שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
י"ב אדר ב תשע"ט / 19 במרץ 2019

מפורש שם בגמרא, בחגיגה ח., שישראל יוצאים ידי חובת שמחה במה שאוכלים מבשר בהמה, וכמו שפירש רש"י שם.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


שאלות ותשובות הלכה יומית - בשר בפורים – מי כמוך – העיר לוד

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם יש צורך לאכול בשר בפורים?

תשובה: נאמר במגילת אסתר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". ומכאן שאנו מחוייבים בשמחה בפורים. ובמסכת חגיגה (דף ח.) למדנו, שאין שמחה, אלא בבשר ויין. כלומר, כדי שהשמחה תהיה שלימה, יש צורך באכילת בשר ושתיית יין. ושם מבואר שבבשר של עוף לא מתקיימת השמחה כמו בבשר בקר, שהוא חשוב יותר. וכן כתבו הרבה פוסקים, ובכללם רבינו היעב"ץ (מור וקציעה ס"ס תרצו) ועוד. ולכן נכון להדר לאכול בסעודת פורים דוקא בשר בקר. וגם נשים מחוייבות בסעודת פורים, ולכן גם להן נכון לאכול בשר, ולשתות מעט יין. כן כתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות פורים (עמוד קעח).

 

שאלה: אצלינו נוהגים לומר פיוט "מי כמוך" בשבת זכור, בין פסוקי דזמרה לברכות קריאת שמע. (אחרי "נשמת כל חי"). האם אפשר להמשיך במנהגינו?

תשובה: פיוט מי כמוך, שכתב רבי יהודה הלוי, (ומרן זצ"ל כתב עליו ביאור), הספרדים ובני עדות המזרח נהגו לאומרו בנגינה, בשמחה ובטוב לבב. ורבי יהודה הלוי תיקן את הפיוט, לומר אותו כפי שנהגתם. וכן נהגו בכמה מקומות בישראל. אולם אחר כך בדורות המאוחרים יותר, הסכימו האחרונים שנכון יותר לבטל את המנהג הזה, משום שאין להפסיק ולדבר אפילו בפיוטים יקרים באמצע פסוקי דזמרה, וכן לא אחרי אמירת "ישתבח". אלא דוחים את אמירת הפיוט אחרי חזרת השליח ציבור את התפלה, ולאחר "קדיש תתקבל". ולכן אם הדבר אפשרי בדרכי שלום לשנות את המנהג אצלכם, נכון שתעשו כך, ותנהגו כמו שנהגו ברוב תפוצות ישראל כיום, שאומרים את הפיוט אחרי התפלה, ששם נכון יותר לאומרו. וכן הנהיג מרן זצ"ל בהרבה מקומות. (חזו"ע עמוד מ מו). וכן הדין לגבי קריאת שאר הפיוטים, שיש אומרים פיוט אחרי שירת הים בשבת פרשת בשלח, ויש שאומרים שם פיוטים אחרים בימים הנוראים, וטוב שישנו מנהגם כמו שכתבנו. וכן כל כיוצא בזה.

 

שאלה: ישנה קביעה מדעית, שהעיר לוד של היום, נמצאת במקום של לוד העתיקה, שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. האם יש לקרוא מגילה בי"ד או בט"ו?

תשובה: אף על פי שישנן כמה ערים שיש לגביהן מחשבה שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון, מכל מקום בזמנינו נהגו לקרוא ביום ט"ו אך ורק בעיר הקודש ירושלים, ששם אין ספק שירושלים נמצאת בדיוק במקום בו היתה בימות יהושע. אבל לגבי העיר לוד, אף על פי שבגמרא (מגילה ד.) מבואר שלוד היתה מוקפת חומה מימות יהושע, מכל מקום יש ספק שמא לוד של היום אינה בדיוק במקום של לוד העתיקה, וכן יש להסתפק בזה בכל שאר הערים. לכן למעשה הורה מרן זצ"ל שיש לקרוא שם בברכה ביום י"ד, ויקראו שוב בלי ברכה ביום ט"ו. (הוראת מרן זצ"ל בזה הובאה בספר ילקוט יוסף עמוד שנח, סימן תרפח).


צפייה