שאלות ותשובות הלכה יומית

< השאלה הקודמת

השאלה הבאה > >

תאריך השאלה:
כ"ג ניסן תשע"ז / 19 באפריל 2017

אסור לעשות כן. ולחתן מותר לפנות בשם פרטי בתוספת תיאור כבוד, כגון רבי פלוני.

השאלה נשאלת בתגובה להלכה:


קריאה בשם אביו או אמו – איך קרא מרן זצ"ל לילדיו

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי?

תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, בדומה למה שהוא מתיירא כשהוא מזכיר את שמו של השם יתברך. 

ורבינו הרמב"ם הוסיף, שאפילו לקרוא לאחרים ששמם כשם אביו אסור, וכגון שיש לו חבר ששמו כשם אביו שמואל, אסור לו לקרוא לחבירו בשם שמואל. אלא יקרא לחבירו באיזה כנוי שיש לו, וכגון אם שמו שמואל, ויש שקוראים אותו שמוליק, יוכל לקרוא לחבירו בכינוי זה, אבל בשמו המלא "שמואל" לא יקרא לו. ויש לדין זה של הרמב"ם סימוכין בש"ס, ודבריו הובאו להלכה. אולם המנהג בזה הוא לכאורה שלא כדברי הרמב"ם, שהרי הכל נוהגים להקל לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו, ולא חוששים בזה לפגיעה בכבוד האב.  

ובאמת שמדברי הרמב"ם במקום אחר נלמד, שדין זה אינו שייך לגבי כל שם, שכן בתשובה כתב הרמב"ם, שדין זה הינו דווקא בשם "פלאי", כלומר שם מיוחד שאינו נפוץ, שאז אסור לקרוא לחבירו בשמו כאשר שמו כשם אביו, וכגון ששם אביו מתושלח, או בועז, שהם שמות שאינם נפוצים, וכך הוא גם שם חבירו, אז אסור לו לקרוא את חבירו בשם "מתושלח". והיינו אפילו שלא בפני אביו. אבל בשם שאינו פלאי, מותר לקרוא לחברו בשמו. וכגון, ששם אביו שמואל, ושם חבירו שמואל, הרי שמותר לו לקרוא לחבירו שמואל, אבל אם היה הדבר בפני אביו, אין זה ממדת דרך ארץ לקרוא לחברו בשמו, ונכון להמנע מכך.

מה שנהגו בעדות המזרח והמערב, לקרוא לבנים בשם הסבים והסבתות, הדבר מותר ונכון בלי פקפוק, משום שזהו כבודם ורצונם של ההורים, שילדיהם יקראו לילדיהם אחריהם בשמותם, ורצונו של אדם הוא כבודו. וגם בפני ההורים (הסבים והסבתות) קוראים לילדים בשמותיהם.

וכתבנו בזה בספר אביר הרועים (חלק ב), והבאנו שכן היה מורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל וכן נהג בעצמו.

ואף שמנהג בבל (מקום הולדתו של מרן זצ"ל) היה להמנע מלקרוא לנכדים בשם הסבים, מפני כבוד ההורים (שהם הסבים והסבתות), מכל מקום מעשה שהיה כך היה: שבשמחת הברית אחר הולדת בנו הראשון של מרן זצ"ל, הגיע אביו רבי יעקב זצ"ל, ונגש בלחש לבנו, (הלא הוא מרן זצ"ל), שאל אותו, כיצד אתה מתעתד לקרוא לבנך? השיב לו מרן, "אברהם", על שם חמי רבי אברהם פטאל, שהוא מבני העיר חלאב שנוהגים לקרוא בשם הסבא. אמר לו אביו, ומה אתי? השיב לו מרן זצ"ל, הלא אנו בבלים, והבבלים חוששים שלא לקרוא לבנים על שם ההורים בחייהם. אמר לו אביו רבי יעקב, אני איני חושש לזה! ועל כן קרא מרן זצ"ל לבנו בשם "יעקב", (ולבנו השני קרא "אברהם"), והמוהל היה אחד מגדולי רבני בבל הגאון החסיד רבי צדקה חוצין זצ"ל, שגם הוא לא העיר על כך מאומה. וכן לבתו קרא מרן זצ"ל בשם "יפה" על שם אמו. וכשראה פעם שאחד מחתניו משנה את שם בנו (נכד מרן) לשם חיבה, כדי שלא לקרוא לו "עובדיה" בפני מרן זצ"ל, העיר על כך מרן, שלא נכון לנהוג כן.

ומי ששואלים אותו מה שם אביו, לא יענה מיד את שם אביו, אלא בתוספת תואר כבוד, כגון, אבי פלוני. או יאמר, אבא שלי, פלוני. וכיוצא בזה. ומרן רבינו זצ"ל הורה, שכאשר שואלים אדם מה שם אביו, יוכל לומר בלחש, "אבי", או "אב שלי", ואז יאמר את שמו בקול רם.

ולסיכום: אם שם אביו ושם חבירו שווים, אז אסור לקרות לחבירו בשם אביו, אם הדבר הוא בפני אביו, אבל שלא בפני אביו מותר, אלא אם כן השם הוא פלאי כגון מתושלח, שאז אף שלא בפני אביו, אסור.

ולא ישיב אדם לשאלה מה שם אביו או אמו, אלא בתוספת תואר כבוד, כגון אבא שלי, פלוני.

ועוד יבואר להלן, האם במקרה שהאב מוחל על מוראו, רשאי הבן לקרוא לחברו ששמו כשם האב, אפילו בנוכחותו של האב.


צפייה