השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
יסודות הלכות ברירה בשבת
ט"ל מלאכות
נאמר בתורה (ספר שמות פרק כ) זכור את יום השבת לקדשו, ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבת לה' אלקיך, לא תעשה כל מלאכה וכו', כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו. והזהירה התורה על שמירת השבת שתים עשרה פעמים, כי היא יסוד אמונתנו בבריאת העולם. ואמרו רבותינו, כל המשמר את השבת כאילו מקיים את כל התורה, וכל המחלל את השבת כאילו כפר בתורה כולה. וזאת מפני הטעם שהזכרנו, ששמירת השבת היא שורש אמונתנו.
וכבר הזכרנו כמה פעמים, כי ה"מלאכה" שנאסרה על פי צווי ה' יתברך ביום השבת, היא כל מלאכה שהיו עושים במשכן בזמן שהיו ישראל במדבר. ובמשנה במסכת שבת (דף עג.) נישנו כל המלאכות האסורות בשבת, והם ארבעים חסר אחת, כלומר שלשים ותשע מלאכות, הנקראות גם "ט"ל מלאכות".
מלאכת "בורר"
אחת המלאכות הנפוצות ביום השבת, היא מלאכת "בורר", וחובה קדושה על כל אחד מישראל להיות בקי בעיקרי הלכות בורר בכל הנוגע למעשה, משום שבנקל יוכל להכשל חס ושלום במלאכה האסורה בשבת, הואיל ואנו נתקלים במלאכה זו פעמים רבות.
עיקר מלאכת ברירה בשבת, היא בנפה או כברה, וכגון אדם הלוקח קמח שמעורבים בתוכו דברים אחרים, והוא מנפה את הקמח בנפה (מסננת), והקמח יורד דרך נקבי הנפה, והפסולת נשארת בתוכה, הרי זו מלאכת בורר האסורה בשבת, והעושה כן בשבת חייב משום חילול שבת. וכל ברירה האסורה בשבת, היא בין שני מינים, שיש בהם דבר הנקרא "אוכל" ודבר הנקרא "פסולת".
מה נחשב ל"פסולת" לגבי מלאכת בורר
ומה שנאסרה מלאכת ברירת אוכל מתוך פסולת, או פסולת מתוך אוכל בשבת, אין האמור דוקא באוכל ופסולת ממש, אלא כל מאכל שהאדם חפץ בו באותה שעה, הרי הוא נחשב אוכל כלפי דבר אחר שהוא אינו חפץ בו.
וכגון, אם יש לאדם צלחת, ובה שני מיני קטניות או זרעונים, כגון גרעינים שחורים וגרעינים לבנים, ושניהם ראויים וטובים לאכילה, אולם עתה הוא אינו חפץ אלא בגרעינים הלבנים, ולכן הוא בורר ומוציא את כל הגרעינים השחורים מן הצלחת, ומשליכם לכלי אחר, הרי זה בורר. הואיל והגרעינים השחורים הם כפסולת עבורו, שהוא אינו חפץ בהם כעת, והלבנים נחשבים אוכל, הואיל והוא חפץ רק בהם.
ולסיכום:אסור לברור בשבת. ולכן מי שיש לפניו צלחת ובה שני מיני אוכלים מעורבים יחד, כגון גרעינים שחורים ולבנים, או תותים ודובדבנים וכדומה, והוא אינו חפץ אלא באחד מהם, אסור לו להוציא את המין שהוא אינו חפץ בו, ולהשאיר בצלחת את המין שהוא חפץ בו. אבל מובן שיש אופנים בהם מותר לברור בשבת, וכפי שנבאר בהלכות הבאות.