הלכה ליום שלישי ו' תשרי תשע"ח 26 בספטמבר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הפעוט

שמואל בן מיכל

פעוט במצב קריטי, מורדם ומונשם בתפילה להצלחת ניתוח לפתיחת העורק הראשי ללב

הוקדש על ידי

המשפחה

התרת נדרים

נוהגים לעשות "התרת נדרים" בבית הכנסת, בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים אחרי הסליחות, כדי להינצל מעונש נדרים שנדר במשך כל ימות השנה, ונוהגים לעשות ההתרה אחר אמירת הסליחות קודם תפילת שחרית, וכן נוהגים בליל יום הכיפורים לפני תפילת ערבית, לומר נוסח "כל נדרי", שעניינו גם כן נוסח להתרת נדרים.

אולם יש לדעת, שהדבר ברור שאי אפשר לסמוך על התרות נדרים הללו, לגבי הנדרים שנודר האדם במשך השנה, משום שיש הרבה פרטי דינים חמורים בהלכות נדרים שאינם מתקיימים בהתרות אלו, ולמשל, כאשר אדם רוצה להתיר את נדרו, עליו לפרט את נדרו בפני חכם, ושימצא החכם פתח להתיר את הנדר בחרטה. והרי תנאי זה אינו מתקיים בהתרת נדרים שעושים בבית הכנסת, שהיא התרה כללית בלבד. וכתב הריב"ש (רבנו יצחק בר ששת ז"ל שחי לפני כשש מאות שנה, והיה תלמידו של הר"ן ועוד), שביטול הנדרים שיש בנוסח "כל נדרי" אין הכוונה להתרת הנדר כלל, אלא דרך בקשה מה' יתברך. וכן כתב בנימוקי יוסף, שאומרים כן דרך תפילה לה' שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים והשבועות של שנה שעברה, ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו.

ובאמת שדעת כמה גאונים וראשונים שאין לומר כלל נוסח "כל נדרי", משום שאין הנדרים מותרים בהתרה זו, ואדרבא, מתוך כך שעושין התרת נדרים, יבואו עמי הארץ לידי זלזול בענייני שבועות ונדרים בחושבם שעל ידי אמירת "כל נדרי" מותרין כל נדריהם.

ומכל מקום פשט המנהג לומר נוסח "כל נדרי" וכן נוהגים אנו לומר נוסח "התרת נדרים" או "התרת קללות" בערב ראש השנה ובערב יום כפור, ויש בזה טעמים גם על פי דברי רבותינו המקובלים. ופסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שניתן להשתתף בהתרת נדרים זו, אף אם נמצא בביתו, ושומע שעושים התרה דרך הרדיו בשידור חי, או בשידור לוויין וכדומה, שאין צריך שמיעת קול המתירין ממש, ודי בשמיעתם דרך רדיו, וצריך שתהיה דעת המתירין גם על אותם שנמצאים בביתם ושומעין ההתרה דרך הרדיו. וכן היה נוהג מרן זצ"ל במשך שנים, שהיה השיעור שלו משודר על ידי לויין, והיה מרן זצ"ל מושיב עשרה דיינים ועורך התרת נדרים, והיו אומרים בפירוש, שמתירים את הנדרים גם עבור אותם הרואים ושומעים דרך הלויין או הרדיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מנהג מרן זצ״ל היה לעשות התרת קללות בנוסף על התרת נדרים? א' חשון תשע"ו / 14 באוקטובר 2015

מרן זצ"ל היה אומר רק נוסח התרת קללות

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה