הלכה ליום חמישי י"א שבט תש"פ 6 בפברואר 2020

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה
בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים שצמחו באילנות בים סוף, והצפורים הצטרפו לשירת בני ישראל. ומנהג זה הובא בדברי הפוסקים המפורסמים.

איסור האכלת בעלי חיים של הפקר בשבת
והנה על פי פשטם של דברים, נראה כי על פי ההלכה אין לנהוג כן, שכן אסור לאדם להאכיל בשבת ‏בעלי חיים שאין האכלתן מוטלת עליו. כלומר, בעלי חיים החיים תחת אחריותו של האדם, כגון הבהמות שלו וכדומה, מותר לו להאכילם בשבת, אבל סתם בעלי חיים שאינם שייכים לו, אסור לו להאכילם בשבת. ולפיכך, צפורי בר, ושאר חיות הבר, שאין אנו אחראים על מזונותיהם, אסור להאכילן בשבת. ‏ועל כן כתב המגן אברהם, שמנהג זה לתת חטים לפני העופות בשבת שירה, הוא מנהג בטעות, ויש לבטלו. והביא דבריו להלכה במשנה ברורה (סימן שכד ס"ק לא).

ויש שהציעו למי שרוצה להחזיק במנהג זה בכל זאת, רשאי לעשות כן על ידי הנחת צלוחית זרעונים מערב ‏שבת (לפני כניסת השבת) על אדן החלון וכדומה‏, והצפורים לבטח יגיעו בבוקר יום השבת ‏לאכול מן הזרעונים, ובכך אין איסור כלל לכל הדעות.

הסיבה שיש להקל בזה במקום מנהג
אולם למעשה, כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו לוית חן (וכן כתב בזה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת ח"ג עמוד כד, ובחלק ד עמוד ער והלאה), שרבים מרבותינו האחרונים העירו על דברי המגן אברהם, שמכיון שנהגו במנהג זה לשם מצוה, מותר לנהוג בו לכתחילה בשבת שירה. והביא שכן כתב בספר תוספת שבת. והאריך קצת בטעמי הדברים.

ועוד הביא מרן זצ"ל את דברי הרב בעל ספר "אור פני משה", שכתב שטעם המנהג הוא, משום שבזמן שבית המקדש היה קיים, היתה מצויה שם (בבית המקדש) צנצנת המן, (צנצנת עם מעט מן שירד במדבר להאכיל את בני ישראל), וטעם הדבר היה כדי שבכל זמן שיראו בני ישראל את אותה הצנצנת, יבאו לידי מדת הבטחון בה', שהוא זן ומפרנס את כל בריותיו, כמו שזן את אבותינו במדבר. ועל כן בזמן הזה, שאין לנו את אותה הצנצנת, כיון שנגנזה בסמוך לחורבן, נוהגים להניח זרעונים לצפורים בשבת שירה, שאנו קוראים בה את פרשת המן, כדי להראות, שכשם שהצפורים מוצאות את מזונותיהן בלי עמל וטורח, כי הקדוש ברוך הוא דואג להן, כמו כן ישראל הנמשלים לצפורים, אם יפנו את עצמם לעסוק בתורה ובמצוות ויבטחו בה' יתברך, הוא יזמין להם פרנסתם בנחת ובשלוה.

ועוד הביא טעמים נוספים למנהג זה. וסיים לאור דברי האחרונים הללו, שלמעשה הנוהגים להניח זרעונים לפני הצפורים, יש להם על מה שיסמוכו, והנח להם לישראל.

האכלת כלבים של הפקר בשבת
עוד הביא מרן רבינו זצ"ל, מדברי רבינו המאירי ועוד מגדולי הפוסקים שכתבו, לענין האכלת כלב בשבת (והכוונה היא לכלב שאינו שייך לשום אדם, כי אם הוא שייך לו, בודאי שעליו להאכילו גם בשבת), שמותר להאכילו בשבת, משום שבהאכלת כלבים יש קצת מצוה, כמו שאמרו בגמרא במסכת שבת (קנה:), שהקפידה התורה על כך שלכלבים יהיה אוכל, שנאמר לענין בשר נבלה, "לכלב תשליכון אותו". ולכן נחשב הדבר כאילו מזונותיו של הכלב מוטלים עלינו, ומצוה לתת לפניו אוכל בשבת. וכן פסק המגן אברהם. (אף על פי שבסתם חיות של הפקר החמיר אפילו בשבת שירה, כמו שכתבנו).

