שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
י"ז סיון תשע"ט / 20 ביוני 2019

הערה נכונה. ומרן זצ"ל דן בזה בספרו חזון עובדיה חלק חמישי עמוד רו והלאה. ושם דן אם יש להקל מטעם פ"ר דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, כי יש אומרים שבגזירת חכמים הדומה לאיסור תורה (כמו איסור מחיקה שלא על מנת לכתוב) אין להקל אפי' כשלא ניחא ליה. ועיין שם שהאריך בזה.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


עוגות שיש עליהן אותיות

שאלה: האם מותר לאכול "עוגת יום הולדת" או ביסקויט שיש עליהם אותיות בשבת?

תשובה: בענין זה דנו באריכות רבותינו האחרונים, שהרי אחת המלאכות האסורה בשבת היא מלאכת "מוחק", ובמקרה שלנו, מי שאוכל עוגה שיש עליה אותיות, מוחק את הכתב שהיה עליה, ולכן לכאורה יש לאסור לאכול בשבת עוגות או עוגיות שיש עליהן אותיות. וכן פסק הרמ"א (בסימן שמ), "ואסור לשבר עוגה שכתוב עליה כמין אותיות, שהרי זה מוחק".

אולם הרוקח (סימן רצו) כתב, "מנהג אבותינו שמושיבים את התינוק ללמוד בחג השבועות, משום שבשבועות ניתנה התורה, והתינוק יושב בחיקו של הרב, ומביאים לוח שכתוב עליו א' ב' ג' ד', וכן פסוק תורה ציוה לנו משה, וקורא הרב את הפסוקים, והתינוק קורא אחריו, ונותן על הלוח מעט דבש, והתינוק אוכל את הדבש. ואחר כך מביאים עוגה שנילושה בדבש, וכתוב עליה, ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים, ואחר כך מאכילים את התינוק את העוגה". ומבואר לכאורה בדברי הרוקח שמותר לאכול בשבת עוגה כזו שיש עליה אותיות. וכן הוכיח להקל הגאון מהר"ש הלוי (סימן כו).

אולם יש שדחו את הראיה מדברי הרוקח, וכתבו שעדיין יש בזה איסור מדרבנן, שאף על פי שהתורה אסרה למחוק רק "על מנת לכתוב", וכאן המחיקה אינה מיועדת לכתיבה אחרת, שהרי העוגה נאכלת, בכל זאת יש בזה איסור מדרבנן. כן כתב בפירוש המרדכי (בפרק כלל גדול שסט), שיש בזה איסור מדרבנן.

והטורי זהב (סימן שמ) כתב, שלדעתו יש להקל בדבר. משום שאכילת העוגה היא צורה של אכילה, ולא צורה של עשיית מלאכה. ולעומתו כמה אחרונים, ובכללם הגאון החזון איש (דיני שבת סימן סא) כתבו שאפילו בצורה של אכילה יש איסור בעשיית מלאכה, (מלבד מלאכת בורר וטוחן, שמותרות בצורה של אכילה, כפי שלמדנו בהלכות בורר ובהלכות טוחן).

והגאון מהר"ש הלוי כתב עוד, שלדעתו לא שייך איסור באכילת האותיות, אלא כאשר האותיות כתובות על גבי העוגה בצבע (כמו צבע מאכל, או קרם מיוחד לאותיות), אבל כאשר האותיות עשויות מגוף העוגה, לא שייך בכלל איסור מחיקה בשבת. והאחרונים האריכו בהסבר הדברים, והביאו ראיות רבות בזה. גם הגאון היעב"ץ (במור וקציעה סימן שמ) הוכיח כדברי המהר"ש הלוי, שהרי היו אוכלים במקדש את לחם הפנים, ובלחם הפנים היו צורות מכל צד (כמבואר במנחות צו.), ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה את ראייתו, כי באמת לא היו על לחם הפנים צורות של אותיות ממש, והוכיח כן מדברי הראשונים.

ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה ח"ה עמוד רכה), שאם הכתב שעל גבי העוגה עשוי מגוף העיסה של העוגה, כמו בביסקויט "פתי בר", אין ספק שיש להקל לאכול מהעוגות הללו בשבת, שלא שייך בזה איסור מחיקה בכלל. וגם כאשר האותיות כתובות על גבי העוגה באמצעות קרם או צבע מאכל, המיקל לאכול ממנה בשבת ולקלקל את האותיות, יש לו על מה שיסמוך. ובפרט כאשר עושים כן בדרך האכילה, ולא בשבירת האותיות ביד, שאז יש להקל בזה יותר בפשיטות.


צפייה