שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
כ"ה שבט תשע"ח / 10 בפברואר 2018

אם מדובר באנשים שעושים קידוש וכדומה, יש אומרים שאינם אוסרים את היין. ובמקום צורך יש מקום להקל כדבריהם. ולכתחילה יקח יין מבושל, או מפוסטר, שיין כזה אינו נעשה נסך אפילו על ידי גוי.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


דין ישראל המחלל שבת לענין יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. וכאשר נתבאר.

דין אדם שאינו שומר תורה ומצוות
ועתה נבוא לדון ביין שנגע בו יהודי המחלל שבת, האם יש בו חשש יין נסך או לא?

ובאמת שלענין כמה וכמה דינים, דין יהודי המחלל שבת שווה לדין הגוי. והוא שנקרא "ישראל מומר".

אולם מבואר בפוסקים כי יש שני סוגים של "ישראל מומר". האחד, הוא יהודי שמזלזל באחת ממצוות התורה, והוא עושה כן "להכעיס", כלומר, כדי למרוד בה'. וסוג זה אינו שכיח במקומותינו.

והסוג השני, הוא ישראל המחלל שבת, שאפילו אם עושה כן רק "לתיאבון", כלומר, מפני שהוא הולך בשרירות לבו למלאות תאוותיו, מכל מקום הרי הוא נחשב כגוי לענין כמה דינים, וכן לגבי דין "יין נסך", דינו כדין גוי, מפני שחילול השבת הוא עוון חמור יותר משאר העוונות, כי בהיות היהודי מחלל שבת, הרי הוא מראה בעצמו שאינו מאמין במעשה בראשית. ואף שהוא עומד בקדושתו, קדושת ישראל, שהרי ישראל שחטא עדיין ישראל הוא, מכל מקום לעת עתה, עד שיחזרו כל ישראל בתשובה בעזרת ה', דינו לענין זה כדין גוי.

אולם זהו דוקא כאשר אותו יהודי מחלל שבת במלאכות האסורות מן התורה. וכגון שהוא נוסע בשבת במכונית, שיש בנסיעה במכונית כמה איסורי תורה, כגון איסור הבערה ועוד. וכן צריך שיחלל שבת בפני עשרה מישראל. שרק אז דינו כגוי לענין יין נסך. אבל אם חילל שבת בסתר, אינו נחשב למומר לענין זה. אולם לדאבוננו, רוב מחללי השבת בזמנינו הם מחללי שבת בפרהסיא, שהרי הם נוסעים במכוניותיהם ברחובות קריה בעצם יום השבת.

ומעתה לעיקר הדין, נראה שיהודי שהוא מחלל שבת, שמזג יין לכוס של יהודי אחר, אותו היין אסור בשתיה. כדין יין נסך, שאסור בשתיה אם מזגו אותו הגוי. ולכן אותם ההולכים לאכול ולשתות במסעדות, עליהם להזהר היטב שלא ימזוג להם יין מלצר יהודי שאינו שומר שבת, כי בזה נאסר יינם שבכוס בשתיה. אולם אם לא מזג המלצר מן היין, אלא רק פתח את הבקבוק, אין היין שבתוך הבקבוק נאסר בשתיה, וכן אם מזג מן היין, לא נאסר כל היין שבבקבוק בשתיה, אלא רק היין שמזג לתוך הכוס.

דין המחללי שבת שבזמנינו
כתב הגאון רבי בן ציון ליכטמן, בשו"ת בני ציון, שאף על פי שמעיקר הדין מומר לחלל שבת אוסר את היין במגעו. מכל מקום נראה, שאלה מישראל שבזמנינו, שיש בהם שמתפללים תפילת שבת ועושים קידוש, ואחר כך הולכים ומחללים שבת במלאכות דאורייתא ודרבנן, אין הם אוסרים את היין במגעם. שהרי כל הטעם שמי שמחלל שבת נחשב כגוי, הוא מטעם שעל ידי חילול שבת נראה עליו שהוא כופר במעשה בראשית, ולכן הוא נחשב כמי שאינו מקיים את כל התורה כולה, אבל זה שאומר בפירוש בפיו "ויכולו השמים והארץ" וכו', אי אפשר להחשיבו ככופר, ואינו אוסר יין במגעו. והסכימו לדבריו פוסקים רבים. ויש חולקים בדבר. ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שהמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך. (ובספר אביר הרועים חלק שני, הארכנו בפרק מיוחד בענין השקפת מרן זצ"ל לגבי החילוניים והחילוניוּת, והבאנו מדבריו בזה בצעירותו ובזקנותו. עיין שם).

ולסיכום:  יין שנגע בו יהודי מחלל שבת בפרהסיא, הרי דינו כדין יין נסך. ולכן מקפידים מאד ביקבים כשרים, שכל מהלך ייצור היין יהיה אך ורק על ידי פועלים שומרי שבת. ואם מזג יהודי שאינו שומר שבת יין לתוך כוס, הרי היין שבכוס אסור בשתיה. אבל שארית היין שבבקבוק, מותר בשתיה, ולא נאסר כלל. יש אומרים שאם היהודי המחלל שבת הוא מתפלל תפילת שבת ואומר קידוש, אין הוא נחשב כגוי, ואינו אוסר את היין במגעו. ויש חולקים. והמיקל בדבר יש לו על מה שיסמוך.

ובהלכה הבאה נבאר עוד מענין זה.


צפייה