שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
י"ג שבט תשפ"א / 26 בינואר 2021

על האתרוג לא מברכים שהחיינו, מאחר ולא ניכר עליו שהוא פרי חדש. (כמובן שיש לברך שהחיינו על פירות אחרים חדשים אם ישנם). תבורכי, 

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


ט"ו בשבט – האתרוג של מרן זצ"ל בקהיר

יום ט"ו בשבט
בליל שבת הבא עלינו לטובה, יחול ליל ט"ו בשבט. וישנם מנהגים מיוחדים של ליל ט"ו בשבט, כמו שהזכרנו בשנים שעברו. ועתה נחזור בקצרה על חלק מהדברים. ובהמשך הדברים בעזרת ה', נבאר כיצד יש לנהוג בשנה כזו, שליל ט"ו בשבט חל בליל שבת.

איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר
אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט, (בשנה זו בלאו הכי אסור להתענות ביום זה משום שהוא חל בשבת). ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובזוהר מדברים הקשורים ביום זה, והגאון רבי יעקב רקח זצ"ל, הדפיס ספר מיוחד לליל ט"ו בשבט בשם "פרי עץ הדר". וגן בספר "לשון חכמים" שחיבר רבינו הבן איש חי, יש נוסח מיוחד לכבוד ליל ט"ו בשבט. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש ללמוד ב"הבנה" ככל האפשר, ולא בקריאה בלא הבנה, ובפרט יש ללמוד בהלכות השייכות לדיני ט"ו בשבט בענייני ערלה תרומות ומעשרות, ולהשתדל כאמור ללמוד בהבנה את הדברים, ולא בקריאה בלבד, כי אם קורא בלא להבין, לא נחשב ללימוד כלל, ורק בקריאת הזוהר הקדוש, אף שאינו מבין, מכל מקום נחשב לימוד.

מנהג אכילת הפירות
נוהגים להרבות באכילת פירות של אילנות בליל ט"ו בשבט, להראות בזה שהוא ראש השנה לאילנות, ולברך עליהם ברכות הראויות להם, ומנהג זה נזכר גם בדברי כמה מקובלים, ומנהג יפה הוא.

בדיקת הפירות מן התולעים
פירות שמצויים בהם תולעים צריך שיפתחם ויבדקם לפני שיברך עליהם ברכת הנהנין, וצריך להיזהר מאד בבדיקת הפירות שמוחזקים בתולעים, מפני שהוא איסור חמור, שהאוכל תולעת חייב חמישה לאווין (פסחים כד.). והרי זה משקץ נפשו ומטמא לבו מעבודת השם יתברך. וכבר העיר לנכון הגאון רבי חזקיה די סילווא (בעל "פרי חדש") על הדרשנים שמרבים לדרוש אך ורק בדברי אגדות פשטים ורמזים, ואינם מוכיחים את העם על איסור תולעים וכיוצא בזה, שאיסורם חמור מאד.

ובפרט יש להיזהר בענייני תולעים, בפירות המצויים בתקופת ט"ו בשבט והם מיובשים, כגון תאנים מיובשות, שכידוע הן מוחזקות בתולעים, ובדיקתן קשה מאד. והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר.

ברכת שהחיינו על פרי חדש
על פרי חדש (דהיינו פרי שלא אכל ממנו באותה עונה) מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ויש להקדים ברכת הנהנין של הפרי, לפני ברכת שהחיינו, משום שכלל יש בידינו "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם", ולכן, ברכת הפרי שהיא באה בתדירות גבוהה יותר, הרי היא קודמת לברכת שהחיינו שאינה תדירה כל כך.

ואם יש לפניו שני מיני פירות חדשים, די בברכת שהחיינו אחת לשניהם, והיינו דווקא באופן ששני הפירות לפניו, אבל אם אחד מהם אינו לפניו, יברך ברכת שהחיינו על כל מין ממיני הפירות.

להתפלל על אתרוג נאה
יש נוהגים להתפלל ביום ט"ו בשבט שיהיה להם אתרוג מהודר לחג הסוכות, ואף שיש מפקפקים במנהג זה, מכיון שביום ט"ו בשבט לא נגזר דין האילנות ממש, מכל מקום יש קצת טעם למנהג, ולמעשה נהגו בו גדולים וטובים. וכן הנהיג רבינו יוסף חיים זצ"ל, אשר ידע סודות התורה, ומשמעות כל זמן וזמן, ומצא לנכון לכתוב כן בספרו.

האתרוג של מרן זצ"ל בקהיר
וכאן המקום לספר, שכאשר כיהן מרן זצ"ל כאב בית הדין בקהיר, בראשית שנת התש"ט (1948), עזר לו ה' יתברך באופן מופלא לקיים את כל מצוות התורה כהלכתן. ובימים ההם, פרצה מחלוקת עזה בין מדינת ישראל החדשה לבין מדינת מצרים, ולרגל המלחמה, נסגרו הגבולות בין המדינות, אין יוצא ואין בא, ומאחר וכך, נראה היה כי באותה שנה לא יוכלו יהודי מצרים ומרן זצ"ל בראשם להשיג להם אתרוגים, והיה מרן זצ"ל דואג על הדבר ומצפה לרחמי ה' שיזמין לו אתרוג גם בשנה זו.

ואמנם דאגתו לא ארכה זמן רב, כי מעשה היה, ובאותם הימים נשלחה אוניה נושאת כמה ארגזים מלאים אתרוגים מארץ ישראל לחוץ לארץ, ומאת ה' היתה זאת, שבעת הפלגתה, טעה רב החובל והוליך את הספינה אל עבר הים, לתוך השטח הטריטוריאלי של מצרים. כשראו אנשי משמר החופים המצרי את האוניה הישראלית, מיהרו לתפוס אותה, והחרימו את כל הסחורות שעליה, ובכללם האתרוגים. ומאחר והמצרים לא ידעו מהם הפירות הללו, שאלו וחקרו, עד החליטו להעביר אותם אל ראשי הקהילה היהודית בקהיר שיעשו בהם כרצונם, וכך זכה מרן זצ"ל וכל צאן מרעיתו ליטול ארבעת המינים כהלכה בשמחה ובטוב לבב. (אביר הרועים ח"א עמוד 213).


צפייה