שאלות ותשובות הלכה יומית

לחץ על השאלה לצפיה בתשובה

תאריך השאלה:
י"ט אב תשע"ו / 23 באוגוסט 2016

הן יכולות, וכפי שהתנאים שכתבנו בהלכה יומית בקישור זה:

http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?halachaid=1302

ובכל זאת מסתבר שנכון יותר להציע אפשרות, שישלמו כסף לתלמיד חכם שיקפיד לומר קדיש בכל התפלות לעלוי נשמת המנוח. 

וכן אלו הבנות, יכולות לתרום כסף לצדקה, או לעשות מצוות אחרות, כגון הקמת שיעור תורה וכדומה, לעלוי נשמת אביהן המאמץ.

תאריך השאלה:
א' אב תשע"ו / 5 באוגוסט 2016

הפסידה את תפילתה. ואם לא עבר היום, עליה להתפלל תפלה אחת, למשל, אם רגילה להתפלל ערבית, ולא התפללה, ולא התפללה שחרית, עליה להתפלל לפחות את תפלת מנחה. שהיא חובה עליה מן הדין. ואם עבר היום, שוב אין לה תקנה, וטוב שתתפלל תפלה אחת נוספת. 

תאריך השאלה:
כ"ז תמוז תשע"ו / 2 באוגוסט 2016

אכן, למנהג הספרדים, יש לשבת בהנחת תפילין של יד. ובתפילין של ראש, הכל שוים שיש לעמוד. ומקור המנהג של הספרדים בזוהר הקדוש (פרשת במדבר), שיש לשבת בשעה שמניחים תפילין של יד. וכן כתב האגור (והביא זאת הרמ"א בסימן כה) ועוד מגדולי הפוסקים. 

תאריך השאלה:
כ"ז תמוז תשע"ו / 2 באוגוסט 2016

מנהג הספרדים לפתוח את הידיים בכל פעם שקוראים פותח את ידיך באמירת אשרי יושבי ביתך. וכן נהג מרן זצ"ל, והוא סימן על אמונתינו לקבלת השפע מאת ה' מן השמים. ואין צורך להגביה ידיו. ויש נוהגים כן גם כשאומרים פסוק פותח את ידיך בשעת ברכת המוציא. אך כמדומה שמרן זצ"ל לא נהג כן.

תאריך השאלה:
י"ד תמוז תשע"ו / 20 ביולי 2016

באמצע תפלת העמידה אין לענות אמן על קדיש. ואין לענות לקדושה. ובשעת הקדושה יעמוד בשקט ויכוין למה שאומר השליח ציבור. אלא אם עומד לאחר ברכת "מחיה המתים", שאז יש לענות לקדושה.

תאריך השאלה:
כ"ד סיון תשע"ו / 30 ביוני 2016

נכון שמותר לבקש בקשות פרטיות, אך אין ללמוד מכאן קל וחומר, משום שבקשות פרטיות הן מענין התפלה, שהיא בקשה מה', מה שאין כן אמירת שרק דברים שבקדושה, שאינם עניני תפלה בכלל, אין לאומרם בשעה כזו, מלבד מה שכתבנו בהלכה יומית.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


הפסקה באמצע התפילה לעניית אמן

שאלה: אדם המתפלל תפילת העמידה, וסיים את ברכת "שים שלום", והחל באמירת "יהיו לרצון", ובאותו הזמן השליח ציבור התחיל באמירת הקדושה (נקדישך ונעריצך וכו'), האם המתפלל רשאי להפסיק בתפילתו ולענות לקדושה, וכן לענות אמן על הברכות שהחזן מברך, או שאינו רשאי להפסיק בתפילתו?

תשובה: הנה הדבר פשוט, שבשעה שמברך אדם איזו ברכה, אסור לו להפסיק באמצע הברכה לשום דבר, ואסור לו לענות אמן על ברכת חבירו, וכן אסור לו לענות לקדיש או קדושה.

