שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
ט"ו חשון תש"פ / 13 בנובמבר 2019

זו סכנת נפשות, ועל ענין כזה בודאי שלא גזרו רבותינו.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


לקיחת תרופות בשבת

דין נטילת תרופות בשבת
בדברי רבותינו במסכת שבת, מבואר שכל מיני רפואות, אסור לעשותן בשבת. ובכלל זה, לקיחת תרופה המרפא איזה חולי וכדומה. וטעם האיסור בזה, הוא מחמת גזירת חכמים, משום "שחיקת סממנים". שראו רבותינו חכמי התלמוד, שהאדם מחמת הבהלה שיש לו במקום חולי שלו או של קרובו, עלול לבא לידי איסור תורה בהכנת התרופה לחולה, למשל על ידי שחיקת הסמננים לתרופה, (דהיינו טחינת העשבים לתרופות שהיו נוהגים בימים ההם), ועל כן אסרו להשתמש בשבת בכל סוג שהוא של תרופה. (אך לפי מה שיבואר, יש אופנים שמותר להתרפאות בשבת).

יש אומרים שבזמנינו שלא רגילים לייצר תרופות בבית, לא שייכת גזירה זו. ולדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יש לצרף דיעה זו להקל בכמה מקרים.

תרופה של הצלת נפשות
כתב מרן הבית יוסף (סימן שכח) בשם רבותינו הראשונים, כי ברור הדבר שלא אסרו רבותינו שום דבר, במקום פיקוח נפש ממש, כלומר, כאשר יש חשש שמחמת החולי יבא החולה לידי מיתה, שהרי אין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש, ואפילו במקום ספק פיקוח נפש, חובה לחלל את השבת, ואפילו אם יש כמה ספקות לומר שאין מדובר בפיקוח נפש, לעולם מחללין את השבת עבור חולה כל שיש צד שיוכל לבא מתוך חוליו לידי סכנה. ואפילו במלאכות האסורות מן התורה, כגון נסיעה ברכב וכדומה, חייבים לעשותן עבור פיקוח נפש. ולא גזרו רבותינו על איסור נטילת תרופות בשבת, אלא לחולה שיש לו איזה מיחוש (כאב או חוסר נוחות), אבל הוא מתהלך כבריא, שאז אסור לו לקחת תרופה לחוליו.

למי מותר ליטול תרופות בשבת?
אדם הסובל מעט מחוסר נוחות בבטנו ביום השבת, אסור לו לקחת תרופה שמרפא את החולי ממנו הוא סובל. וכן אדם הסובל מצינון או משיעול בשבת, אסור לו לקחת תרופה לרפא את החולי ממנו הוא סובל. אבל אם גדול הסבל שלו עד כדי כך שהוא חולה בכל גופו או שהוא צריך כבר לשכב במיטה, אף על פי שלא נשקפת סכנה לחייו של החולה, מכל מקום מותר לו לקחת תרופה לרפא את חוליו, כי בחולה כזה לא גזרו רבותינו איסור משום שחיקת סממנים. וכל שכן במקום פיקוח נפש ממש, שאז מותר לעשות עבור החולה כל מה שיצטרכו עבורו לרפואתו.

דין ילד קטן
ילדים, עד גיל תשע שנים, לא שייכת בהם גזירת רבותינו בענין רפואות בשבת. ולכן מותר לתת להם תרופות, וכל כיוצא בזה בשבת. (חזון עובדיה שבת, חלק ג, עמוד שסא).

ולסיכום: אדם שאינו חולה ממש, רק הוא סובל מאיזה מיחוש, כגון שיעול או כאב בטן, והוא הולך כבריא, אסור לו ליטול בשבת תרופות המרפאות את החולי שלו. אבל אם חלה כל כך עד שכל גופו דואב בחוליו, או שהוא נאלץ לשכב במיטה, מותר לו ליטול תרופות לרפואתו. וילד עד גיל תשע, מותר לו ליטול תרופה בשבת.

ויש בזה עוד פרטי דינים מרובים, וכפי שיבואר בהלכה הבאה.


צפייה