שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
כ"ו אלול תש"פ / 15 בספטמבר 2020

אם ידוע להורים שהילדה בריאה ברך ה', עליה להתענות כל היום. ויש להשגיח עליה שלא תשחק ותתאמץ ותצא החוצה וכדומה, כדי שתוכל להחזיק מעמד בבריאות.

אמנם בזמנינו שאין הילדים בריאים וחזקים כמו בדורות הקודמים, כתבו כמה פוסקים שלא תתענה אלא עד חצות היום, ולא יותר. (ראו ילקוט יוסף ימים נוראים עמוד תשל). תבורכו מפי עליון,

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


ראש השנה שחל להיות בשבת - קורונה

לשאלת רבים - כאשר לדאבונינו, רבים מאד יאלצו להתפלל את תפלות ראש השנה ביחידות. הדין הוא, שעליהם להתפלל כל סדרי התפלות, כמובן ללא חזרת הש"ץ, וחובה עליהם לשמוע קול שופר. ומי שיכול לתקוע בעצמו כדת וכדין, מה טוב, ואם אינו יכול, עליו להערך מראש לכך שתהיה לו האפשרות לשמוע קול שופר.

יחיד שמתפלל מוסף שלא בציבור, אפילו אם יש שם מי שיתקע לו באמצע תפלתו, לא יפסיק באמצע מוסף, וכל שכן שאינו רשאי לתקוע בעצמו באמצע התפלה. ודי לו ששומע לפני התפלה או לאחריה שלשים קולות, כי לא תקנו לשמוע תקיעות בתפלת מוסף אלא בצבור. (וכמו שפסק מרן בש"ע סי' תקצב ס"ב. ואע"פ שיש חולקים על זה, העיקר כדעת מרן. חזון עובדיה ימים נוראים עמוד קמט).

כשאוכל סעודה שלישית בשבת, לכתחלה יש להקדים לאכול את הסעודה לפני שיעברו תשע שעות מהיום (בערך עד השעה שלוש וחצי), כדי שיוכל לקיים בערב גם מצות כבוד ועונג יום טוב כראוי. ואם התעכב עד שעברו תשע שעות ביום, לא יאכל בסעודה שלישית כדי שובעו, אלא יאכל מעט, כדי שיוכל לקיים סעודת ליל יום טוב כראוי. ומכל מקום צריך לאכול לפחות כביצה פת כדי לקיים מצות סעודה שלישית. (הלכה ברורה סי' רמט סי"ב).

לגבי תפילת מנחה, לכתחלה ראוי להקדים תפלת מנחה לסעודה שלישית, ובפרט על פי הקבלה, אבל אינו מעכב. (עיין במשנה ברורה סי' רצא ס"ק יא, ובכף החיים אות טו. אמנם בבן איש חי פרשת חיי שרה סעיף יד כתב, שלפי הסוד שגילה האר"י נראה שאם עשאה קודם תפילת המנחה לא יצא ידי חובה אף בדיעבד. ע"ש. אבל על פי הפשט אינו מעכב. וכנ"ל. וכן מבואר באור לציון ח"ב פרק כא ס"ז. ע"ש).

וה' יתברך יסיר המגיפה מעלינו, ונשמע ונתבשר בשורות טובות, תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

--------------------------------

ימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה (שנת התשפ"א), יחולו בימים שבת וראשון. לכן יש לנו כמה פרטים מיוחדים הנוגעים לשנה כזו.

תפילת ערבית
כשחל ראש השנה בשבת, מקדימים לומר קבלת שבת, ולא אומרים פרק "במה מדליקין" (הרמ"א סימן ער. חזון עובדיה עמוד עז).

בליל ראש השנה שחל בשבת, אחר התפילה, אומר השליח ציבור ברכת "מעין שבע", כפי שאומרים בכל ליל שבת. ובמקום "האל הקדוש שאין כמוהו", יאמר: "המלך הקדוש שאין כמוהו". (ואם טעה והזכירו לו באמצע הברכה, יחזור מיד ל"מגן אבות בדברו", ואם נזכר רק לאחר סיום הברכה, אינו חוזר שוב. שם עמוד פג).

בלילה השני של ראש השנה, כלומר, במוצאי שבת, אומרים בתפלה (אחרי "ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת"), "ותודיעינו", וכפי שמודפס במחזורים. ואם שכח ולא אמר ותודיעינו, אינו חוזר להתפלל, מאחר ומקדש לאחר מכן על כוס יין בביתו.