אולם אחרי שסיים אדם את ברכת שים שלום שבתפילה, וכבר אמר את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", הרי הוא באמצע אמירת "אלהי נצור", ואז אין דינו כדין אדם העומד באמצע ברכה, והוא רשאי להפסיק לעניית דברים שבקדושה, ולכן רשאי להפסיק לרגע, לענות לקדושה שאומר השליח ציבור עם הקהל.

והגאון רבינו יוסף חיים מבבל, כתב בספרו בן איש חי, שמרגע שאמר האדם פסוק "יהיו לרצון", רשאי לענות לכל דבר שבקדושה, ואפילו לענות אמן על ברכות ששומע, רשאי. ושורש דבריו מדברי הגאון מרן החיד"א בספרו קשר גודל, שפסק כן, וכדעת הטורי זהב, שלכל ברכה ודבר שבקדושה רשאי לענות אחרי שאמר כבר את הפסוק "יהיו לרצון". וכן פסק הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, דקדק מדברי מרן השלחן ערוך, שאין הלכה כן. ורק לקדושה ממש, כלומר, לענות "קדוש קדוש קדוש" וכו', וכן "ברוך כבוד ה' ממקומו", רשאי להפסיק אחר אמירת יהיו לרצון, וכן רשאי לענות חמשה אמנים ראשונים של הקדיש, אבל לענות על כל ברכה וברכה ששומע, אסור.

והראיה לדבר, שכתב מרן השלחן ערוך, שהרגיל לומר תחנונים (כלומר, להוסיף תפלות ובקשות אישיות בסיום התפלה, באמצע אמירת אלהי נצור) ושמע קדיש וקדושה, מקצר ועולה (כלומר, יקצר בדבריו), ואם אינו מקצר, יכול להפסיק "כדרך שמפסיק בברכה של קריאת שמע". ומוכח מדברי מרן, שדין העומד באמצע "אלהי נצור" שווה לדינו של זה הנמצא באמצע ברכות קריאת שמע. והלא הלכה בידוע היא, שבאמצע ברכות קריאת שמע אסור לענות אמן על ברכות. וכמו כן אסור לומר את כל נוסח הקדושה "נקדישך ונעריצך", וכן אין לענות "ימלוך ה' לעולם" שבסיום הקדושה, אלא אך ורק לאמנים הראשונים שבקדיש, ולעניית "קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד ה'" שבקדושה. ואם כן הוא הדין בשעה שעומד באמצע "אלהי נצור", שאינו עונה אמן על ברכות.

וכן כתבו הרבה מרבותינו האחרונים, בדעת מרן השלחן ערוך, שהעיקר להלכה, שאין לענות באמצע אלהי נצור, אלא קדוש קדוש, וברוך כבוד ה', וחמשה אמנים הראשונים של הקדיש. ובעניית "אמן יהא שמיה רבא", יענה עד "ולעלמי עלמיא יתברך", ולא ימשיך עד "בעלמא" כמנהגו תמיד.

ולסיכום: בשעה שסיים אדם את אמירת הפסוק "יהיו לרצון" שבסיום ברכות שים שלום. רשאי לענות אך ורק על חמשת האמנים הראשונים שבקדיש, וכן רשאי לענות "קדוש קדוש קדוש", ו"ברוך כבוד ה'", בקדושה שבחזרת השליח ציבור.

תאריך השאלה:
כ"א סיון תשע"ו / 27 ביוני 2016

בשעת התפלה ממש, כלומר בזמן תפלת העמידה, אסור לעמוד עם ידיים שלובות מאחרי הגב. 

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


לשבת "רגל על רגל" – הערת מרן זצ"ל לאנשים בבית מדרשו

שאלה: האם מותר לשבת בבית הכנסת "רגל על רגל"?

תשובה: כתב רבינו הסמ"ק (ספר מצוות קטן, סוף מצוה יא), "אוי להם לאותם המדברים דברים בטלים או עושים שחוק וקלות ראש בבית הכנסת בשעת התפלה, ומונעים עצמם מחיי עולם הבא, כי יש לנו לעשות קל וחומר בעצמינו מעובדי אלילים, אשר אינם מאמינים, עומדים כאלמים בבית חרפותם, כל שכן אנו העומדים לפני מלך מלכי המלכים".

כלומר, ממנהג האומות, שמכבדים את הכנסיות שלהם ויושבים שם בדרך ארץ, עלינו ללמוד קל וחומר לעצמינו, שבבית הכנסת שלנו, שהוא מקום קדוש באמת, בודאי שיש לנהוג בדרך ארץ ובנימוס.

ובהגהת סמ"ק מרבינו פרץ כתב, "כשתתפלל כשאתה יושב, אל תפשוט רגליך, ואל תרכיבם זו על גבי זו, כי כל אלה הם הנהגה של גאווה". ומבואר בדברי רבינו פרץ, שבשעת התפלה אין לשבת רגל על רגל. ודבריו הובאו במשנה ברורה (סימן צה סק"ב).

וכיוצא בזה כתב הגאון רבינו יוסף חיים זצוק"ל בספר בן איש חי, שאין לאדם להרכיב את רגליו זו על גבי זו בעת התפלה. וטעם הדבר מבואר בדברינו, שהוא משום שישיבה רגל על רגל היא שלא מן הנימוס, ויש בה דרך גאווה. ולפיכך כתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, (שו"ת הראש"ל עמוד נא), שנראה לו שגם שלא בשעת התפלה, כל זמן שאדם יושב בבית הכנסת, אסור שישב שם רגל על רגל.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בבית מדרשו, כשראה אנשים שיושבים "רגל על רגל", היה מעיר להם, שאין לשבת בצורה כזו בבית אלקינו.

ולסיכום: אין לשבת רגל על רגל בזמן התפלה. וגם שלא בשעת התפלה, כל שאין צורך ממשי בדבר, לא נכון לשבת רגל על רגל בבית הכנסת.

תאריך השאלה:
כ' סיון תשע"ו / 26 ביוני 2016

אין קשר בין ברכת המזון, אם את מברכת בעצמך או לא, לבין נטילת מים אחרונים. ולדעת מי שסובר שגם נשים חייבות במים אחרונים, וכן נראית דעת מרן זצ"ל, עלייך ליטול מים אחרונים גם כאשר בעלך מוציא אותך ידי חובה.

תאריך השאלה:
י"ט סיון תשע"ו / 25 ביוני 2016

פיוט לכה דודי, אינו קדום כל כך, כי מחברו רבינו שלמה אלקבץ חי לפני כארבע מאות שנה. וברוב קהלות ישראל נתפשט הפיוט ונהגו לאמרו. אבל מקצת מן הספרדים לא נהגו לומר את כולו וכמו שכתבתם. וכן היה מנהג מרן זצ"ל, שבאופן כללי מכיון שהיה חס על זמנו מאד מאד. ולכן בשאר בתי המדרשות של מרן זצ"ל, כן נהגו לומר את כל הפיוט. וכן נוהגים בבית המדרש יחוה דעת.

תאריך השאלה:
ט"ז סיון תשע"ו / 22 ביוני 2016

יש להניח תפילין בבוקר בתפלת שחרית, ומי שמאיזו סיבה לא הניח תפילין, עליו להניחן עד שקיעת החמה. ואם לא הניח, עליו להניח גם בזמן בין השמשות, בתוך שלוש עשרה וחצי דקות זמניות אחר שקיעת החמה. ואם גם זמן זה עבר, יניח בלא ברכה עד סוף זמן רבינו תם, שהוא שיעור שבעים ושתים דקות זמניות אחר שקיעת החמה.

תאריך השאלה:
כ"ו אייר תשע"ו / 3 ביוני 2016

עיין בשו"ת יביע אומר חלק ב אורח חיים סימן ו, שגם בברכות שלא אומרים בהן "וצונו", אין הנשים יכולות לברך אותן אם הן לא מחוייבות בהן. ויש בזה מחלוקת גדולה בפוסקים, וספק ברכות להקל.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


פסוקי דזמרה – דין הנשים

בגמרא במסכת ברכות (דף לב.) אמרו: "לעולם יסדר אדם שבחו של ה' ואחר כך יתפלל", כלומר, לפני שמתפללים לה' ומבקשים ממנו בקשות, ראוי לומר דברי שבח לה', כמו שמצאנו שנהג משה רבינו עליו השלום, שאמר בתחילה: "ה' אלקים, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה, אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ", ולאחר מכן ביקש: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן".

