיון שאין האשה מחוייבת אלא בתפלה אחת, תהיה זו איזו תפלה שתהיה, והיא רשאית להתפלל אף בשעה זו. ולהלכה שאלנו על כך את מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, והוא השיב לנו, שאשה אינה יכולה להתפלל את תפלתה בשעה כזו, מכיון שסוף סוף, היא מחוייבת בתפלה אחת כתקנת חכמים, שתהיה או שחרית או מנחה או ערבית, אבל לא תפלה בזמן שאינו שייך לא לשחרית ולא למנחה.

ולסיכום: יש להתפלל שחרית תוך ארבע שעות מזמן זריחת החמה. ובדיעבד, אם התאחר ולא התפלל, רשאי להתפלל עד זמן חצות היום. ואין חילוק בין אנשים לנשים בענין זה.

תאריך השאלה:
ו' אדר תשע"ו / 15 בפברואר 2016

עד חצות היום, עולה לה התפלה. לכן, אם התפללה בשעה עשר, אינה צריכה להתפלל פעמיים מן הדין.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית.

מאמתי מונים ארבע שעות?
בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף שעה שלישית מהיום. כלומר, שעה אחת קודם סוף זמן תפלת שחרית. והזכרנו כי נחלקו הפוסקים מאמתי לחשב את השלוש שעות, האם יש לחשבן מזמן עלות השחר (שהיא שיטת המגן אברהם), או מזמן זריחת החמה המאוחר יותר (והיא שיטת הגר"א). וכפי שנחלקו בזה לענין קריאת שמע, כמו שכתבנו בהלכה הקודמת, כן נחלקו בזה לענין זמן תפלה. שיש אומרים שמחשבים את השעות מזמן "עלות השחר", ויש חולקים ואומרים שיש לחשב את הזמן מזריחת החמה (שהיא מאוחרת מזמן עלות השחר).

ולהלכה, לענין קריאת שמע, כבר כתבנו שלדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, יש לחשב את הזמנים מעמוד השחר, שהוא זמן קריאת שמע על פי "המגן אברהם" המודפס בלוחות השנה. אולם באמת שמרן רבינו זצ"ל הביא לעומת זאת את דברי הרבה פוסקים שהולכים בדרכו של הרמב"ם, ופסקו שיש לחשב את הזמנים מזמן "זריחת החמה", וכן נראה שסובר רבינו סעדיה גאון (בסידור עמוד יב), שהיה קדמון עוד לפני תקופת הראשונים. ולכן אפילו לענין זמן קריאת שמע שהיא מן התורה, פסק מרן זצ"ל שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת "הגר"א". וכל שכן לגבי סוף זמן תפלה, שזמנה לא נקבע מן התורה, אלא מדרבנן (מדברי חז"ל) בלבד, ובזה יש להקל  ולחשב את הארבע שעות מזמן זריחת החמה (שהוא זמן הנץ החמה המודפס בלוחות השנה).

כיצד מונים ארבע שעות מהיום
וארבע שעות שאמרנו שיש למנות, אינן ארבע שעות רגילות, אלא שעות זמניות. וכיצד מחשבים שעות זמניות? יש לחלק את משך היום, מזריחת השמש ועד שקיעתה לשנים עשר חלקים שוים, וכל חלק הוא שעה אחת. (ולכן בימות הקיץ, שהימים ארוכים, שעה זמנית נמשכת בערך כשעה ועשר דקות, ובימות החורף שהימים קצרים, שעה זמנית מתקצרת יותר).

וכן נוהגים ברוב המקומות, שהמנינים הקבועים לתפלת שחרית הם בתוך ארבע שעות מזמן זריחת החמה. ורק בקצת מקומות שאינם מדקדקים כראוי במצוות, קובעים מנינים לתפלת שחרית בשבתות, אחר ארבע שעות זמניות. (וסוף ארבע שעות בימים אלה בארץ ישראל, הוא בשעה עשר בבוקר, לתפלת העמידה, אחרי שקראו קריאת שמע בזמנה, ובתחילת החורף היה סוף זמן תפלה בערך בשעה תשע ורבע).

