שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
י"א כסלו תשפ"א / 27 בנובמבר 2020

אנו לא יודעים חשבונות שמים. אנו יודעים שבעצם הבריאה, לא טוב היות האדם לבדו. אבל יתכן ויש אנשים שישארו לבדם. ומה ששאלת לגבי תפילות, בודאי שהתפילות מועילות, אבל אין הבטחה לשום אדם שתתפלתו תענה כפי שהוא רוצה, רק שיכול להמשיך ולהפציר. ובדרך כלל אותם שלא מצאו זיווג, הדבר תלוי גם כן בהחלטות שהם קיבלו בחייהם, שלפעמים מפני זה מפסידים את הזיווג שלהם, או מפני מעשים רעים, או מפני שבראשית הדרך, שאז קל יותר למצוא זיווג, נהגו בבבררנות יתירה, וכעת בגיל מבוגר יותר הדברים קשים שבעתיים וזקוקים לרחמי שמים מרובים. וכמו שכתבתי, יתכן ויש אנשים שמפני סיבות שונות, מן השמים נגזרה עליהם גזירה קשה שלא ימצאו זיווג, כמו שנאמר בזמן הנביאים, ואחזו שבע נשים באיש אחד לאמר, את לחמינו נאכל ומימינו נשתה רק יקרא שמך עלינו אסוף חרפתינו. כי אז מתו רבים מאנשי ישראל ונותרו הרבה בנות פנויות. ואין לנו אלא להמשיך ולהפציר בתפילה לה' שיעזור, כי רק בידו להושיע. 

וה' יתברך ימלא משאלות לבך לטובה ולברכה,

 

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


שאלה: האם מותר להורים לברך את בניהם בנוסח ברכת כהנים, "יברך ה' וישמרך" וכו', או שיש בזה איסור, מפני שברכה זו שייכת לברכת כהנים בלבד?

תשובה: בגמרא במסכת כתובות (דף כד:) אמרו, שכל אדם מישראל שאינו כהן, והוא נושא את כפיו ומברך את ישראל בברכת כהנים (יברכך ה' וישמרך וכו'), עובר באיסור תורה, שהרי נאמר על ברכת כהנים "כה תברכו את בני ישראל", אתם, ולא זרים. כלומר, אין רשות לברך בברכת הכהנים אלא הכהנים בלבד, אבל כל שאר ישראל שאינם כהנים, אסורים הם בברכה זו, כשם שאסורים הם בשאר עבודות הכהנים בבית המקדש.

ולפי האמור מתבאר לכאורה שיש לאסור בהחלט לברך בנוסח הברכת כהנים, כל שהמברך אינו כהן בעצמו.

אלא שבגמרא במסכת שבת (קיח:) אמר רבי יוסי, שכאשר חבירו הכהן היה מבקש ממנו לעלות יחד איתו לדוכן בשעת ברכת הכהנים, הוא לא היה מסרב, והיה עולה יחד איתו. ומבואר לכאורה שרבי יוסי היה מברך ברכת כהנים אף על פי שלא היה כהן, והנהגה זו היא בניגוד למה שלמדנו בגמרא במסכת כתובות הנ"ל.

וכבר הוקשתה קושיא זו לגדולי הפוסקים, וכתב ליישב בספר האשכול, שרבי יוסי כלל לא היה מברך ברכת כהנים, אלא היה עולה לדוכן ועומד שם בשתיקה כאשר חבירו היה מברך את ברכת הכהנים. ולפיכך אין סתירה בין שני הגמרות הנ"ל, ולעולם לכל הדעות אסור לשום אדם מישראל לברך בברכת כהנים, שאינה שייכת אלא לכהנים בלבד.

ובשו"ת כתב סופר, וכן בספר כף החיים, כתבו ליישב, שאין האיסור בברכת כהנים, אלא דוקא כאשר המברך מתכוין לקיים בברכתו את המצוה לברך את ישראל כמו שנצטוו הכהנים, אבל אם אינו מתכוין לשם מצוה, אלא כאדם המברך את חבירו, אין בזה איסור כלל.

ומדבריהם אנו למדים, שאין איסור לברך בנוסח "יברך ה' וישמרך" וכו', אלא כאשר המברך מתכוין ליטול לעצמו את מצוות ברכת כהנים שנצטוו בה רק בני אהרן, אבל כל שאין כוונתו אלא כאדם המברך את חבירו, ורק הוא תופס לעצמו לשון ברכה שנזכרה בתורה בנוסח ברכת הכהנים, אין בזה איסור כלל.

ועל כן פסק מרן רבינו הגדול שליט"א, כי העיקר להלכה שאין שום חשש איסור לברך את הבנים בנוסח ברכת כהנים. וכן נוהגים רבים מגדולי וצדיקי הדורות, שמברכים את המתברכים בנוסח ברכת הכהנים, ואינם חוששים לשום איסור בזה. אך בודאי שאסור לשום אדם מישראל לעלות לדוכן ולברך בנוסח ברכת הכהנים בשעת חזרת הש"ץ, כי ברכת הכהנים שעל הדוכן אינה שייכת אלא לכהנים מזרעו של אהרן, ולא לשאר ישראל.

ובהלכה הבאה נדבר עוד מענין זה.


צפייה