הלכה ליום ראשון כ"ו אדר תש"פ 22 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב דב זינגר בן שרה, שרה קרוניש, אורית תעיזי וכלל חולי עמו ישראל

להצלחת כל לומדי התורה הקדושה בכל מקום ואתר מכל עדה ומכל שבט יחד באהבת חינם, לזיווג הגון ומעולה בהצלחה מיד ממש לכל רווקי ורווקות עם ישראל, לפרנסה טובה שמירה והצלחה ולנחת ולהצלת עם ישראל והעולם ממגיפת הקורונה והמשך בריאות איתנה לבריאים.

הוקדש על ידי

דויד פורת בן שושנה הי"ו

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח.

והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח.

בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' יתברך בעולמו, יש לרוב האנשים כלים מיוחדים לפסח. ולכן רוב האנשים לא נזקקים בכלל "להכשיר" כלים במיוחד עבור חג הפסח. מלבד השיש שבמטבח והכיריים וכדומה, שיש להכשירם. ואנו נקדים מעט להסביר את מהות ההכשרה. ולאחר מכן נסביר כמה דינים שמצויים ונצרכים יותר.

כבולעו כך פולטו
כל כלי שעשוי ממתכת או מפלסטיק, דרך ההכשר שלו היא כפי דרך השימוש בו, משום שכלל יש בידינו "כבולעו כך פולטו". כלומר, כפי שהכלי בלע טעם מהמאכלים, כך הוא יכול גם לפלוט אותו. ולפיכך כלי שדרך השימוש בו היא על ידי בישול, כגון סיר בישול, דרך ההכשר שלו היא כתשמישו, כלומר ל"הגעילו", ופירוש הדברים שיש להכניס את הכלי לתוך כלי גדול יותר עם מים רותחים. וצריך שיהיו המים רותחים ב"כלי ראשון". כלומר, יש להגעיל את הכלי במים רותחים שנמצאים בכלי הראשון שבו הם רתחו, שהוא הכלי שמונח על האש או הקומקום החשמלי. אבל אין להגעיל את הכלי בתוך מים רותחים ששפכו אותם מהכלי שבו הם רתחו לכלי אחר, כי כלי זה כבר אינו כלי ראשון, אלא "כלי שני", ואין המים שבכלי שני יכולים לגרום להפלטת מה שבלוע בתוך הכלי שמגעילים בתוכו.

הכשרת סכו"ם
ולכן, סכינים וכפות וכיוצא בזה, אפשר להגעילם ולהכשירם בתוך מים רותחים שבקומקום החשמלי. ואין צורך להכניס את כל הסכין בבת אחת לקומקום, אלא די בכך שיכניס תחילה צד אחד של הסכין ולאחר מכן את צידו השני. (ואם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להכשירה בהגעלה).

וכמובן שלפני ההגעלה יש לנקות את הכלים היטב לבל ישאר בהם שום שמץ לכלוך או חלודה. ויש להשתדל מאד שלא להשתמש בכלי למאכלי חמץ (או בשר או חלב בשאר ימות השנה) במשך עשרים וארבע שעות לפני שמגעילים אותו.

כלי עץ
כלים שעשויים מעץ, דינם ככלי מתכות, ואופן ההכשרה שלהם הוא כדין כלי מתכות, שאם השתמשו בהם בתוך סיר רותח על גבי האש, יש להגעילם ברותחים בכלי ראשון כפי שהסברנו. וכן על זה הדרך. וכן הדין לגבי כלים העשויים מעצמות. ובזמנינו כלים העשויים מעצמות אינם מצויים בכלל.

כלים שצריכים ליבון באש
שפודים ואסכלאות שמשתמשים בהם באש בלא אמצעות נוזלים, צריכים ליבון באש ממש עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם. כלומר, עד שיאדים הברזל. וכן הדין ב"סיר פלא" שאופים בו עוגה חמץ על גבי הכיריים במשך כל ימות השנה, ההכשר שלו הוא רק על ידי "ליבון חמור" דהיינו ליבון על גבי אש עד שיאדים הברזל. ובסירים בדרך כלל הדבר אינו אפשרי מבחינה מעשית ולכן בהכרח יש לקנות סיר חדש. אבל סיר שהשתמשו בו רק לבישול, יש לו הכשר כאמור על ידי הגעלה במים רותחים.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש הבדל בכלי דורלקס ופיירקס בין שימוש בנוזל לבין שימוש באפיה, לעניין הכשרה לפסח? כ' אדר ב תשע"ט / 27 במרץ 2019

אין חילוק למנהג הספרדים, שכלי זכוכית אינם בולעים. וכמובן שיש לנקותם היטב.

