דבר תורה ליום שני ט"ו חשון תש"ע 2 בנובמבר 2009

פרשת השבוע - פרשת וירא

השבת אנו קוראים בפרשה על אברהם אבינו, כשהוא יושב בפתח האוהל לאחר מילתו ומצפה לאורחים, הקב"ה מתוך אהבתו לאברהם הוציא חמה מנרתיקה כדי שיוכל לנוח, אך אברהם ישב בפתח האהל כחום היום וחיכה לאורחים, והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה, ואברהם מבקש יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ, ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם, ומיד ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב, ויקח חמאה וחלב ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו. כך מתארת התורה את הכנסת האורחים של אברהם אבינו.

אך נשאלת השאלה מדוע אברהם אבינו שנהג ברוחב לב כלפי האורחים ונתן בשר בקר רך וטוב, חמאה וחלב בשפע, כשמגיע הדבר למים שהם המוצר הכי פשוט במכלול הכנסת האורחים של אברהם, דוקא שם נאמר יוקח נא מעט מים  מדוע "מעט" מים ולא ביד רחבה?

על שאלה זו ניתן לענות על פי דקדוק בפסוקים בהם אנו רואים, בכל הדברים שהכין אברהם לאורחיו הוא הכין בעצמו כמו שכתוב, ואקחה פת לחם, וכן ואל הבקר רץ אברהם, וכן ויקח חמאה וחלב , ואילו במים נאמר "יוקח נא" שמשמעותו על ידי שליח ולא נעשה הדבר על ידי אברהם עצמו, בזה לימד אותנו אברהם אבינו יסוד גדול, לפיו יכול אדם לעשות חסדים גדולים ולעזור לאחרים בהידור רב, אך זאת כל עוד הוא עושה זאת בעצמו, אך כשאחר עושה זאת אין אתה רשאי להדר במצוות על חשבון טירחתו של אחר, ולכן בהכנסת אורחים שאברהם אבינו טרח בעצמו עשה זאת בשפע גדול ובהידור רב, כמו שנאמר ואל הבקר רץ אברהם, ואקחה פת לחם, ויקח חמאה וחלב, אבל בדברים שנעשו על ידי שליח ולא על ידי אברהם עצמו, בזה נזהר אברהם אבינו ובקש רק לפי הצורך ולא הידר על חשבון אחרים, ולכן המים שהוגשו לאורחים, שהובאו על ידי שליח, כמו שנאמר "יוקח נא" שמשמעותו על ידי שליח, נאמר רק "מעט מים" לפי הצורך המתבקש לאורחים ולא מעבר לכך, כיון שזה על חשבון טירחתו של אחר. 

מסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב שהיה אורח לשבת אצל ראש הקהל באחת העיירות דאז שהיה גם עשיר גדול, לאחר קבלת שבת ותפילת ערבית שהתקיימו ברוב עם, פנה הרב עם כל ראשי הקהל וציבור מלויו לאוהל הגדול שהוקם לכבודו של הרב לסעוד את סעודת ליל שבת, לאחר הקידוש הביאו לרב קערה גדולה מליאה מים בשפע לנטילת ידים, עמדו כולם והביטו על הרב ללמוד ממנו היאך צריך ליטול ידיים בהידור רב, אך מה הייתה הפתעת כל ראשי הקהל והציבור הגדול שבא לחזות בהנהגותיו הקדושות של הרב, כאשר הם רואים את הרב נוטל ידיים בצמצום רק כפי הדין ולא בהידור רב כמופיע בהלכה, ראה הרב את תמיהתם והסביר, בביתי שלי בו אני דואג להביא את המים בעצמי אני אטול ידיים בהידור רב, אך פה שאני רק אורח ואת המים מביאה המשרתת מהבאר הנמצא במרחק וסוחבת את דליי המים בשארית כוחותיה, אין אני רשאי להדר בצוות על חשבון טרחתה של המשרתת .

שמעו זאת הצבור וראו את גדולתו של רבם,הוא אשר אמרנו וראינו אצל אברהם אבינו ע"ה.

יהי רצון שנלמד זאת אף אנו ונדע תמיד לשמור על כבודו של כל אדם באשר הוא שם ,אמן

שבת שלום

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, חבר בית הדין הרבני בתל אביב, עבור הלכה יומית.