תקיעת שופר
מצוה מן התורה לשמוע קול שופר ביום ראש השנה. ואמרו רבותינו, שכל שנה שלא מריעים עליה (בתקיעת שופר) בתחילתה, מריעין עליה בסופה. כלומר, אם לא תוקעים בשופר, הדבר גורם סכנה שמא חס ושלום באותה שנה יארע דבר שאינו טוב. ועל פי הסוד, יש טעמים נשגבים בענין תקיעת שופר של ראש השנה. ואף על פי כן, בשנה שחל ראש השנה בשבת, חששו רבותינו שמא יבואו לטלטל את השופר ולהעביר אותו ברשות הרבים, ומאחר וידעו רבותינו את המשמעות העצומה של חטא של אחד מעם ישראל, לכן גזרו לבטל מצוה מן התורה ולא לתקוע בשופר בשנה שחל ראש השנה בשבת. (כי יש חילוק בין ביטול מצוה, כמו אי תקיעת שופר, לבין עבירה על איסור ממש).

ואמרו חז"ל (הגאון מהר"ם אלשיך דרוש ליום י"ז אלול), שעמדו רבותינו בתקנה זו, כי ידעו שאם יתקנו כן לתועלת עם ישראל, יבוא יום הכיפורים ויגמור את כפרתם של ישראל, באופן שלא יארע להם נזק מחמת אי תקיעת השופר. ואדרבה, ה' יתברך רואה שאנו מקיימים את מצוות רבותינו, ובזכות זה נזכה לשנה טובה ומבורכות.

ומאחר ואנו לא תוקעים בשופר ביום טוב ראשון של ראש השנה, לכן לא אומרים בתפלה "יום תרועה", שהרי אין זה יום תרועה, אלא אומרים "זכרון תרועה", כי בתפלה אנו מזכירים הרבה את ענין תקיעת השופר, אף על פי שבפועל אנו לא תוקעים. ומצאו רבותינו (בראש השנה כט:) סימוכין לענין זה מן הפסוקים, שבמקום אחד נכתב לגבי ראש השנה "יום תרועה", ובמקום אחר נאמר "זכרון תרועה", ומסבירים רבותינו, שפסוק אחד מדבר על ראש השנה שחל בשבת, והשני על ראש השנה שחל ביום חול. וכאן נרמזה תקנת חז"ל כבר בפסוקי התורה.

תפילות ראש השנה
כבר הזכרנו בעבר שיש מחלוקת הפוסקים האם מותר לבקש בקשות פרטיות בסיום התפילות בימי ראש השנה (אחרי "יהיו לרצון אמרי פי"). והמיקלים בזה, יש להם על מה שיסמכו. כי כן הורה הגאון רבי ישראל מסלאנט, שבזמנינו שהענינים הגשמיים חשובים מאד בעינינו, ויש להם ערך כדי שנוכל לעבוד את ה', לכן יש להקל בזה. (כוכבי אור עמוד רסב. וכן משמע קצת בבית יוסף סימן תקפד). אף שכמה גדולי עולם לא נהגו בזה, וגם יעצו לתלמידיהם שלא יעשו כן, מכל מקום מי שנוהג כן, מפני שמרגיש צורך גדול בכך, יש לו על מה שיסמוך. וכן דעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (הליכות שלמה פ"א אות טו). ושמענו מפי מגידי אמת שכן הורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.

ובשנה שחל ראש השנה בשבת, נחלקו הפוסקים האם גם כן רשאים להקל בזה, שהרי בסתם יום שבת אסור לבקש בקשות פרטיות בתפילה. ולכן לדעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל (אשרי האיש ח"ג פט"ו) אין להקל בזה. אבל לדעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ועוד, יש להקל בזה אפילו בשנה שיחול ראש השנה בשבת. וכן מורים ברוב הישיבות כיום, להקל בזה למי שמרגיש צורך גדול בדבר.

ר"ה שחל להיות בשבת אומרים "צדקתך" אחר תפלת מנחה (ש"ע סימן תקצח, חזון עובדיה עמוד קפה).

וה' יתברך ישמע תפלתינו, וימלא כל משאלות לבנו לטובה לעבודתו. אמן כן יהי רצון.


צפייה