ובהלכה הבאה נבאר כיצד יש לנהוג, אם כבר חלפו ארבע שעות מהיום, האם עדיין מותר להתפלל?

תאריך השאלה:
ו' אדר תשע"ו / 15 בפברואר 2016

יש לברך ברכות השחר בבוקר לפני התפלה, ואם לא בירך יברך כל היום כולו.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


שאלה: עד איזו שעה מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית?

תשובה: זמן קריאת שמע של שחרית, אמר רבי יהושע במשנה במסכת ברכות (דף ט:), שהוא עד סוף שלוש שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות שלוש שעות, ומסוף אותן שלוש שעות, עובר זמן קריאת שמע. הואיל ונאמר בתורה לגבי מצות קריאת שמע, "ְודִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", שהיא שעה שבני אדם שוכבים לישון בערב, ושעה שבני אדם קמים ממטותיהם בבוקר. וזמן זה נמשך בבוקר עד סוף שלוש שעות מהיום. ושיעור הזמן הזה גם הוא מן התורה (לדעת רוב הפוסקים), ככל שיעורי התורה.

איך מחשבים שלוש שעות
ושלוש שעות שאמרנו, הם שעות זמניות, כלומר, שיש לחלק את היום מזמן עלות השחר ועד לצאת הכוכבים (ויש אומרים שיש לחשב מזמן זריחת החמה ועד שקיעתה), לשתים עשרה חלקים שוים, וכל חלק הוא שעה אחת. כך שבימות הקיץ הארוכים, כל שעה מתארכת, ובימות החורף הקצרים, כל שעה מתקצרת. ובלאו הכי זמנים אלו מופיעים בלוחות השנה הנמכרים על ידי שומרי תורה בכל מקום שהם.

מאמתי מונים שלוש שעות
נחלקו הפוסקים מאמתי יש למנות את אותן השלוש שעות. כי יש אומרים שיש למנותם משעה מוקדמת לפנות בוקר, מזמן "עלות השחר", שהוא קרוב לשעה לפני זריחת החמה, ומאז יש למנות שלוש שעות שאחריהם עובר זמן קריאת שמע. ושיטה זו ידועה בשם "שיטת המגן אברהם", המחזיק בשיטה זו יחד עם עוד רבים מהפוסקים.  

ויש אומרים ששלוש שעות אלו יש למנותן מזמן זריחת החמה. וזו שיטת הרמב"ם בתשובה, ושיטה זו מפורסמת כשיטת הגר"א, המחזיק אף הוא בשיטה זו. 

ולהלכה, לכתחילה נכון להחמיר בזה כדעת המגן אברהם, למנות שעות אלו מזמן עלות השחר, ומכל מקום בשעת הדחק, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להקל ולמנות שעות אלו מזמן זריחת החמה, וכשיטת הגר"א.

ובימים אלה בארץ ישראל, סוף זמן קריאת שמע הוא בערך בשעה שמונה ועשרים דקות לשיטת המגן אברהם. ולשיטת הגר"א, סוף זמן קריאת שמע הוא בערך בשעה תשע וחמש דקות. וכל ירא שמים, יקפיד מאד לקרוא קריאת שמע קודם סוף זמנה, הואיל והיא מצוה מן התורה, ואף על פי שמתאחר להתפלל אחר כך, יזהר לקרוא קריאת שמע בתחילת התפלה, לצאת ידי חובתה כתיקונה, ואחר כך יקראנה שוב בסדר התפלה, אף על פי שכבר יעבור זמנה.

ובהלכות הבאות נבאר עד מתי ניתן להתפלל תפלת שחרית.

תאריך השאלה:
ו' אדר תשע"ו / 15 בפברואר 2016

מקריאת שמע נשים פטורות מעיקר הדין, אבל לענין זמן תפלה, אין חילוק בין אנשים לנשים.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


שאלה: עד איזו שעה מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית?

