שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
ט' אב תש"פ / 30 ביולי 2020

הגאון רבי גד יזדי שליט"א השיב אתמול דרך "האינסטרב" לשאלה דומה, שנשאלה מנערה בת שלוש עשרה שרוצה לשחק כך בתשעה באב, וזו תשובתו אליה, וממנה תלמדו: מרן בשלחן ערוך (סי' תקנד סעיף כא) כותב, שלא ילך ויטייל בשוק כדי שלא יבא לידי שחוק וקלות והיתול. האחרונים מסבירים שאיסור טיול בשוק בט' באב אינו משום "היסח דעת" מהאבלות, אלא כדי שלא יבוא לידי שחוק וקלות והיתול. ולפי זה כתב מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל בחזון עובדיה תעניות (עמוד שטו), שמותר לקרוא חדשות מתוך עתון יומי, או לשמוע חדשות ברדיו, שאע"פ שהוא גורם בזה היסח דעת מן האבלות, אבל אינו בא לידי שחוק וקלות והיתול. ע"ש.

לפי זה גם לגבי משחקים, אם הם משחקים כאלו שאינם מביאים לידי שמחה, שחוק קלות והיתול, יהיה מותר לשחק בהם. אבל משחקים שמביאים לידי שמחה, שחוק קלות והיתול, יש לאסור. והרי אפילו דברי תורה אסורים בתשעה באב משום שהם "משמחי לב", וכל שכן משחקים משמחים שאסורים. וכן אמרו שלא יעשה מלאכה בתשעה באב, "שאינו מרגיש בתעניתו", ולכן צריך להמנע מלהרבות במשחק בתשעה באב, כדי שלא ימנע מלהרגיש בתענית. כמובן, שילדה בגיל הזה, אם קשה לה התענית, יש להקל לה יותר. והכל לפי הענין.

 

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובהלכות אבילות וכיוצא בזה. וכן מותר ללמוד בספרי מוסר המעוררים את האדם לשוב בתשובה ולהטיב את מעשיו.

ואין אוכלים בערב תשעה באב, אלא עד סמוך לשקיעת החמה. ומשקיעת החמה חלה חובת חמישה עינוים אלו שהזכרנו.

אסור לרחוץ במים בתשעה באב, בין במים חמים בין במים צוננים, בין כל גופו בין מקצת גופו, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. לפיכך, ביום תשעה באב בבוקר, יטול ידיו עד קשרי אצבעותיו בלבד (דהיינו שישים מים רק עד מקום חיבור האצבעות לכף היד), ונוטל שלוש פעמים לסירוגין כדרך שנוטלים כל השנה, ויברך על נטילת ידים. וכן ינהג כשיוצא מבית הכסא, שיטול ידיו רק עד קשרי אצבעותיו.

לא ירחץ פניו בתשעה באב בבוקר, אלא לאחר שינגב ידיו, כשהן עוד לחות, יעבירם על גבי עיניו, ואם יש לו לפלוף ליד עיניו, או לכלוך אחר, מותר לרחוץ המקום המלוכלך. ומי שהוא מקפיד על נקיותו, ואין דעתו מיושבת עליו כשאינו רוחץ את פניו בבוקר, מותר לו לרחוץ את פניו בבוקר תשעה באב.

כלה, כל שלושים יום מיום חתונתה, מותרת לרחוץ את פניה במים, כדי שלא תתגנה על בעלה.

בהלכות שבעה עשר בתמוז הזכרנו, שמי שהדבר קשה לו מאד להמנע מצחצוח שיניים ביום התענית בבוקר, רשאי להקל לצחצח את שיניו, באופן שיזהר לבל יבלע שום טיפת מים, וכן יזהר שלא יכניס לפיו שיעור רביעית מים (שמונים ואחת מ"ל מים) בבת אחת. אולם בתשעה באב אין להקל בזה, אלא אם כן יש לו צער גדול בלי זה, או שסובל מריח רע מפיו, שאז יכול להקל בזה בתנאי נוסף, שיזהר מאד להוריד את פיו למטה, כדי שלא יבואו המים לגרונו. (וביום הכפורים אין להקל בדבר).


צפייה