שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
כ"ט אלול תשע"ח / 9 בספטמבר 2018

מותר לבקש בקשת פרטיות בראש השנה, אך יש להזהר שלא להתחנן יותר מדאי רק על ענינים גשמיים, אלא יבקש פרנסה טובה כדי שיוכל לעבוד את ה' בנחת וכדומה. 

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


הדלקת נרות בימי ראש השנה

הדלקת הנרות בערב ראש השנה
ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום, קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, כגון מהאש הדולקת בכיריים או בנר נשמה, ותדליק את הנרות, שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב. והדין כן הוא גם בשאר ימים טובים, שאם לא הדליקה האשה נרות לפני שקיעת החמה, תוכל להדליק נרות אחר צאת הכוכבים מאש אחרת.

ברכת שהחיינו בשעת ההדלקה
יש נשים שנהגו, שבשעת הדלקת הנרות בערב ראש השנה, וכן בכל ערב יום טוב, הן מברכות גם כן ברכת שהחיינו על הדלקת הנרות. ומכל מקום לא נכון לנהוג כן לכתחילה, כי בדברי הפוסקים מבואר שלא תיקנו רבותינו לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות. וכן הגאון שאלת יעב"ץ (סימן קז) כתב, "מה שנהגו לברך שהחיינו עם הדלקת הנרות של יום טוב, אין לו יסוד, כי לא נזכר דבר זה בפוסקים". ורק בשעת הקידוש, כאשר מברכים שהחיינו, גם הנשים יוצאות ידי חובת הברכה, יחד עם כל השומעים. (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד סב). ומי שבירכה שהחיינו בשעת הדלקת הנרות, עליה להזהר שלא לענות "אמן" על ברכת שהחיינו בשעת הקידוש.

הדלקת נרות של היום השני של ראש השנה
גם בליל יום טוב שני של ראש השנה יש להדליק נרות "יום טוב", ויש נוהגות להדליק נרות לפני שקיעת החמה של היום הראשון, ויש שנוהגות להמתין ולא להדליק עד זמן צאת הכוכבים, שיצא כבר יום טוב ראשון של ראש השנה. ומן הדין, מותר להדליק נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון לפני שקיעת החמה, כדי שיהיו הנרות דלוקים עבור יום טוב שני, שאין זה בכלל האיסור ש"לא להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני", כי הנרות מאירים גם עבור היום הראשון של ראש השנה. (התוספות ביצה כב. חזון עובדיה עמוד קפב).

ולסיכום: יש להדליק נרות בערב ראש השנה, וטוב שלא לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות. ויש להדליק נרות לכבוד היום השני של ראש השנה, ומותר להדליקם לפני שקיעת החמה של יום טוב ראשון.


צפייה