כלים שעשויים מעץ, דינם ככלי מתכות' מדוע אם כן (ואם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להכשירה בהגעלה) שתוכשר ככול כלי עץ? י"ט אדר ב תשע"ט / 26 במרץ 2019

משום שיש לנקות את הקתא היטב היטב, ובזבחי צדק (סימן קכא) כתב שיש להחמיר בזה משום שהמון העם אינם מקפידים כראוי לנקות את הקתא. וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה.

נאמר כי כלי חרס לא ניתן להכשירם לפסח בגלל שהם בולעים ואינם פולטים. אם הם אינם פולטים, אם כן מדוע לא ניתן להשתמש בהם הרי אינם פולטים. י"ט אדר ב תשע"ט / 26 במרץ 2019

מפני שהם פולטים כל פעם מעט ממה שיש בהם, ואינם פולטים הכל.

מיחם מים חשמלי שלא נעשה בו שום שימוש בחמץ. רק מילאו ממנו מים בשבת לטרמוס או לספלים. האם יש צורך להכשירו? ג' ניסן תשע"ח / 19 במרץ 2018

אין חובה להכשירו. ויש לשוטפו שלא יהיו בו פירורי חמץ.

האם הרתחת מים בסיר גדול, כשלעצמה, מכשירה אותו? אם נשפוך מי ההרתחה הראשונה ונרתיח מים חדשים. האם ניתן להגעיל בו יתר הכלים הקטנים? כ"ה אדר תשע"ח / 12 במרץ 2018

לא די בכך. כי יש להטביל את הכלי גם מצדו החיצוני במים רותחים.

מה דין הכלים הבאים מבחינת הכשרם לפסח, המבערים של הגז והרשתות של התנור ? ט' ניסן תשע"ז / 5 באפריל 2017

המבערים, יש לנקות היטב. את הרשתות, יש לערות עליהן מים רותחים מכלי ראשון לאחר ניקוי יסודי.

מדוע אם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להגעילה בתוך הקומקום חשמלי כמו שאמרת? כ"ב אדר תשע"ז / 20 במרץ 2017

יש בזה מחלוקת הפוסקים. והמשנה ברורה בסימן תנא כתב גם כן להחמיר. ועל כל פנים גם להמיקלים יש להקפיד לנקות היטב היטב בין הקתא ללהב הסכין, או לשייף את הקתא. ולכן כתבנו שלא די בהגעלה. ואף מרן זצ"ל בספרו (עמוד עה). סיים שמי שאפשר לו יקנה סכין מיוחדת לפסח.

בהגעלת כלים האם ניתן לשפוך המים הרותחים (מכלי ראשון) ישירות על הכלי​ או דווקא באופן טבילה? כ"ב אדר תשע"ז / 20 במרץ 2017

כלי שצריך הגעלה, אין להסתפק רק בעירוי מים רותחים על גביו, אלא יש להטבילו ממש בכלי גדול של רותחים.

איך להכשיר כיריים גז לפסח ? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

יש לנקותם היטב, ולערות מים רותחים מכלי ראשון (כלומר, מקומקום מבעבע) על גבי החצובות שעליהם מונחים הסירים.

בהמשך להלכה שנשלחה לגבי החצובות, יש לי קומקום נשלף, האם אפשר להשתמש בו להגעיל את החצובות?
כאשר המים סיימו לרתוח, באותו רגע אני לוקח את הקומקום ושופך על החצובות... כ"ז אדר ב תשע"ו / 6 באפריל 2016

ניתן להשתמש בקומקום, בתנאי שהמים רותחים מאד ועדיין מבעבעים בו. ולשם כך יש להשתמש בדרך כלל בכמה פעמים בקומקום, משום שהמים בקומקום הולכים ומצטננים מהר, ולכן יש לשפכם במהירות כשהם מבעבעים, ולהרתיח שוב ושוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה