גליון זה קדוש כדין שאר דברי תורה המודפסים,
נא לנהוג בו בקדושה ואחר מכן להניחו בגניזה.

ההלכה מוקדשת להצלחת

רחמים בן רות

שה' יתברך ינחהו בדרך ישרה, ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח

הוקדש על ידי

קרוב

הכותל המערבי

שאלה: מהי קדושתו המיוחדת של הכותל המערבי?

תשובה: אמרו רבותינו במדרש (שמות רבה פרשה ב): "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש", ואמרו עוד: "הנה זה עומד אחר כתלינו, אחר כותל המערבי של בית המקדש, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם". ופירשו רבותינו במדרש איכה, שציוו אויבי ישראל להחריב את הכותל המערבי, וגזרו מן השמים שלא יחרב לעולם, מפני שהשכינה הקדושה שורה בצד מערב. והסביר מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהכוונה היא לכותל המערבי שנמצא בזמנינו, והביא שכן פירשו כל המפרשים הקדמונים, שהכותל המערבי, שהוא הכותל של הר הבית, הוא אותו כותל שהשכינה הקדושה אינה זזה ממנו, שמקום הכותל המערבי מכוון מול מקום קודש הקודשים שבבית המקדש, שמכוון כלפי בית מקדש של מעלה ברקיע. (חזון עובדיה תעניות עמוד תמא).

ובפרקי דרבי אליעזר (פרק לה) אמרו, שכל המתפלל בכותל המערבי, הרי הוא כמי שמתפלל לפני כסא הכבוד של הקדוש ברוך הוא, שמשם פתח פתוח לרווחה לשמוע ולקבל תפלותיהם של ישראל, כמו שנאמר "אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים".

ולכן מנהג שלומי אמוני ישראל, שמתפללים ושופכים צקון לחשם ורחשם ליד הכותל המערבי, שהוא שריד בית מקדשינו, והוא שנוסד על ידי דוד המלך עליו השלום. ולפיכך לא נחרב, כמו שכתב הגאון מהר"ם חאגיז (בספר אלה מסעי), "שכותל זה לא נחרב מעולם, יען כי הוא בנוי ומיוסד על היסודות שבנה דוד, שלא שלטה בו ידי אויב כלל, כאשר עינינו הרואות שעדיין האבנים בקומתן ובצביונן עומדים, כאילו יצאו עכשיו מיד האומן האלהי, אשר תקע ויסד כמעט בדרך נס, שאינו בדרך הטבע לפי גובהן ועוביין, ומן הנמנע שיעשה כן על ידי בני אדם, כי אם בסיוע אלהי דוקא".

וכן רבינו האר"י הקדוש, סמך את ידיו על התפלה סמוך לכותל המערבי. ואף שבזמנים ההם היו שידעו היכן הם המקומות בהר הבית שאפשר להתפלל בהם על ידי טהרה, בכל זאת לא הלכו אחר לבבם להתפלל שם, כי התפלה בכותל המערבי היא המעולה מכל התפלות בירושלים בזמן הזה, שהשכינה שרוייה שם.

ויש לציין שבשנים האחרונות גילו עוד שלושה נדבכים של הכותל בעומק האדמה, והבנין החדש אשר נבנה על אבני הכותל, שמונה עשר שורות, נבנה על ידי השר משה מונטיפיורי זצ"ל, לשמירה ולהגנה מן הערבים שלא ירמסו על אבני הקודש של הכותל המערבי. (חזון עובדיה שם, עמוד תמג).

ולסיכום: כל מי שנשאו לבו להתפלל בירושלים במקום הקודש, יוכל ללכת לכותל המערבי, כי השכינה לא זזה ממנו. וכן נהגו כל גדולי הדורות האחרונים, מזמן רבינו האר"י, שהתפללו שם דוקא, ולא במקום אחר.