ומטעם זה, נהגו בכל ישראל, לומר פסוקים של זמירות ושבח לה' לפני שמתפללים, והם הנקראים "פסוקי דזמרה", ורבותינו הקדמונים תיקנו לברך לפני אמירת הפסוקים את ברכת "ברוך שאמר", ולאחר מכן תיקנו לברך את ברכת "ישבח שמך". נמצא שהברכות הללו תוקנו על פסוקי דזמרה.

והנה פסוקי דזמרה, הם בכלל "מצות עשה שהזמן גרמא". כלומר, מצוה שהיא ב"קום עשה", וגם, היא תלויה בזמן שגורם לחיובה, "הזמן גרמא", כי פסוקי דזמרה אי אפשר לאמרם בכל שעה שירצה, אלא לפני זמן התפלה דוקא. וכפי שכבר למדנו, תפלת שחרית, זמנה מוגבל עד חצות היום לכל היותר. ואם כן גם פסוקי דזמרה, אין מקום לאומרם לאחר חצות היום. וכן מבואר בפירוש בתשובת רב נטרונאי גאון (הובאה בסדר רב עמרם דף ר), שאין מקום לאמירת פסוקי דזמרה לאחר תפלת שחרית. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן נב).

ובמשנה (בפרק ראשון של מסכת קידושין) מבואר, שכל מצות עשה שהזמן גרמא, האנשים חייבים בה, אבל הנשים פטורות ממנה. ואם כן, גם מצות פסוקי דזמרה, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, הנשים פטורות ממנה. ורק נשים צדקניות שנוהגות חסידות, אומרות פסוקי דזמרה, אבל אין זה חיוב עליהן.

וידוע הדבר, כי לדעת מרן השלחן ערוך (בסימן תקפט), כל מצוה שנשים פטורות ממנה, אפילו אם ירצו לקיימה, אינן רשאיות לברך עליה, כי איך תוכלנה לומר "אשר קדשנו במצותיו וצונו", והוא לא צוה? (ועוד שהברכות תוקנו רק למי שמחוייב בדבר). לכן נשים אינם יכולות לברך את ברכות "ברוך שאמר" ו"ישתבח" עם שם ה', אלא עליהן לומר "ברוך האל אב הרחמן" "ברוך מלך מהולל בתשבחות". וכן בברכת ישתבח עליהן לומר "ברוך מלך גדול ומהולל בתשבחות". אבל האשכנזים נוהגים שאף הנשים מברכות על המצוות שהן פטורות מהן, וזאת על פי דברי הרמ"א (בסימן יז ושם) שחולק על דברי מרן השלחן ערוך בענין זה. (יחוה דעת ח"ג סימן ג).

ולסיכום: נשים אינן מברכות עם שם ה' את ברכת "ברוך שאמר" ואת ברכת "ישתבח". אבל האשכנזים נוהגים שגם הנשים מברכות ברכות אלה.

תאריך השאלה:
י"ט אייר תשע"ו / 27 במאי 2016

אין לנהוג כן באופן קבוע. ומלבד זה, כל מה שכתבנו הוא לגבי ספר תורה, אבל לגבי תפילין יש מחלוקות אחרות בין האשכנזים לספרדים, בענין סדר הפרשיות. ולכן אין לספרדי להניח תפילין של אשכנזי, אלא אם אין לו תפילין אחרות, שאז יניחם בלא ברכה.

תאריך השאלה:
כ"ט ניסן תשע"ו / 7 במאי 2016

שעה ורבע שהן זמניות (פלג המנחה), לפני צאת הכוכבים, מותר להתפלל ערבית, ובפרט בשעת הדחק, כמו שפסק מרן בסימן רלג. ויש אומרים שיש לחשב את הזמן משעת שקיעת החמה. ויש להם על מה שיסמכו. לפיכך, בימים אלה, שזמן פלג המנחה הוא קודם לשעה שש וחצי, יתפללו בשעה שש וחצי, ויענו תפלותיכם מן השמים.

 


צפייה