דבר תורה ליום שלישי כ"ח טבת תשע"ד 31 בדצמבר 2013

פרשת השבוע - פרשת בא - החודש הזה לכם ראש חדשים

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - חבר בית הדין הרבני תל אביב, עבור " הלכה יומית "

השבת נקרא על מכת בכורות במצרים, כאשר לפניה הקדוש ברוך הוא מצוה את משה לומר לבני ישראל לקחת שה תמים, זכר, בן שנה, לשחוט אותו בארבעה עשר יום לחודש ניסן, ולשים מעט מן הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, כדי שהדם יהיה לאות ולסימן על בתיהם של עם ישראל, לבל יבוא המשחית אל בתיהם לנגוף.
 
בראשיתו של ציווי זה נאמר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה".  (שמות, יב, א).
 
וכתב רבינו הרמב"ן: "זו מצוה ראשונה שציווה הקדוש ברוך הוא את ישראל על ידי משה, שיימנו אותו (את חודש ניסן) ישראל, החודש הראשון, וממנו ימנו כל החודשים, שני ושלישי, עד תשלום השנה בשנים עשר חודש, כדי שיהיה זה זיכרון לנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החודשים, יהיה הנס נזכר, ועל כן אין לחודשים שם בתורה, אלא יאמר בחודש השלישי, בחודש השני, בחודש השביעי וכדומה.
 
וכן ימי  השבוע, אין להם שמות, אלא סופרים יום ראשון, שני וכו', כדי שנזכור תמיד את השבת, כך החודשים אין להם שמות בתורה, אלא מונים אותם לפי יציאת מצרים. והשמות אדר ניסן אייר וכדומה, המוזכרים בספרי הנביאים (זכריה, עזרא ונחמיה), וכן במגילת אסתר,  אלו שמות פרסיים ועלו עמנו מבבל". עד כאן דברי הרמב"ן.
 
כלומר, לפי דברי הרמב"ן יש מצוה מהתורה למנות את הימים והחודשים כפי יציאת מצרים ולא במניין אחר. מאחר ועל ידי ספירת החודשים כאשר החודש הראשון הוא ניסן, נזכור תמיד את חודש צאתנו מארץ מצרים.
 
בדרשות החתם סופר כתב, שבוודאי שאין למנות חודשים ושנים לפי מניין הנוצרים, כלומר במספרי החודשים ינואר ופברואר וכדומה, והוסיף שאותם המונים כן, "כאילו כותב וחותם שאין לו חלק באלהי ישראל ובתורת ה' מאסו". גם בשו"ת מהר"ם שיק כתב, שהמונה וכותב כמניין הנוצרים, עובר באיסור דאורייתא ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך.
 
אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ג יו"ד סימן ט) כתב להוכיח שמניין הנוצרים אינו מיום לידת יש"ו, שהרי מוכח מהתלמוד שהרבה שנים לפני תחילת מניין הנוצרים כבר מת יש"ו, ומניין הנוצרים הוא למלכות רומי ולא ללידת יש"ו.
 
זאת ועוד, שבימינו כותבי התאריך הלועזי אינם מתכוונים כלל למנות ללידתו של יש"ו, אלא לפי מנהג העולם שבקיאים יותר בתאריך הלועזי, ומשתמשים בתאריך המפורסם יותר, כך שלדעת מרן זצ"ל אין בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו.
 
ומסקנת מרן זצ"ל שאין איסור בדבר אך נכון שלא לכתוב את מספר החודש הלועזי, כגון 01/01/2014, כיון שלפי התורה, חודש הראשון הוא חודש ניסן, אלא טוב לכתוב את שם המפורש של החודש, כגון 1 בינואר 2014, ומהיות טוב אל תקרי רע, כל שאין לו צורך גדול יכתוב תאריך עברי בלבד ושיש צורך בדבר יכתוב תאריך עברי ולצדו תאריך לועזי.
 
גם בשו"ת ציץ אליעזר כתב שניתן לכתוב תאריך לועזי ולהוסיף אחריו את המילה למנה"נ (למניין הנוצרים) או את המילה למספרם. 
  
גם בשו"ת תשובות והנהגות, כתב להתיר גם לשלם משכורות או שכירות דירה לפי חודש לועזי ואין בזה שום איסור כלל.
 
גם מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, כתב בילקוט יוסף (שובע שמחות חלק א פ"א) שהרוצים לכתוב בהזמנות של שמחות גם תאריך לועזי, יש לכתוב את שם החודש הלועזי במפורש, ולא במספר, ולהוסיף בסוף את המילה למספרם.

שבת שלום!