שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
ל' חשון תשע"א / 7 בנובמבר 2010
שלום וברכה!
 
מרן הרב שליט"א חיוה דעתו באופן כללי, כי מי שמת אצלו גזע המוח בצורה ברורה מעל לכל ספק, ואין הוא מרגיש שום הרגשה ואינו מגיב כל תגובה שהיא, ונבדק בצורה אחראית ויסודית שאינו נושם כלל בכחות עצמו, אפילו בנשימות חלושות, הרי דינו כמת לכל דבריו, אף על פי שבעודו תחת המכונות הוא נראה כחי, ונשמר כך לאורך זמן בחמימות אברים ושאר פעילויות הגוף הבסיסיות. וכבר נתבאר ענין זה בספר "רוח יעקב" באריכות רבה.
 
אולם, מכיון שלעת עתה אין בידינו בירור מספיק על מדת אחריותם של הרופאים שביצעו את הבדיקות לקביעת מיתת המוח בצורה נכונה, ופעמים רבות נודע בודאות שהרופאים מיהרו לקבוע מוות מוחי על אף שלא היה זה מוות מוחי, לכן, ללא בירור מדוקדק של רופא ירא שמים המתמחה בתחום זה (כגון הרב ד"ר מרדכי הלפרין, או הרב פרופ' אברהם סופר), או על כל פנים לאחר התייעצות טלפונית איתו, אין למהר להחשיב את החולה למת.
 
כל זאת בענין ניתוק חולה שכזה ממכונות ההנשמה וכדומה. אבל לענין הפסקת הטיפול התרופתי וכיוצא בזה, יש להקל יותר, ויש להוועץ עם תלמיד חכם הבקי בענינים אלה.
 
לגבי תרומת אברים, השאלה מורכבת יותר, שהרי יש בדבר חששות הלכתיים כבדי משקל, כגון ענין ניוול המת, ואיסור הנאה מן המת, ועוד ועוד, וכפי שנתבאר בספר הנ"ל.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

צפייה