הלכה ליום שלישי י"ב אב תשע"ט 13 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אליעד בן לימור אבגי ונהוראי בן לימור אבגי

לרפואה ולהצלחה בניתוח הי"ו
לכל עם ישראל

הוקדש על ידי

א

דין "שהייה" – הגר"ש משאש בביתו של מרן זצ"ל

גזירת "שמא יחתה"
בזמן רבותינו, היו רגילים לבשל ולחמם מאכלים על גבי כירה שמחממת באמצעות גחלים לוחשות.

ואסרו רבותינו להעמיד קדרת (סיר) תבשיל מערב שבת (לפני כניסת השבת) על גבי הכיריים, משום גזירה, שמא יבא לחתות (כלומר להפוך) את הגחלים ביום השבת עצמו כדי למהר את בישול המאכל.

ולא התירו רבותינו להניח תבשיל על האש מערב שבת, אלא דוקא אם "גרף", כלומר שהוציא את כל הגחלים מהכירה מערב שבת, שאז אין לחוש שמא יחתה בגחלים, או ש"קטם", כלומר, שכיסה את כל הגחלים באפר מערב שבת, שאז יש "היכר" (סימן) להזהר לא לבוא לחתות בגחלים בשבת, וממילא אין לחוש לחיתוי.

דין כיריים של גז או חשמל
ובזמנינו, שהכיריים שלנו הן של גז, ואין חשש שיבוא לחתות בגחלים, יש אומרים שמותר להניח תבשיל שלא נתבשל כל צרכו מערב שבת, כדי שימשיך להתבשל בשבת, מפני שאין לחוש לחיתוי בגחלים. ויש אומרים שעדיין יש לחוש שמא יבוא להגביה את חום האש על ידי סיבוב הכפתור המווסת את זרימת הגז, וגם בזה שייך איסור תורה שממהר את הבישול ומגביר את האש, ולכן אוסרים גם בזמנינו להניח תבשיל, כגון "חמין" על גבי האש מערב שבת.

ולהלכה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמכיון שבזמן רבותינו שגזרו גזירה זו לא היה בנמצא כלל חשש כזה של הגבהת חום האש על ידי סיבוב כפתור, אם כן אין זה בכלל גזירת חז"ל בזה. והביא עוד טעמים להקל בדבר. ולכן מעיקר הדין כתב, שיש להקל להניח תבשיל שלא נתבשל כל צרכו על גבי כיריים של גאז (או נפט) מערב שבת, כדי שימשיך בישולו בשבת. ומכל מקום, טוב להחמיר להניח על גבי הכירה טס של מתכת וכיוצא בזה, שיפסיק בין האש לקדירה, שאז נחשב הדבר כמו שהכירה קטומה, (כמו גחלים המכוסים אפר), ואז יש להקל יותר בריוח להשהות על גביה תבשיל כזה.

ביקורו של הרב משאש
והנה, בשנת התשל"ו, לאחר שנפטר רבה הספרדי של ירושלים הרה"ג רבי אליהו פרדס זצ"ל, החלו דיבורים על מינוי רב ראשי לעיר הקודש ירושלים. ואז היה ברור כי יש למנות את אחד מגדולי התורה המובהקים ביותר למשרה זו.

בתחילה, ביקש מרן זצ"ל למנות למשרה זו את הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, כי הוא היה מוכר לכל רבני ירושלים, ואהוב על הכל, וגדולתו בתורה ובפרט בעניני הדיינות הנוגעים לראש אבות בתי הדין בירושלים היתה לשם ולתפארת. אולם לאחר שהלה סירב בכל תוקף לקבל עליו משרה רבנית, עלו שמות של רבנים אחרים, ומרן זצ"ל בירר היטב עד שהחליט לתמוך בכל כוחו במינוי הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, שהיה עד אז רבה של מרוקו, ושמעו הטוב הגיע גם לארץ ישראל.

בימים ההם, הגיע הגאון רבי שלום משאש לארץ ישראל, כדי לעמוד על ענין המינוי כרב ראשי לירושלים מקרוב, וגם כדי להציג את מועמדותו בפני הרבנים באופן רשמי. ולפני יום השבת, הזמין מרן זצ"ל את הגר"ש משאש להתארח בצל קורתו. ואמנם נעתר הגר"ש משאש וביקר כל השבת בביתו של מרן זצ"ל. ביום שישי, אמר מרן זצ"ל לרעייתו הרבנית, שלמרות שבדרך כלל היא נוהגת להניח את החמין על גבי פתיליה של נפט, בלי הפסק בין האש לבין הסיר, בכל זאת, מאחר ויתכן שהגאון רבי שלום משאש מחמיר בדבר, לכן בשבת זו אין הוא רוצה להקל בדבר, שהרי האוכל מיועד עבור הגר"ש משאש עצמו. ולכן באותה שבת הניחו הפסק בין האש לבין הסיר. (עיקרי הדברים הובאו בספר הלכה ברורה סימן רנג).

שאלות ותשובות על ההלכה

שאלתי בעניין הגרופה וקטומה.האם תבשיל המונח על פלטת השבת, שנתבשל כל צרכו קודם השבת, נחשב ככלי ראשון, למרות שאינו מונח על אש ישירה? י"ג אב תשע"ט / 14 באוגוסט 2019

כלי המונח על גבי פלאטה, והוא חם, דינו ככלי ראשון לכל דבריו.

בענין פלטת שבת- יש היום כיריים קרמיות שכל פעולתן מבוססת על חשמל בלבד. האם ניתן להניח עליהן תבשיל להשלמת בישולו מערב שבת? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

כיריים קרמיות, דינן כדין כירה של אש. ורק אם כיסה את הכירה בטס של מתכת, דינה כדין פלאטה בשבת, ונכון לכסות את כפתורי הכיריים שלא יטעו לסובבם בשבת.

בהלכה היומית יש התייחסות לאש גלויה או פלטה. 
כיום בהרבה בתים משתמשים בכריים חשמליות שאינן פלטה כבעבר אלא אלוגן. היש לכך הלכות מיוחדות? האם נחשבים פלטה או אש לעניין ההלכות? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

כיריים חשמליות, אסור להניח עליהן תבשיל בשבת. כדין כירה של אש. ואם יניח על גבי הכירה טס של מתכת, דינה כדין פלאטה חשמלית. וטוב להניח כיסוי על כפתורי הכירה, כדי שלא יבאו להגביה את חום הלהבה בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

לקריאת ההלכה