דבר תורה ליום רביעי ב' תשרי תשס"ט 1 באוקטובר 2008

פרשת השבוע - פרשת וילך - שבת שובה

פרשת וילך, נקראת בכל שנה, או בשבת שלפני ראש השנה, או בשבת שלפני יום הכפורים, הנקראת שבת שובה, כמו בשנה זו (תשס"ט).

פרשיות נצבים וילך, הם פרשיות של תוכחה לעם ישראל ממשה רבינו עליו השלום, לשמור את מצוות ה' ואת תורתו, ושלא תשתכח התורה חס ושלום מישראל. ומשה רבינו אינו חוסך את שבט לשונו מעם ישראל, ואומר להם "הן בעודני חי עמכם היום, ממרים הייתם עם ה', ואף כי אחרי מותי".

וכך בהפטרת שבת שובה, מוכיח הנביא הושע את עם ישראל, ואומר להם "שובה ישראל עד ה' אליהך, כי כשלת בעוניך, קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ". וכוונת הנביא, תהפכו את לבבכם, ודברו לפני ה' והוא ישמע אליכם. אך אפשר לפרש דברי הנביא באופן אחר, כי לכאורה צריך ביאור, מה פירוש הדבר "קחו עמכם דברים", לאן יש לקחת את הדברים? אלא הפירוש הוא, כי לעתים אדם שומע איזה דבר, ובאותו רגע הוא אינו מבין את הדברים לאשורם, אך אם הוא לוקח עמו את הדברים למהלך חייו, לפתע המילים מקבלות משמעות, ואז הוא מבינם ויודע להתנהל על פי אותם הדברים. כמו כן אמר הנביא לעם ישראל, קחו עמכם דברים, כי אף שלא את כל דברי התורה אתם מבינים, מכל מקום זכרו את אותם הדברים וחישבו עליהם מפעם לפעם, ועם הדינמיקה של החיים, יקבלו הדברים את המשמעות הראוייה להם.

הנביא מספר על אחאב מלך ישראל, שהיה מלך רשע גדול, והיה נוטל ספר תורה, ומוחק את כל שמות השם יתברך מאותו הספר, והיה כותב במקום שמות של עבודה זרה. ולא הניח עבודה זרה שלא עבדה.

ויהי היום, עלה מלך ארם, בן הדד, לצור על שומרון, ועמו עוד שלשים ושתים מלכים, וישלח בן הדד לאחאב מלך ישראל, ויאמר לו, תן לי את כספך וזהבך, נשיך ובניך הטובים, לי הם. החזיר לו המלך אחאב, כדבריך המלך בן הדד, לך אני  וכל אשר לי. (וכל זה מרוב הפחד הנורא שהיה לאחאב מהמלך בן הדד). שלח לו בן הדד, הנה אני שולח למחר, ויחפשו בביתך, ויקחו את כל כספך וזהבך. נשיך ובניך, והוסיף בן הדד, עוד דבר אחד, גם את "מחמד עיניך" אני לוקח. וכוונתו היתה לספר התורה של אחאב מלך ישראל, שאף שהיה עובד עבודה זרה מכל מקום היה אצלו ספר תורה של מלכי ישראל.

כאשר שמע כן אחאב, אמר לזקנים, כשביקש ממני את כל אשר לי, לא מנעתי ממנו דבר, עכשיו הוא מוסיף ומבקש את מחמד עיני. יעצו לו הזקנים שלא יסכים לבקשתו של בן הדד. איים עליו בן הדד שהצבא שלו יכבוש את את אדמתו של אחאב. ענה לו אחאב "אל יתהלל חוגר כמפתח", ויצא למלחמה וניצח את בן הדד המלך האדיר.

אחאב עם כל רשעותו, מכל מקום אפף אותו ניצוץ אחד של קדושה, כששמע שרוצים לקחת ממנו את ספר התורה, והבין כי יש כאן מלחמה לא רק בין בני אדם, אלא התרסה כנגד השם אלהי ישראל מצדו של בן הדד, נתגבר מייד כמו לביא, והעיז פניו לצאת בשם ה' כנגד בן הדד, וניצח. כמו כן כל אדם, לעתים ברגע אחד של התעלות, יכול להבין מה שאינו מבין בכל ימי חייו, ומכח אותה מחשבה נכונה, יכול להגיע רחוק מאד מבחינה רוחנית.

בעשרת ימי תשובה, שאדם מצווה לפשפש במעשיו, עליו לחשוב על כל מה ששמע במשך כל ימי חייו, ולהשליך את הדברים על נימי נפשו, וישתדל לבצע את הדברים אפילו מעט, ומהשמיים מסייעים בידו, כמו שנאמר "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם.

וה' יקבל תשובת עמו ישראל, אמן.

בהזדמנות זו, אנו רוצים לעורר את קהל מנויינו היקרים, כי מצוות זכוי הרבים רבה היא עד מאד, ותהלות לאל, הדברים המתפרסמים בהלכה יומית, נפוצים לאלפים ורבבות, בכל הארץ יצא קוום, זכות מיחדת היא לכל אחד ואחד, שיראה לזכות אחרים גם כן, להודיע לקרוביו ולידידיו על מציאות זו של הלכה יומית, וירשום אותם (בהסכמתם) להיות ממנויי האתר, ובזה יהיה גם מזכה אותנו לזכות אחרים, ובזכות מצוה זו נזכה להכתב ולהחתם בספרן של צדיקים גמורים. אמן.