דבר תורה ליום שני ד' אלול תשס"ט 24 באוגוסט 2009

פרשת השבוע - פרשת כי תצא

נאמר בפרשה: "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אמו, ויסרו אותו ולא ישמע אליהם וכו', ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו".

בגמרא במסכת סנהדרין (עב.) אמר רבי יוסי הגלילי, וכי מפני שאכל תרמיטר (משקל קטן) בשר ושתה חצי לוג יין אמרה התורה יצא לבית דין ליסקל? אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של אותו בן סורר ומורה, שסופו שיגמור את נכסי אביו, וכיון שהתרגל בשתיית יין ואכילת בשר, ממשיך לבקש את לימודו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות. אמרה תורה, מוטב ימות זכאי ואל ימות חייב, שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם.

והוסיף רבינו המהרש"א, שמיתתו של בן סורר ומורה הנאה לו והנאה לעולם, מפני שטובה היא לו שלא ימשיך לחטוא, וטובה היא לעולם, כדי שלא יצא להרוג נפשות אחרי כן.

והנה הענין הזה כולו הוא צריך ביאור, שהרי אמרו חז"ל אין הקדוש ברוך הוא דן את האדם אלא לפי שעתו, כלומר לפי מעמדו באותה שעה, שנאמר, "באשר הוא שם", שלכן ריחם השם יתברך על ישמעאל שלא ימות, מפני שבאותה השעה עדיין לא הגדיל רשעו כל כך לפני ה', ואף שמלאכי השרת טענו לפני ה' שלא יציל את ישמעאל מפני שהוא עתיד להרוג מבני ישראל, מכל מקום השם לא שמע להם, כי באותה השעה לא היה רשע כל כך. ואם כן מדוע זה השם יתברך דן את הבן סורר לפי מה שהוא עתיד לעשות ולא לפי מעמדו באותה השעה?

אלא האמת היא, כי אין העונש של בן סורר שהורגים אותו עונש רגיל כלל, כי באמת אין זה עונש, אלא מחמת מה שאנו רואים התנוצצות המידות הרעות באותו הילד, אנו יודעים מה יהיה באחריתו, ולכן באמת, טוב מותו מחייו, ולכן התירה התורה להרגו בעבור אחריתו.

שלמה המלך אומר, "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה", רבי אליעזר אומר, אם חינכת את בנך עד שהוא נער בדברי תורה, הוא גדל עם התורה, שנאמר, גם כי יזקין לא יסור ממנה, רבי יהושע אומר, כמו השור שיש עליו עול, שאם לא יורגל כשהוא קטן לשאת עול, לא יוכל בבגרותו לקבל עליו עול, והוא אינו יודע להתגבר על שום נטייה תאותנית שיש לו. כמו כן הבן, אפשר לחנכו כשהוא צעיר לימים שאז הוא עדיין מוכן לקבל, ואם תמתין לו עד שיגדל, ועל כל דבר תאמר "הוא עוד קטן", אז כבר אי אפשר לחנכו.

הגמרא אומרת, בן סורר ומורה לא היה ולא יהיה, ולה נכתבה אם כן פרשת בן סורר? אלא כדי שנדרוש בה ונקבל שכר. מציאות של בן סורר שימות, לא תהיה לעולם, אבל על כל פנים מפרשה זו אנו למדים, שאם ההורים אינם עוצרים את הבן מתאותיו כשהוא צעיר לימים, אזי סופו מי ישורנו ה' ירחם.

שבת שלום.

ערוך ממאמרו של הרב דוד שאלתיאל שליט"א.