שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
כ"ז שבט תש"פ / 22 בפברואר 2020

יכולים לשיר ואין זה ענינם שיש אדם שמקליט לפני זמן רבינו תם.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


שאלה: מהו זמן "רבינו תם" שיש המחמירים להמתין לו בצאת השבת, והאם יש לנהוג בחומרא זו?

תשובה: נודע הדבר, כי על פי דין התורה, כל יום, נמשך אחר הלילה שלפניו. כלומר, השבת מתחילה משקיעת החמה במוצאי יום ששי, ועד צאת הכוכבים של יום השבת, שהוא ליל יום ראשון.

וזמן "צאת הכוכבים", הוא הקובע אימתי מסתיים אותו היום ומתחיל היום שלאחריו לרוב דיני התורה, וכן לענין צאת השבת, אסור לעשות כל מלאכה עד לזמן צאת הכוכבים. ומשעת צאת הכוכבים, יצאה השבת והתחיל ליל יום ראשון.

מחלוקת הגאונים ורבינו תם
והנה מצאנו מחלוקת עצומה בין רבותינו הראשונים, אודות שיעור זמן "צאת הכוכבים", שלדעת הגאונים, (שהם רוב חכמי ישראל הסמוכים לזמן הגמרא), זמן צאת הכוכבים הוא אחרי שלש עשרה וחצי דקות מזמן שקיעת החמה. ואילו לדעת רבינו תם, זמן צאת הכוכבים הוא מאוחר יותר, כשיעור שבעים ושתים דקות (זמניות, כלומר, דקות שמחושבות בכל יום לפי אורכו) מזמן השקיעה

מנהג ארץ ישראל 
בארץ ישראל, ובהרבה מקומות בגלויות ישראל, נהגו לחשב זמן צאת הכוכבים על פי שיטת הגאונים, דהיינו שאחר שלש עשרה וחצי דקות מזמן שקיעת החמה (ועוד תוספת כל שהיא, מחמת דין "תוספת שבת" שלא נאריך בו כעת), כבר נהגו לעשות הבדלה, ולאחר מכן התירו לעשות מלאכה, כי השבת כבר יצאה לה. וכן מחושב זמן "צאת השבת" ברוב לוחות השנה המצויים כיום. (אלא שבלוחות מהודרים המצויים כיום, מופיע מידי שבוע גם זמן "רבינו תם", ולעיתים הוא מופיע בראשי תיבות ר"ת).

כיצד יש לנהוג למעשה
ובאמת אילו הוכרעה ההלכה שלא כדעת רבינו תם, מפני שרוב או כל הפוסקים היו דוחים דבריו, לא היה מקום כל כך לחוש לדעתו, וכפי שאנו פוסקים בכל ענין על פי כללי ההוראה המסורים לנו מדור דור. אלא שבנדונינו אין הדבר כן, כי רבים ועצומים מרבותינו הראשונים, סוברים שהעיקר להלכה כדעת רבינו תם. ולשיטה זו, העושה מלאכה במוצאי שבת קודם לזמן זה, הרי הוא באיסור סקילה (כי עון חילול שבת עונשו בסקילה). וכן דעת רבינו האי גאון, והראב"ד, והרז"ה, והרמב"ן, והרשב"א, והרא"ה, והריטב"א, והר"ן, והרב המגיד, והמאירי, והרב אוהל מועד, והסמ"ג, והרוקח, והמרדכי, ורבינו פרץ, והרא"ש, ורבינו ירוחם, ועוד. ולא עוד אלא, שכן פסקו להלכה מרן השלחן ערוך והרמ"א, וכן דעת המבי"ט והרדב"ז ומהר"י קולון והגאון מהר"ח אבולעפיא ועוד.

דברי רבינו יעקב פראג'י
והנה לפני למעלה משלש מאות שנה, קם הגאון מהרי"ף (רבי יעקב פראג'י, מגדולי הפוסקים במצרים, חבירו של הגאון בעל גינת ורדים), וחיבר קונטרס שלם להוכיח שהעיקר להלכה כדעת רבינו תם, ושלא כמו שנוהגים ברוב קהילות ישראל.

אלא שבזמנו, לא היו נוהגים במצרים לחוש לשיטת רבינו תם בכלל, והיה הגאון מהרי"ף מסתפק אם יש טעם בכלל שיפרסם דבריו, וכך כתב בסוף תשובתו בענין זה: "וגם אני היום, כמו חמישים שנה ויותר שעמדתי על הדבר הזה, ואני מתהלך בו בתום לבבי (שהיה רוצה שינהגו לחומרא כדעת רבינו תם ולא היו שומעים לו), ואפילו נוות ביתי (אשתו) אינה שומעת לי בדבר הזה, שאומרת לי בפירוש אני הולכת בדרך שהולכים כל היהודים. אלא היא נוהגת להמתין רק כרבע שעה יותר משאר בני העיר, אבל אינה ממתינה כל כך עד שיגיע זמן רבינו תם, נמצא (יוצא ש) הקונטריס שחיברתי, לעצמי חברתיו (כי רק הוא היה מחמיר כשיטת ר"ת), ולא נתעוררתי לשלחו (כלומר לפרסמו) אלא מפני שבחלום אמרו לי מן השמים, שטוב הדבר שיתפרסם הקונטרס הזה בעולם, שעל ידו הרבה ינהגו כשיטת רבינו תם, ואפשר שעל ידי זה תתקרב הגאולה". 
 
וכן כתבו עוד גאונים רבים, שראוי לכל חרד לדבר ה', להחמיר כשיטת רבינו תם ורוב הפוסקים, שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת לפני שיגיע זמן רבינו תם, ולכל הפחות נכון להחמיר כשיטה זו באיסורי תורה, כגון הדלקת אור החשמל וכדומה. וכן כתב להלכה מרן הרב שליט"א, שעם כל זה שהוא תמיד משתדל להקל ולא להחמיר, מכל מקום בספרו שו"ת יביע אומר, האריך בנדון זה. ובדרשותיו היה מעורר על הדבר, בפרט בימי עשרת ימי תשובה, שנכון מאד להחמיר בחומרת רבינו תם. וכן ראוי לנהוג גם בכל השנה. ובזמנינו ברוך ה', רבים מאד נוהגים להחמיר כשיטת רבינו תם.


צפייה