דבר תורה ליום שני כ"ט חשון תש"ע 16 בנובמבר 2009

פרשת השבוע - פרשת תולדות

השבת נקרא על הברכות שבירך יצחק את יעקב כשהוא מחופש לעשיו ואת צערו של עשו כאשר הוא מגלה שיעקב כבר קיבל את הברכה לפניו ואז עשיו מתחנן לאביו "ברכני גם אני אבי" יצחק שרואה את צערו של עשו נעתר לבקשתו ומברך גם את עשו, והנה אם נתבונן בברכות נראה לכאורה שהברכות ליעקב ועשו זהות, שהרי בברכת יעקב נאמר "ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש" ובברכה לעשו נאמר "הנה משמני הארץ יהיה מושביך ומטל השמים מעל" הרי שברכותיהם זיהות אם כן מה הרויח יעקב בקבלת הברכה ראשונה?

כדי ליישב זאת נקדים מעשה שהובא ע"י רבינו יוסף חיים בעל הבן איש חי זצ"ל על אדם שהיה חיגר ללא רגליים ועני מרוד שישב על אם הדרך לבגדד ואסף צדקה, בוקר אחד בעודו יושב על אם הדרך עצר לידו יהודי עשיר כשהוא רכוב על סוס מהודר, נכמרו רחמיו של העשיר על הקבצן החיגר וירד מסוסו כדי ליתן לו נדבה הגונה, הודה הקבצן החיגר ליהודי העשיר על מתנת ידו הנדיבה ובקש ממנו אם יוכל לקחתו על סוסו לעיר בגדד כיון שברצונו לבקר את משפחתו, ראה העשיר את מצבו הקשה של החיגר העני והסכים לקחתו על סוסו לעיר בגדד ואף עזר לו לעלות על הסוס ובכדי לעודדו אף נתן לו לשבת ראשון ונתן לו את המושכות בידו כדי שהוא ינהיג את הסוס בדרכם לעיר בגדד, אך מה היתה תמיהתו של העשיר בעל הסוס, כשהגיעו לככר העיר בבגדד קרא לו החיגר שירד מסוס כיון שהגיעו ליעדם, בעדינות ראויה ובאיפוק רב הסביר העשיר לחיגר כי הוא בעל הסוס וכי החיגר הוא רק טרמפיסט שעלה על הסוס מטוב ליבו וכי עליו לרדת מהסוס כיון שהוא העשיר ממהר לעסקיו אך החיגר נשאר בשלו כי הוא בעל הסוס והעשיר הוא הטרמפיסט ועליו לרדת מיד מהסוס, לשמע הויכוח בינים התאספו הרבה אנשים ומיד כולם נטו לטובתו של החיגר העני, שהרי אין לו רגליים והוא האוחז במושכות ודאי שהסוס הוא שלו ומיד החלו גוערים בעשיר, שירד מיד מהסוס ויעזוב את החיגר לנפשו, בלית ברירה ירד העשיר מהסוס ופנה לביתו של רב העיר וביקש את עזרתו ,שמע הרב את  טענות הצדדים ואמר לעשיר אמנם ניכרים דברי אמת בדבריך, אך ברגע שנתת את המושכות בידיו הרי שהודעת קבל עם ועדה, שהוא בעל הסוס שהרי מי שהמושכות בידיו הוא בעל הסוס ואתה גרמת במו ידיך להפסיד את סוסך.

הנמשל אומר הרב בן איש חי הוא בחיי האדם, האדם נדרש לקיים תורה ומצוות וזהו הצד הרוחני של חיי האדם ומאידך גיסא, זקוק האדם גם לצד הגשמי בחייו, דהיינו מאכל ומשתה שינה ושאר דברים שהגוף זקוק להם, השאלה היא אצל מי"המושכות" האם עיקר חייו של האדם הם חיי תורה ומצוות והצרכים הגשמיים הם הטפלים לצד הרוחני או שמא המושכות הם בצד הגשמי והם עיקר חייו והצד הרוחני הוא טפל, שהרי מי שהמושכות בידו הוא בעל הבית.

על פי זה יש לבאר את החילוק בברכות בין יעקב לעשו אצל יעקב  נאמר ויתן לך האלקים 'מטל השמים' ורק אח"כ 'משמני הארץ' ללמדך הברכה ליעקב היא שהמושכות בחייו יהיו בצד הרוחני שהוא העיקר ועליו נאמר מטל השמים ואילו הצד הגשמי בבחינת ומשמני הארץ יהיו הצד הטפל שבחייו וזוהי הברכה האמתית.

משא"כ אצל עשו, נאמר קודם משמני הארץ יהיה מושביך, דהיינו המושכות בחיים יהיו בצד הגשמי והם העיקר אצלו ואילו הצד הרוחני יהיה הצד הטפל ולכן רק אח"כ נאמר ומטל השמים.

הרי שישני הבדל עצום בין הברכה שקיבל יעקב, לברכה שקיבל עשו שמשמעותה מתפרשת על כל מהלך חייהם של יעקב ועשו, עלינו להתבונן הדיק היטב בברכה זו שקיבל יעקב מאביו ולראות, שכדי שנהיה ראוים לברכה זו עלינו להקפיד באורחות חיינו שהמושכות יהיו בצד הרוחני של חיינו והם יהיו המושלים בחיינו ואילו הצד הגשמי יהיה בגדר ההכרח לא יגונה. ואז נזכה בעזרת השם שיתקיימו בנו ובזרענו ברכתו של יצחק 'ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אימך, אורריך ארור ומברכיך ברוך,אמן.

שבת שלום

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, חבר בית הדין בתל אביב, עבור הלכה יומית.