דבר תורה ליום שלישי י"ד אדר תשס"ט 10 במרץ 2009

פרשת השבוע - פרשת כי תשא

נאמר בפרשה: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו, ושב אל המחנה, ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל".

פסוקים אלו נכתבו בתורה אחרי מעשה העגל, אחר שה' כעס על ישראל ומשה רבינו עמד והתפלל על העם עד שאמר אליו ה' "סלחתי כדבריך". ובאותו הזמן נאמר "ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה", מפני שרצה משה להתבדל מבני ישראל, מפני שהמנודה לרב מנודה לתלמיד, ולכן הרחיק אהלו מחוץ למחנה.

בגמרא במסכת ברכות (סג: ), אמר רבי אבהו, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, עכשיו יאמרו, הרב בכעס והתלמיד בכעס, כלומר, ה' כועס ומשה כועס, אם תחזיר את האהל מוטב, ואם לאו, יהושע בן נון תלמידך משרת במקומך. אמר רבא, אף על פי שהחזיר משה את אהלו, הואיל יוצא כן מפי ה' יתברך, לא יצא הדבר לבטלה, שנאמר "ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל".

וכוונת הגמרא בזה, שה' יתברך לא הסכים עם דרכו של משה שהתרחק מבני ישראל כשכעס עליהם ה', והתרה בו, שאם לא יחזור מייד להיות עם כלל ישראל, יעמיד את יהושע להנהיג את ישראל במקומו. ואף שמשה חזר מייד להיות עם ישראל, מכל מקום הואיל ויצא הדבר מפי ה' יתברך, סופו של דבר היה שיהושע הנהיג את ישראל במקום משה.

תפקידו של משה רבינו בעניני העולם, הוא תפקיד של מלך ישראל, מנהיג ופרנס הדור. התורה נינה על ידו והוא לימד את התורה את כל ישראל, כמו שאמרו במסכת עירובין (נד:), כיצד סדר משנה? נכנס אהרן למשה, שנה לו פרקו, נכנסו בניו ושנה להם פרקם, נכנסו זקנים ושנה להם, נכנסו כל העם ושנה לה. הרי שמשה רבינו העביר את התורה מפי ה' לכלל ישראל, ומי לנו גדול ממשה. ואם כן כאשר אנו אומרים שיהושע תפס את מקומו של משה, בודאי הכוונה היא שזכה להיות המנהיג הגדול שירש את גדולתו של משה.

ואם כן לכאורה יש לשאול, מדוע הגמרא כאשר באה להראות שיהושע ירש את המלוכה ממשה, היא לומדת זאת מן הפסוק "ומשרתו יהושע נער לא ימיש מתוך האהל"? היה לנו ללמוד כן מפסוקים אחרים הממחישים יותר את גדולתו של יהושע, בפרסומו ובכח ההנהגה העצום שהיה לו, כמו שנאמר לדוגמא: "ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ", ומה שנאמר "ויראו אותו כאשר יראו את משה". והדברים צריכים הסבר, מדוע דוקא מן הפסוק בו מבואר שיהושע היה משרת משה נער שלא ימיש מתוך האהל, אנו למדים על ירושת התכונות של ההנהגה ממשה רבינו.

והנה רבותינו במדרש ביארו פסוק זה, "ומשרתו יהושע", הרבה היה משרתך, הרבה חלק לך כבוד, הוא היה מסדר את הספסלים בבית המדרש, הוא היה פורש את המחצלות, ממש משרת כמו שמש של בית הכנסת. ואם כן הדבר קשה יותר, איך ניתן ללמוד מפסוק זה על הגדולה שזכה לה יהושע כתחליף למשה?

ולהבין זאת עלינו לבחון את הדברים בראייתם של חכמינו, כי חכמינו ראו את גדולתו של משה, לאו דוקא לפי המושגים שלנו, שהיה משה אדון לכל הנביאים, מלך ומנהיג שהכל תחתיו, חכמינו ראו את שיא ההצלחה אצל משה רבינו במה שקראו ה' "עבדי משה", משה רבינו שלא קם נביא כמוהו זכה וזיכה את הרבים בכל הארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לא נהג מלוכה בעצמו, והיה מוכן לסבול את כל הסבל של ישראל, והיה מוכן לסבול חרפות וגידופים, כי לא שררה ביקש לעצמו אלא עבדות, לא היה מלך על ישראל, אלא עבד עבור עם ישראל.

כמעט ארבעים שנה לפני שנעשה יהושע מנהיג על ישראל, כבר בחר בו ה' להנהיג את ישראל אחרי משה, כיון שגם הוא היה משרת את ישראל כמנהג רבו, שהיה מסדר את הספסלים עבור ישראל שבאים ללמוד תורה מפי משה רבינו, לא היה יהושע מחפש כיצד להשתמש בהנאות השמורות לבני מלכים ולאנשי שררה, אלא עבדות ביקש לעצמו, איך הוא יכול להועיל לעם ישראל, איך הוא יכול לשמש כעבד לשם ה'.

מנהיגם של ישראל, אם הוא מבין שכל הכבוד והגדולה לה הוא זוכה צריכה לשמש רק ככלי למען עם ישראל, אזי הוא ראוי להיות מנהיג, אבל אם לא, הרי שחבל על כל רגע שעם ישראל מפסיד כאשר אדם כזה עומד בראשו. זכה יהושע להנהיג את ישראל, זכה שאת התורה שקיבל משה מפי ה' קיבל הוא מפי משה, וזו כוונת הפסוק, משרת תחתיך, זהו מנהיג אמיתי. עפ"י חכמת המצפון.

שבת שלום

ערוך מדבריו של הרה"ג דוד שאלתיאל שליט"א.