שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
ט"ז חשון תשפ"ב / 22 באוקטובר 2021

זו באמת בעיה, והיא אינה קשורה כמובן לשמיטה, אלא חשש של תולעים, ואם אינו הכשר מפורסם בטיבו, נכון שלא להשתמש. אותם שקונים תמיד בד"ץ, לא יכולים להסתמך על היתר המכירה בירקות הירוקים שדורשים גידול ללא תולעים.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


מאמתי תחל קדושת השביעית על פירות וירקות ותוספת בעניין היתר המכירה

בהלכות קודמות ביארנו, שכל גידולי הקרקע הגדלים בארץ ישראל בשנה זו (תשפ"ב) שהיא שנת שמיטה, בקרקעות של יהודים, חלה עליהם קדושת שביעית, וביארנו גם, מה היא הקדושה שיש לנהוג בגידולים אלו. וקדושה זו חלה גם על פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ. וכן האתרוגים שישווקו בחוץ לארץ בסמוך לחג הסוכות שבשנה הבאה, יש עליהם קדושת שביעית.

כמו כן הוספנו, כי היבול הגדל בקרקעות שנמכרו על פי היתר המכירה, אין עליו קדושת שביעית כלל, כי היתר המכירה הוא היתר אמיתי לאמיתה של תורה. ומפני שקבלנו בעניין פניות רבות בשנה זו ובשנת השביעית הקודמת, אנו חוזרים ומבהירים, כי על פי דעת מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, היתר המכירה הוא היתר גמור, אף למחמירים, ומי שמקפיד לקנות דוקא פירות של "אוצר בית דין" וכדומה, אין זה אלא בתורת הידור בעלמא. ועל כן בימים אלו, שכפי שנתברר לנו, מחירי הירקות שאינם משדות של היתר המכירה, גבוה בהרבה ממחיר הירק של היתר המכירה, אין צורך כלל לרכוש מירקות שאינם מהיתר המכירה, מפני שהיתר זה הוא היתר גמור, ואפילו לאברכים ובני ישיבות, הנוהגים בדרך כלל להחמיר בכמה עניינים, הורה לנו מרן רבינו זצ"ל שנפרסם בהלכה יומית ובחוברת שהוצאנו, כי אין להם להחמיר לקנות מאוצר בית דין או מיבול נכרי, אלא יקנו מהיתר המכירה, כי הוא היתר אמתי לאמיתה של תורה.

וכאן המקום לציין, כי לולי שה' יתברך העמיד לנו את מרן רבינו הקדוש זצ"ל, ודאי היו בעלי הענין משפיעים בדעתם נגד היתר המכירה, ואז הרבנות היתה נמנעת לערוך את המכירה,  מפני פחדם של הרבנים מבעלי הזרוע, ואז היה השוק כולו מוצף בפירות שביעית שנשמרו ונעבדו בשביעית שלא כהלכה, וכן בירקות ספיחין האסורים באכילה, ורק רבינו זצ"ל אור ישראל, בגבורתו וצדקתו, עמד על כך שהרבנות תמשיך במסורתה לערוך את המכירה, וערך תשובה ניצחת לחזק את ההיתר בראיות מוכרחות שאין עליהן תשובה, ובזכות מעשה זה לא מתחללת השביעית בראש כל חוצות.

וכעת נבא לבאר מאמתי חלים על הפירות והירקות שאינם מהיתר המכירה דיני השביעית.

אף על פי ששנת השמיטה חלה מראש השנה התשפ"ב ועד לראש השנה התשפ"ג, מכל מקום אין קדושת שביעית חלה על הפירות והירקות, אלא לפי שלבי גידולם, ונבאר:

השלב הקובע את קדושת השביעית בירקות האדמה, הוא לקיטתן (כלומר תלישתן מן האדמה), וכל ירק הנלקט בשביעית, יש בו קדושת שביעית, אף על פי שגדל כולו בשנה השישית.

בזיתים, ענבים, תבואה וקטניות, השלב הקובע להחיל עליהם קדושת שביעית, הוא שליש גידולם, וכל שהגיעו לשליש גידולם בשביעית, הרי הם קדושים בקדושת שביעית.

בפירות האילן, השלב הקובע הוא החנטה, והחנטה היא שליש הראשון של גידול הפרי, ויש אומרים שהחנטה היא הזמן שניכר הפרי לראשונה אחר נפילת הפרח.

מטעם זה, רוב הפירות המשווקים עתה, אין בהם עדיין קדושת שביעית, ונכתב בצדם "יבול שישית", כי הם שייכים מבחינה הלכתית לשנה השישית. אבל הירקות של אוצר בית דין, יש בהם קדושת שביעית.

אין שום שייכות בין קדושת השביעית, לאיסור המלאכה בשדות בשנת השביעית, ועל כן, גם גידול שלא חלה עליו קדושת שביעית כלל, כגון פרחי נוי, אסור לעשות מלאכות הבאות להשביחו בשביעית, החל מראש השנה ועד סופה.


צפייה