תשובה: זמן קריאת שמע של שחרית, אמר רבי יהושע במשנה במסכת ברכות (דף ט:), שהוא עד סוף שלוש שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות שלוש שעות, ומסוף אותן שלוש שעות, עובר זמן קריאת שמע. הואיל ונאמר בתורה לגבי מצות קריאת שמע, "ְודִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", שהיא שעה שבני אדם שוכבים לישון בערב, ושעה שבני אדם קמים ממטותיהם בבוקר. וזמן זה נמשך בבוקר עד סוף שלוש שעות מהיום. ושיעור הזמן הזה גם הוא מן התורה (לדעת רוב הפוסקים), ככל שיעורי התורה.

איך מחשבים שלוש שעות
ושלוש שעות שאמרנו, הם שעות זמניות, כלומר, שיש לחלק את היום מזמן עלות השחר ועד לצאת הכוכבים (ויש אומרים שיש לחשב מזמן זריחת החמה ועד שקיעתה), לשתים עשרה חלקים שוים, וכל חלק הוא שעה אחת. כך שבימות הקיץ הארוכים, כל שעה מתארכת, ובימות החורף הקצרים, כל שעה מתקצרת. ובלאו הכי זמנים אלו מופיעים בלוחות השנה הנמכרים על ידי שומרי תורה בכל מקום שהם.

מאמתי מונים שלוש שעות
נחלקו הפוסקים מאמתי יש למנות את אותן השלוש שעות. כי יש אומרים שיש למנותם משעה מוקדמת לפנות בוקר, מזמן "עלות השחר", שהוא קרוב לשעה לפני זריחת החמה, ומאז יש למנות שלוש שעות שאחריהם עובר זמן קריאת שמע. ושיטה זו ידועה בשם "שיטת המגן אברהם", המחזיק בשיטה זו יחד עם עוד רבים מהפוסקים.  

ויש אומרים ששלוש שעות אלו יש למנותן מזמן זריחת החמה. וזו שיטת הרמב"ם בתשובה, ושיטה זו מפורסמת כשיטת הגר"א, המחזיק אף הוא בשיטה זו. 

ולהלכה, לכתחילה נכון להחמיר בזה כדעת המגן אברהם, למנות שעות אלו מזמן עלות השחר, ומכל מקום בשעת הדחק, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להקל ולמנות שעות אלו מזמן זריחת החמה, וכשיטת הגר"א.

ובימים אלה בארץ ישראל, סוף זמן קריאת שמע הוא בערך בשעה שמונה ועשרים דקות לשיטת המגן אברהם. ולשיטת הגר"א, סוף זמן קריאת שמע הוא בערך בשעה תשע וחמש דקות. וכל ירא שמים, יקפיד מאד לקרוא קריאת שמע קודם סוף זמנה, הואיל והיא מצוה מן התורה, ואף על פי שמתאחר להתפלל אחר כך, יזהר לקרוא קריאת שמע בתחילת התפלה, לצאת ידי חובתה כתיקונה, ואחר כך יקראנה שוב בסדר התפלה, אף על פי שכבר יעבור זמנה.

ובהלכות הבאות נבאר עד מתי ניתן להתפלל תפלת שחרית.

תאריך השאלה:
א' אדר תשע"ו / 10 בפברואר 2016

תזכה למצוות על הפירוש היפה בשם הגאון זצ"ל.

ואמר לנו מרן זצ"ל, כי רבי רחמים, לא היה עוד גאון כמותו בדורו. גאון וצדיק. וישר בדעתו מאד. וסיפר לנו שהלך אליו פעם כאשר היתה לו (למרן זצ"ל) מחלוקת עם גאון אחר, ורבי רחמים עמד לימין צדקו, ועזר לו בענין מאד, לפסוק כדעתו, ואף שהגאון השני היה מגאוני ג'רבא, רבי רחמים פסק כדברי מרן זצ"ל, והשפיע על הגאון מג'רבא שלא לעמוד על דעתו למול דברי מרן זצ"ל.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


 

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים.