האכלת בעל חיים שאינו מוצא את מזונותיו בשבת
והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל הוסיף עוד, שאם רואה אדם בשבת בעל חיים שאין לו מה לאכול, מותר לתת לפניו אוכל בשבת, הואיל ונאמר "ורחמיו על כל מעשיו", ואפילו אם לא עלינו מוטל להאכיל את אותו בעל חיים, מכל מקום אם הוא רעב ואינו מוצא מזון ממקור אחר, מותר לתת לפניו אוכל בשבת.

ולסיכום: אין להאכיל בשבת בעלי חיים שמזונותיהם אינם מוטלים עלינו. כגון עופות וחיות בר. ולכן אין להאכיל צפורי בר בשבת. ולפיכך יש מחמירים שלא להניח זרעונים בשבת שירה לפני הצפורים שיבאו לאכול. אולם הנוהגים להקל בדבר בשבת זו, שקוראים בה פרשת המן ושירת הים, ומכונים במעשיהם לשם שמים, יש להם על מה שיסמוכו. וכמו כן מותר להאכיל בשבת כלב, אפילו שאינו שלו.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי האכלה של בעלי חיים ,אשתי נוהגת כל השבוע כולל שבת להוציא למרפסת את החלקים מהלחם שנשארו כדי שהיונים שמגיעים אלינו יוכלו.האם זה נכון?
ביום שבת אנו שמים גם כן את החמין שנשאר בתוך חמגשית ומורדים את זה לשביל של הבית והחתולים שנמצאים שם אוכלים.האם זה בסדר? ט"ז שבט תשע"ו / 26 בינואר 2016

בימות החול הדבר מותר. ביום שבת, לא נכון לעשות כן. ובפרט לגבי החתולים שמזונותיהם אינם מוטלים עליכם כלל.

לגבי האכלה של בעלי חיים ,אשתי נוהגת כל השבוע כולל שבת להוציא למרפסת את החלקים מהלחם שנשארו כדי שהיונים שמגיעים אלינו יוכלו.האם זה נכון ואפשרי ?
ביום שבת אנו שמים גם כן את החמין שנשאר בתוך חמגשית ומורדים את זה לשביל של הבית והחתולים שנמצאים שם אוכלים.האם זה בסדר? י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

בימות החול הדבר מותר. ביום שבת, לא נכון לעשות כן. ובפרט לגבי החתולים שמזונותיהם אינם מוטלים עליכם כלל.

יש לנו כלב בבית וכשעושים קידוש בשבת הוא כל הזמן מתקרב שנביא לו אוכל מהשולחן אם זה מהחלה או כל דבר למרות שיש לו את האוכל שלו
האם מותר להביא לו על אוכל שקידשנו עליו? י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

מותר

האם מותר לנו להביא את שאריות העוף, לכלבי השמירה של השכנים בשבת? כ"ז שבט תשע"ב / 20 בפברואר 2012

מותר להניח עופות לפני כלבו של השכן. וכפי שנתבאר.

האם האכלת דגי נוי באקווריום הבית מותרת בשבת? י"ד שבט תשע"ב / 7 בפברואר 2012

פשוט שמותר להאכיל דגי נוי בשבת, ואסור לצערם ולמנוע מהם מאכל. וכפי הדין לגבי האכלת בהמתו בשבת. וכמו שפסק בספר חזון עובדיה על הלכות שבת חלק רביעי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה

דין איסור בשר בחלב

נאמר בתורתנו הקדושה שלש פעמים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (בספר שמות כג, ובפרק לד. ובספר דברים יד.) ודרשו בגמרא (חולין קיד.) שפעם אחת שנזכר איסור זה בתורה, באה ללמד על איסור אכילת בשר בחלב. ופעם אחת באה ללמד על איסור בישול בשר בחלב, ופעם אחת באה לאיסור הנאה. ולכן אף שלא מצינו בתורה איסור לבשל ......

לקריאת ההלכה