שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
א' סיון תשע"ח / 15 במאי 2018

בשלחן ערוך סימן תק"י מבוארים דיני ברירה ביום טוב. והכלל הוא שביום טוב, כאשר אדם אוכל, מותר לו לברור באיזו צורה שנח לו יותר. שאם הפסולת מרובה, יוציא הפסולת. וכן להיפך. אבל עדיין יש אופנים שברירה אסורה לגמרי, כמו שמבואר בשלחן ערוך סימן תקו, ולכן אסור לנפות קמח ביום טוב. וכמו שמבואר שם.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


שימוש ב"פומפייה" בחג

שאלה: אני מעוניינת להכין חביתות ירק מתפוחי אדמה בחג השבועות. האם מותר להכינן בחג?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור לעשות מלאכה ביום טוב (כלומר בחג), כשם שאסור לעשות מלאכה בשבת, חוץ ממלאכה הנקראת "מלאכת אוכל נפש", שהיא מלאכה המיועדת להכנת מאכלים לכבוד החג, שהתירה התורה לעשותן. כגון, בישול, טיגון, וכיוצא בזה.

מלאכות שאסור לעשותן ביום טוב
יש מלאכות שאף על פי שהן מיועדות ל"אוכל נפש", בכל זאת אסור לעשותן ביום טוב. ולמשל, אסור לאדם לקצור שדהו או לבצור כרמו בחג, וכן אסור לקטוף פירות מן האילנות ביום טוב, אפילו שעושה כן על מנת להשתמש בחטים או בענבים למאכל ביום טוב עצמו. וכן אסור לאדם לעמר ולדוש את התבואה ביום טוב, וכן אסור לברור ביום טוב, ואסור לטחון ביום טוב, וכפי שנבאר.

הטעם שהמלאכות הללו אסורות
נחלקו הפוסקים, אם המלאכות הללו שהזכרנו שאסור לעשותן ביום טוב, נאסרו מן התורה, או שרבותינו גזרו שלא לעשותן.

כי יש אומרים, שהטעם שאסור לקצור פירות ולבצור ענבים ביום טוב, הוא מפני שדרכם של בני האדם, לקצור את כל השדה בבת אחת, וכן לבצור את כל הכרם בבת אחת, ולכן אסרו חכמים לקצור ולבצור ביום טוב, כדי שלא יבוא אדם לידי טרחה יתירה ביום טוב. ולפיכך, אין איסור בעשיית המלאכות שהזכרנו, אלא מדרבנן (מדברי רבותינו), ולא מן התורה.

ולעומתם יש אומרים שמלאכות אלו נאסרו מן התורה ביום טוב. ובתלמוד ירושלמי הסמיכו זאת רבותינו על הפסוקים (כלומר, הביאו מקור לאיסור עשיית מלאכות אלו מן הפסוקים ממש).

דברי התלמוד ירושלמי
מדברי הירושלמי נוכל ללמוד את כללי הדברים, אילו הן המלאכות שמותר לעשותן, ואילו הן המלאכות שאסור לעשותן, וכך אמרו בירושלמי:

נאמר בתורה, "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", ומיד לאחר מכן נאמר בתורה "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת", ללמדינו, שלא כל מלאכת "אוכל נפש" הותרה ביום טוב, אלא רק מ"שימור ואילך". ו"שימור", הוא שמירת המצות, של יחמיצו בשעה שהן בצק. כלומר מזמן לישת הבצק והלאה, מותר לעשות כל מלאכה לצורך אוכל נפש, אבל מלאכות שנערכות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב.

לפיכך, לישת הבצק, אף על פי שהיא אסורה בשבת, ביום טוב היא מותרת, וכן טיגון ובישול וכיוצא בזה, מותר לעשותן ביום טוב. אבל מלאכות קצירה, או דישה או סחיטה או ברירה, שהן מלאכות שנעשות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב, כפי שהן אסורות בשבת.

שימוש בפומפייה
לאור מה שלמדנו, נוכל ללמוד לגבי הכנת קציצות ירק (לטקס) ביום טוב, שהאשה לוקחת תפוחי אדמה, וגוררת אותם על ידי מורג חרוץ (פומפיה), ואחר כך עושה מהם עיסה ומטגנת קציצות. ולכאורה היה נראה שאסור לעשות כן ביום טוב, משום שגרירת הירקות על ידי כלי המיוחד לכך, דומה למלאכת טוחן האסורה בשבת, ומלאכה זו אסורה גם ביום טוב, שהרי היא בכלל המלאכות הבאות לפני לישת הבצק, (כאשר טוחנים את החטים לעשות מהן קמח).

אולם למעשה מותר לגרור ביום טוב ירקות לצורך טיגון וכדומה, מפני שהיקלו חכמים בדבר במטחנה או פומפייה פרטית שיש בבתים, מפני שאין דרך (אין רגילות) לגרור הרבה ירקות במגררת כזו, אלא מעט לפי מה שיש בו צורך ליום טוב עצמו. ומאחר ואי אפשר לגרור את הירקות מראש, שהרי טעמם מתקלקל לאחר יום, לכן יש להקל בדבר.

ולסיכום: מותר לגרור ירקות במגררת מיוחדת ביום טוב, כאשר הפעולה חיונית ביום טוב, כמו גרירת תפוחי אדמה.


צפייה