מצות קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, היא בכלל מצות תלמוד תורה. והנשים פטורות הן ממצות תלמוד תורה, מלבד לימוד ההלכות ועיקרי עניני התורה השייכים להן. ולפיכך הן פטורות גם כן מקריאת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום. ומכל מקום, אשה הרוצה לקרוא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, תבא עליה הברכה, ויש לה שכר על כך. וכמו כן אשה שיש לה זמן, והיא לומדת את הפרשה עם פירוש רש"י, מקיימת בכך מצות תלמוד תורה, כדין כל מי שאינו מצווה ועושה. אבל חיוב ממש בלימוד זה, אין לה.

בשעת קריאת התורה בבית הכנסת, אסור לדבר בשום ענין. ומכל מקום, מותר מן הדין לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בזמן קריאת התורה בבית הכנסת, ואף על פי שאינו עומד בשעת קריאתו באותו מקום שהשליח ציבור עומד בו, כי הוא עסוק בקריאת תחילת או סיום הפרשה בשעה שהחזן קורא פסוקים אחרים, מכל מקום, מכיון שהוא עוסק באותו ענין שהחזן עוסק בו, מותר. וכן היה נוהג רבינו יהודה החסיד, שבכל שבת בשעת קריאת התורה, היה קורא באותה השעה את כל הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן רפה).

ומכל מקום כתב מרן בבית יוסף (סימן קמו), שלכתחילה נכון יותר למדקדק בדרכיו, שלא לקרוא את הפרשה פעמיים עם תרגום בשעת קריאת התורה, ועדיף יותר שיקרא את הפרשה אחר כך, או קודם לכן, ובשעת קריאת התורה יקשיב היטב לקריאה מפי השליח ציבור.

ובהגהות מימוניות כתבו, שמהר"ם היה נוהג לקרוא שניים מקרא בשעה שהשליח ציבור היה שותק, כלומר, בין העליות, אבל בשעת הקריאה היה שותק. עד כאן. עוד כתבו הפוסקים, שבכל אופן רשאי כל אדם לקרוא את הפרשה פעם אחת מקרא, בשעה שהשליח ציבור קורא מהספר תורה, באופן שיקרא מילה במילה עם השליח ציבור את כל הפרשה, ואחר כך יחזור ויקרא שוב, פעם אחת מקרא, ופעם אחת תרגום. וכן נוהגים רבים.

וכבר ביארנו, שמצוה מן המובחר, לקרוא את כל הפרשה שלא בשעת קריאת התורה, ולקרוא פסוק פסוק, שתי פעמים מקרא, ופעם אחת תרגום, עד לסיום הפרשה.

ולסיכום: נשים פטורות מקריאת שניים מקרא ואחד תרגום. ומכל מקום, אשה המקפידה על קריאה זו, מקיימת מצוה בלימודה, ותועלת רבה נשקפת לה מלימוד זה.

מעיקר הדין, מותר לקרוא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בשעה  שהחזן קורא בתורה בבית הכנסת. וראוי להחמיר שלא לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה, אלא פעם אחת מקרא, יחד עם החזן. ומצוה מן המובחר שישתוק לגמרי בשעת קריאת התורה, ויקרא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בזמן אחר.

ומכל האמור נלמד, כי בודאי ובודאי שאסור באיסור חמור לדבר בדברים בטלים בשעת קריאת התורה. ועון גדול הוא. וכל מי שמדבר בשעת קריאת התורה יש להעיר לו שישתוק, כי גדול עוונו מנשוא, והוא מחלל קדושת בית הכנסת, וגורם לאחרים שילמדו ממנו גם כן לדבר. וזכות השתיקה בבית הכנסת מסוגלת להציל מן הפורענות. ואפילו דוד המלך נזהר בכניסתו לבית הכנסת, שיכנס שם בנחת, בלא כל הרעש וההמולה שסביב המלך, כמו שנאמר, "אשר יחדיו נמתיק סוד, בבית אלהים נהלך ברגש".


צפייה